סוף-שבוע רביעי ל"קורונה ממבט ראשון" נפתח במהפך: אחרי שורת נשים מאוכזבות, מגיע תורו של הגבר. אמיר מרוחק ושותק בארוחת הבוקר, בעוד דנית מחפשת מתחת לשולחן השראות לעיצוב חדרי ילדים. זה לא שאין לו מה לומר, או שחסרה לו יכולת ביטוי. למעשה, יחסית לגברים האחרים בתכנית מדובר בשייקספיר. אבל את מה שבא לו להגיד, קצת קשה, כי למרבה האאוץ' הוא פשוט לא נמשך לדנית.
מרתק להסתכל על חוסר הקריאה של דנית את הסיטואציה, ויש לומר מטרגר, מפני שהיא מזכירה את עברו המושפל של כל אחד מאיתנו בשוק הדייטים. היא לא סתומה, אלא מסונוורת מכדי לשים לב לסימנים שמהבהבים מולה בצבעי ניאון. היא מפרשת את שתיקתו של אמיר כמופנמות ואת נחמדותו כהיענות, ולכן נסביר לה ולכולן כאן, כשירות לציבור: אמיר הוא מאנשי ה"בסדר".
אלה יכולים להיות גברים או נשים, ומטרתם לקבל מכולם, כל הזמן, טופי על התנהגות טובה. הם יקדישו משאבים אדירים כדי לשכנע אותך שהם בעניין למרות שאינם, ואולי אפילו יזמו מפגשים רבים בעצמם. הצורך לצאת בסדר הופך אותם לטיפוסים כל כך לא ישרים, שהם יוותרו על הזדמנות לדבר בכנות גם כשהיא מוגשת להם ישר לידיים. אלה בדיוק הטיפוסים שיזרקו אותך אחרי חודש וישאירו אותך בהלם. שמרי לך את זה בכיס לפעם הבאה שתפגשי בחור מקסים, אדיב ושתקן.
אפשר גם להבין במידת מה את ההיסוסים של אמיר, שנתון ללחצים עצומים. עד שכבר התגברת על הבושה, שכנעת את המשפחה, גררת את החברים והרחת עשרות עיגולדים של זיעה והתחתנת - פדיחה לבטל. עושה רושם שהוא גם באמת פגיע, ממש כמו ילד קטן. טוב, לאיזו בגרות אתם מצפים ממי שמחפש בת זוג שעשתה צבא ותואר? אמיר, למה אתה כל מי שפגשתי במכבים-רעות אי פעם? היש כללי ממך? אחרי שני סטרייקים של דנית בבאולינג, הוא מרגיש שהקשר "יכול להתייצב על משהו טוב". להתייצב, כלומר, על הסקאלה שבין "לא יכול לראות אותה" ל"שווה זיון".
אבל חוסר הכימיה ניכר, ומרקיע שחקים בשמי ברלין. אחת לחצי פרק דנית ממלמלת "איזה כיף שלקחו אותנו לברלין". "הממ. כן". ואז - השיא - "אתה מלמד אותי מה זה שתיקה".
העוצמות של דובי
בשעה טובה מנחיתה אותנו התכנית חזרה אל דובי, שמתקוממת על התעוזה של אריק להתקיים לצדה. "איזה עוצמות בדיוק יש בך?", מרים אריק ראשו משריון הצב. "איפה הן מתבטאות, בלהקטין אחרים?". בום. המרד הקטן הזה בשלטון דובי עולה לו ביוקר ושולח את השניים ישירות לשיחה עם דני פרידלנדר. הד"ר שומע מבין השורות שאריק מתבייש בעצמו על התפרצותו, דובי חושבת שהיא יכולה לסלוח ואריק ממלמל משהו אבל מי מקשיב.
דניס והקשה מתחילים להסתדר, אבל וואו, איזה שיחות משמימות. באופן כללי, משתתפי התכנית לא ניחנו ביותר מדי תחומי עניין מרתקים לשיחה, שנינות או משהו שנדרש כדי לייצר דיאלוגים. אפשר להבין מתי נעשה לגיטימי להגדיר את האישיות שלך סביב אהבה לים? וחומוס של שישי, איך אפשר להתקדם ממנו? למען השם, מיצאו תחביבים והתמידו בהם מספיק כדי לספר.
אצל נועם ורוני ניכר שמשהו מתחיל להיפתח והם אפילו מה שניתן להגדיר "חמודים". ככה זה, משהו משתחרר כשמבינים שאפשר להישאר ידידים על חשבון ההפקה.
בהתאם לבידוד הלאומי של יום ראשון, גם אמיר מוצא עצמו בן ערובה בידיה המלטפות של דנית, לפני יעל הפסיכולוגית. מאחורי גבה של דנית רומז אמיר ליעל שהם שוכבים, אבל הוא לא רוצה אותה. לדברי יעל, "זה באמת אתגר רציני". לא, זה מחדל. זה מזעזע. אבל כאן טמונה הבעיה עם פסיכולוגים בכלל ויעל בפרט: כל שעומד לנגד עיניהם הוא יחסו של המטופל שלהם לעצמו. כאילו אין מציאות אובייקטיבית, אין מוסר ואין אחר לדאוג לו. כל עוד אמיר על ספת הפסיכולוגית, רגשותיה של דנית לא רלוונטיים, והמסע היחידי הוא זה שעובר אמיר ביחס לאמיר.
פסיכולוגית לא תגיד לחדלי אישים כמו אמיר להתאפס על עצמם, לקחת אחריות, לקום וללכת. היא לא תכיר בחשיבות כבודה של דנית בעודה מחוץ לחדר, או תסביר לאמיר שהתנהגותו בלתי מכבדת. היא לא תגיד לו שמגיע לדנית מישהו שלא ינצל אותה מינית או ישכב איתה כדי לעשות לה טובה, ובקיצור, "אם אתה גבר, תגמור ת'עניין". דנית צריכה טיפול אצל נועה קירל.
רגוע בצורה קריפית
ניר והגר חזרו מירח הדבש במוסקבה כדי להתרסק בכל המובנים על ספתה של יעל. "על פניו זו התאמה מעולה", פותחת הגר, וניר מתעלם לחלוטין מהחלק הראשון של המשפט. "קל לי לראות את העוצמה שלך. אני יודע שמוזר לך שאני רגוע". "רגוע מדי, בקטע מעצבן", היא מעלה הילוך, בניסיון לפרוץ את חומת הזן.
וזה הזמן להודות: היא צודקת. ניר רגוע בצורה קריפית לגמרי. לא רואים את זה ברגע הראשון, אבל אם עוקבים אחרי האינטרקציה ביניהם, מבינים שהוא מהטיפוסים הללו שלמדו תקשורת מקרבת ואימצו את המסקנות בהגזמה. הוא משתהה על המבט שלה יותר מדי, מאוזן מדי, קשוב מדי ובאופן כללי "מדי" היא מילה יפה לתיאור הווייתו. אתה בן זוג, לא מדריך לחימה יפנית.
על הדרך התחלנו להיחשף למור - יפהפייה, מצליחה, מוכשרת, אקטיביסטית, עם בית בצבעי בז' באווירת העונה כולה. מה הבעיה בה? שהיא פשוט כל כך מדהימה שהיא מבריחה גברים, בדיוק כמו שמספרת לעצמה כל רווקה ממוצעת. ומי זה הדייט החתיך הזה שסידרו לה? מאור טוען שהוא "לא רווק תל אביבי טיפוסי", אולי כי כל פרמטר בו מצביע שכן. הוא מסעדן, חתיך-שברירי, מבט עצוב וכנראה מחזיק בדירה שלו יצירה של סבא מת כלשהו, אותה הוא מציג בטרם שוכב עם אחותכם. כרגע קשה לומר מצד מי תבוא האכזבה, אבל נטיית הלב אומרת מור. כך או כך, מי יתן ולפחות אחד מהם מחזיק בתחום עניין ואוצר מילים בסיסי.