"האח הגדול": דווקא כשכולם שכחו מהדעות הפוליטיות של ניר, הוא חוזר להיות האיש השנוא בבית

הפרק הזה אולי נראה רגיל, אבל אם מפרקים אותו לחלקיו הוא דווקא מלא מהפכים. לאסיף גדלו בחזרה החמינדוס, ניר הפך מבחור שקט ונעים הליכות לדוש, ולאדם יש חברה. נכון, לא לגמרי ברור אם זה אמיתי או אסטרטגיה, אבל בכל זאת. הייתה שם איזו נשיקה, או ניקור, או מגע שאנחנו רק יכולים לקנא בו, כי אני לפחות הבנתי מביבי שלנו אסור ללחוץ ידיים - מעכשיו אנחנו צריכים להגיד אחד לשני נמסטה כשאנחנו נפגשים (כאילו לא מספיק לי לשמוע את הקשקושים האלה בתחילת כל שיעור יוגה), ושמסקס אנחנו בכלל יכולים לשכוח.

תכל'ס, אני קצת מצטערת שאני לא נמצאת איתם בבית האח. אמנם הייתי נאלצת לקבל עצות זוגיות מגדי, אבל מצד שני מדובר באנשים הכי בטוחים ובריאים במדינה - תחשבו על זה - הם בבידוד כבר חודשיים - הם לא היו באף מדינה עם שיעור הידבקות גבוה, לא קנו כלום בפיראט האדום, ואף אחד לא מכריח אותם להשתעל למרפק. אם זה ימשיך ככה, יש מצב שכשהתוכנית תיגמר כולנו נהיה מתים חוץ מהם ומלירון ויצמן, והם יצטרכו לאכלס מחדש את כדור הארץ. מחשבה מבעיתה למדי, במיוחד כשבינתיים הזוג היחיד שם שמקיים מגעים הוא אדם ושירלי.

לא לגמרי הבנתי את הקטע של שירלי, אני חייבת להודות. בהתחלה סיפרה שהיא ואמא שלה לא היו בקשר טוב, אבל במשימת הגובה היא דיברה אליה ואמרה שהיא נותנת לה כוח. אז את בקשר טוב עם אמא או ילדה נטושה? בהתחלה היא דיברה על אסיף, שממוקם, איך אומרים את זה בלי להעליב - גבוה בהשוואה, ופתאום משום מקום הצניחה סטנדרטים ועברה להתנשק עם אדם. תחליטי מי את, אישה.

אולי היא עשתה חישוב עם עצמה והבינה שכדי לא להיות מודחת היא צריכה רומן, אבל בבית הזה אין הרבה אופציות - אסיף הוא נו-גו, ניר מאוהב בנעם, ליאור סכנה לציבור, גדי נשוי (ברור, כי אחרת היא הייתה קופצת עליו) ובגלל שהדילוגים מגבר לגבר לא עזרו לנעם, כי עם ישראל מת על רומנים אבל לא כל כך אוהב פלרטטנות כפייתית, היא החליטה ללכת על הרע במיעוטו - אולי הוא לא מועיל, אבל הוא בטח לא מזיק, והוא מגיע עם בלינג.

ואולי פשוט קרה לה מה שקורה לי בתקופות של חרדה - כשאני מבוהלת ונידית פתאום אני הופכת להיות נחמדה לאנשים שבדרך כלל אין לי סבלנות אליהם, פשוט כי אני זקוקה לכל תמיכה שאני יכולה להשיג. אינסטינקט הישרדותי. יכול להיות שכל כך מפחיד בבית הזה, שהיא פשוט הייתה חייבת קצת קרבה וביטחון, וכשנזקקים - לא בוררים. בכל מקרה, את הרומן הזה אני לא קונה. אמרתי שאנסה לא להעליב. נכשלתי, קורה.

מאז משימת תיאטרון הבובות שכיפכפה את אסיף כל כך עד שהיה נדמה שהראש שלו תקוע במאוורר תקרה, לא ראינו אותו כל כך מאושש. הוא עדיין לא מבסוט, אבל נראה שכל אברי הרבייה שלו התחברו חזרה לגוף. הוא אפילו היה קצת זחוח. כששירלי שאלה אותו מה מצבו בענייני אהבה הוא רמז לה שהיה לו מצב איתה והוא לא הלך על זה. היא כמובן אמרה לו לא לעוף על עצמו, אבל בואי, חמודה. הכי היה לו מצב, על מי את עובדת.

ניר, שהיה במצב רוח נקמני, הדליף לליאור שיחה שהתרחשה בין אסיף לנעם, בה אסיף אמר כל מיני דברים שאף אחד מהם לא חדש, כמו למשל ש"ליאור איבד את זה" (דאאא), וגם שהוא ותקווה "רומסים אנשים". ליאור מיד קפץ על ההזדמנות לעשות את תרגיל ה"תחזיקו אותי תחזיקו אותי" הרגיל שלו, וכמובן שאף אחד לא טרח להחזיק אותו ולא הייתה לו ברירה אלא להתחיל לרדוף אחרי אסיף מחדר הכביסה למטבח ולשירותים כדי לצרוח עליו שהוא פחדן שקיבל כוח רק כי הכניסו לו את שירלי המעריצה, ושגבר אומר דברים בפנים ולא בפלזמה.

אסיף, במקום להרגיש אשם ולנסות לפייס, לא הכחיש את ההאשמות, אלא הודיע לו חגיגית שהוא מדבר עליו מאחורי הגב כי הוא לא מעוניין לדבר איתו ישירות, שאם ליאור רוצה לשמוע דברים בפנים, שילמד לנהל שיחה, ושבינתיים הוא ידבר עם מי שהוא רוצה. כשגדי הציע שאסיף יתנצל, הוא קיבל עצבים והודיע חד וחלק שאין שום סיכוי שזה יקרה, וצעק עליהם שיפתחו את העיניים ויבינו כבר מי מייצר את הריבים בבית. אני מניחה שהוא התכוון לצ'יוואווה דואק. ווף ווף.

בניגוד לקשקוש שהוא המציא כדי לא להשתתף במשימת התיאטרון, הפעם הוא לא התנהג כמו פלצן ולא המציא תירוצים מוסריים לבחירות שלו - הוא היה עצבני, קצת התלהם, טיפה צעק, ובגדול, היה הרבה יותר טבעי ומשוחרר. לא יודעת מה אתכם, אבל לי היה הרבה יותר קל לעכל את האסיף הזה. לכו תדעו, אולי הוא באמת עובר "תהליך".

מיד אחרי שנעם עשתה לו את שיחת "אני לא רוצה לפגוע בך אבל תפסיק לרחרח אותי בבקשה", ניר הצית את הבית בריב מיותר לגמרי. בפרק הזה הוא הפך מאיש קצת מתנשא אך נוח לבריות שמדקלם את המצע של "שוברים שתיקה", לאמסטף בגיל ההתבגרות. זה התחיל כשהלך והלשין על השיחה לליאור, כאמור, שמיד התחיל ללכת מחדר לחדר ולצעוק על כולם, ועל הדרך הפך את נעם למוקד הריב של הבית. היא התבאסה וקראה לו ילד בן 38, ובזמן שהדיירים התחלקו למחנות בעד ונגד והבית עלה באש, ניר הוריד חולצה והתחיל לרוץ במעגלים כשמדי פעם הוא מסנן לעבר אסיף שניסה לגלגל לעצמו סיגריה בפינת העישון "ליאור, אל תרמוס אותי, טוב?".

ההתנהגות שלו הייתה כל כך גועלית שאפילו ירדן, בעלת המצפן המוסרי הלא מכוון במיוחד אמרה שזה לא בסדר, וכפיר זרק לו, ובצדק, שהוא מתנהג ככה כי הוא נעלב שנעם לא רוצה אותו. זה הצית עוד חזית מול ליאור, שעכשיו עבר להגן על ניר, וצרח על כפיר שלא אומרים דברים כאלה לבן אדם, והלך לחמם את יוסי, את תקוה ואת כל מי שפגש בדרך. עד שהוא התיש את כל הבית הוא לא נרגע. כמובן שארוחת שישי הייתה די אומללה. עד כדי כך שתקוה ויתרה על הארוחה ויצאה החוצה לעשן ולבכות שהיא עייפה ואין לה כוח. למרות שלא ברור למה, כי כל מה שהיא עושה בבית זה לצנוח על כורסאות ומיטות חבושה בכובע הזה עם האוזניים שנרקב לה על הראש. או כמו שאדם אמר לה במשימת הגובה אחרי שעלתה שני שלבים בסולם וירדה מיד בתואנה שהיא גמורה "טוב תקוה, את לא רגילה לעמוד".

אולי זו רק אני, אבל נראה לי שהשתן של ליאור עלה לניר לראש, ודווקא עכשיו, אחרי שכולם שכחו כבר מהדעות הפוליטיות שלו, הוא בדרך חזרה להיות האיש השנוא בבית. לא יודעת מה יש בצ'יוואווה הזאת, אבל כל מי שמתקרב אליו הופך להיות גרסה פחות טובה של עצמו. זה קרה לתקוה, זה קרה לירדן, ועכשיו זה קורה גם לניר. מעניין מתי זה יתנקם בו, ודרך מי. אני מהמרת על אסיף.