וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"לסבתות ולסבים בימינו אין זמן לנכדים שלהם, הם מתים להיפטר מהם"

אבנר שביט, פריז

3.3.2020 / 0:04

הקומדיה הצרפתית "תנו לפרוש בשקט" עוסקת בזוג גמלאים טריים המתכננים למצות את המיטב מהפנסיה, אבל יש להם בעיה אחת - המשפחה המעיקה. בריאיון, הבמאי פבריס בראק מסביר למה המהתלה הזו לא מוקצנת אלא קרובה למציאות ומספר על הכלב שכמעט הרס את הצילומים

רד קייפ

בשנים האחרונות אנחנו רואים על המסכים יותר ויותר סרטים בכיכובו של גיל הזהב, וגם יותר ויותר קומדיות צרפתיות. שתי המגמות הללו מצטלבות ב"תנו לפרוש בשקט" שיעלה כאן בסוף השבוע.

המהתלה הזו, שפתחה מוקדם יותר השנה את פסטיבל הקומדיות הצרפתיות בסינמטקים, עוסקת בשני גמלאים טריים. הם מתכננים לנצל את הפנסיה כדי לנסוע לפורטוגל וליהנות מהשמש, אבל אז מגלים כי ילדיהם הכינו להם תוכניות אחרות - להקדיש את זמנם לטיפול בנכדים. האם יש דרך מנומסת להגיד להם להפסיק להתעלק ולהשתחרר משירותי הבייביסטינג הבלתי נגמרים?

את הקומדיה הזו ביים פבריס בראק, קולנוען צעיר ורחוק מאוד מהפנסיה, שזה סרטו העלילתי הארוך הראשון. בריאיון במלון פריזאי לקראת צאת "תנו לפרוש בשקט" בישראל, הוא מסביר כי בכל זאת יש לו קשר אישי לנושא.

תנו לפרוש בשקט. רד קייפ,
ילדים זה שמחה או מועקה? מתוך "תנו לפרוש בשקט"/רד קייפ

"אני יכול להזדהות עם הורים צעירים שלא מוצאים פתרונות לילדים, כשהם חולים או כשאין בית ספר וכדומה, ואז צריכים לפנות לסבא או סבתא שלהם, אבל זה לא תמיד מתאים", אומר הבמאי. "אמא של זוגתי, למשל, רצתה לבלות עם הנכדים כשזה הסתדר לה, לא כשהיינו צריכים - ובאמת, למה שהיא תהיה חייבת לעשות את זה?"

המצב קיצוני כפי שמתואר בסרט?

"כן, סבים וסבתות בימינו שמחים שיש להם נכדים, אבל שמחים גם להיפטר מהם. יש להם הרבה עניינים על הראש והם רוצים לנסוע לחו"ל כשבא להם, בלי שהנכדים יגבילו אותם".

עוד בוואלה!

לרמיט הצפרדע: ריאיון עם תיירי לרמיט שמככב בסרט

לכתבה המלאה
תנו לפרוש בשקט. פסטיבל הקומדיות הצרפתיות,
לא סרט לראות עם הנכדים. מתוך "תנו לפרוש בשקט"/פסטיבל הקומדיות הצרפתיות

בתפקידים הראשיים בסרט מככבים תיירי לרמיט ומישל לרוק, שני שחקנים ותיקים עם רקורד קומי עשיר. "רציתי שחקנים אלגנטיים, שירכיבו ביחד צמד שיקי", אומר הבמאי. "שניהם גם מאוד מנוסים, בעיקר בכל הקשור לתזמון קומי, ולעבוד איתם היה כמו לעבוד עם רולס-רויס".

בניגוד אליהם, לא עשית קודם לכן סרט עלילתי ארוך. מה היה האתגר הכי גדול בזמן הצילומים?

"האמת שהיתה לנו בעיה קשה. אחת הדמויות המרכזיות בסרט היא כלב, והוא היה לא נחמד, לא מאולף ולא משתף פעולה. היה סיוט לעבוד איתו. הוא היה אמור לקפוץ ולרוץ ולא עשה שום דבר מזה, כך שהייתי צריך לשכתב סצינות תוך כדי הצילומים. למזלי, יש לי ניסיון בסרטים קצרים ומשם למדתי לאלתר ולהתגמש תוך כדי תנועה".

יש בצרפת יחס אמביוולנטי לקומדיות. הקהל אוהב אותן, וגם הסרט הזה הצליח, אבל התקשורת והממסד בז להן.

"אין לי איזה זיקה מיוחדת לקומדיות, ואני גם לא חושב שהסרט הזה הוא וקומדיה ותו לא. יש בו ממד מרגש, אפילו טרגי, וגם כשיש הומור, זה לא לשם הצחוקים בלבד אלא כדי לקדם את העלילה. כך או כך, הסרט הבא שלי לא יהיה קומדיה אלא מותחן".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully