אילו הסדרה הזו הייתה בן אדם, היא הייתה נהנית ממשבר הקורונה

    "אליטה" הייתה מסתדרת יופי עם ריחוק חברתי, כי היא נראית כמו אחת הבבואות הכי נאמנות של בני הדור שאותו היא מתיימרת לייצג. האם היא מציאותית, מדויקת? מובן שלא, אבל היא עושה עבודה מעולה בלהיראות כזו

    • אליטה
    אופיר ארצי
    טריילר "אליטה" עונה 3 (נטפליקס)

    יכול להיות שאתם קוראים את הטקסט הזה ממרחק של שבועות או חודשים קדימה, ואם זה אכן כך חשוב שתדעו שכרגע, בנקודת הזמן שבה הוא מפורסם, פחות כיף כאן. אנחנו מנסים להלך בין טיפות של מונחים חדשים כמו קורונה, בידוד ביתי ושטיפת ידיים נכונה, כשלא ממש נהיר לנו לאן כל זה הולך ומה יקרה הלאה. נאמר לנו שיש לכנות את המצב הזה בשם "ריחוק חברתי", כשבפועל רוצים שפשוט לא נצא מהבית. לא אכפת להם כמובן מה אנחנו עושים בו ועם מי אנחנו מדברים, כך שהמונח ריחוק חברתי הוא לא ממש מדויק - מותר לנו לתקשר זה עם זה, רק לא בצורה פיזית. וואטסאפים, אימוג'י, סטטוסים, סטוריז ולייקים זה בסדר. הודעות קוליות, פילטרים ותיוגים זה גם טוב. במקום דייטים עדיף פשוט להתכתב באפליקציות, סקס עם זרים מומלץ לעשות רק בפייסטיים. אם נולדתם אחרי שנת 2000, בטח לא ברור לכם מה בעצם השתנה.

    אבל נתכנסנו כדי לדבר על העונה השלישית של "אליטה", שעלתה בסוף השבוע בנטפליקס, בתזמון מקרי די מושלם כדי לספק אסקפיזם נוח לעולם שהוא גם ספרדי, גם טינאייג'רי וגם נובורישי - עולם שבו ויראליות היא עדיין מעלה. האמת שאסקפיזם זו מילה אליטיסטית ודי לעוסה בהקשר הזה - כמה מאיתנו באמת מתיישבים לראות סדרה עלילתית במטרה להתחבר לחיי היום יום שלנו? ברור שאנחנו רוצים לשקוע בעולם אחר, בטח שבטח אם אנחנו בבידוד, ריחוק, השבתה או וואטאבר. אפשר כמובן להכריז שהיתרון הכי גדול שמביאה עמה "אליטה" הוא בריחה אפקטיבית למציאות אחרת שמרוחקת מרובנו וזה יהיה נכון, אם כי יש מאות דרכים אחרות להסטרים את המוח לתהומות השכחה. מעניין יותר לבחון את "אליטה" בפריזמה אחרת - למה היא כל כך אפקטיבית? מדוע צרות של תלמידים עם תלבושת אחידה בתיכון פרטי בפאתי מדריד מהווים ניקוי ראש קביל יותר מאשר חבורה של פושעים שזוממים על מטבעה?

    עוד בוואלה!

    נשבר הלב על דנית. אמיר לא נמשך אליה וזה ברור כמו אור ניאון בוהק

    לכתבה המלאה
    לוקיישנים שלא משתנים. אליטה (צילום: נטפליקס)

    העונה השלישית, אגב, מגיעה למסך כחצי שנה בלבד לאחר העונה השנייה, מה שאומר שלא מסובך או מורכב מדי להפיק אותה וזה ניכר. הלוקיישנים כמעט ולא משתנים, אין הרבה צילומי חוץ ורוב התקציב כנראה נגמע על תפאורות של מסיבות ודמי שכירות של וילות יוקרתיות. זה כלל לא פוגם באפקט הוויזואלי: קטלוג של דוגמנים צעירים ויפים שפורטים על ההורמונים, בתוך אווירה כללית של סקס, סמים ומסיבות. זה עושר צבעוני שמאפיין כמעט כל סדרת נעורים מאז ימי "האו.סי" ו"אחת שיודעת", אבל העובדה ש"אליטה" דוברת ספרדית ומתרחשת בתרבות שהיא לא אמריקאית, אוטומטית גורמת לה להיראות פחות מלוקקת וקיטשית. זו כנראה אשליה, לא בטוח שלוקרציה שונה מהותית מסאמר רוברטס או בלייר וולדורף, אם כי עצם זה שהיא נשמעת אחרת כבר יוצרת ריחוק מסוים, הזרה מתבקשת שיוצרת סקרנות. גם התמה הכללית של הסדרות הללו דומה: דג מחוץ למים, אאוטסיידר עני שמציץ לתוך עולמם של העשירים והיפים ומת להיות שייך בסתר. ובכל זאת, סמואל מרגיש משוחרר ואותנטי יותר מאשר רייאן אטווד או דן המפרי. זה לא רק קצב הדיבור המהיר והבעות פנים חפות מפוזה, זו התנהגות תרבותית שלמה שמצד אחד קלה יותר לבליעה ומצד שני מרתקת יותר לצפייה, גם כי היא קרובה אלינו יותר מנטלית וגם כי היא לא אמריקאית. שבענו כבר ממארק וזאק וטיפאני ובריטני.

    עוד בוואלה!

    אם משבר הקורונה יימשך, הוליווד תתקשה להתאושש ממנו

    לכתבה המלאה
    דג מחוץ למים. "אליטה" (צילום: נטפליקס)

    "אליטה", וכך גם העונה השלישית שלה, מנסה בכל זאת לבדל את עצמה מסדרות הנעורים של פעם על ידי כך שהיא מאמצת נוסחה שמאפיינת סדרות נעורים של היום - עטיפה של תעלומת מסתורין. הפעם היא מעתיקה מהספר שכתבה "13 סיבות" ומענישה/נפטרת מהרוצח שלה, אבל אלוהים יודע שזה כל כך לא מעניין. אף אחד לא צופה ב"אליטה" בשביל לדעת מי רצח, מי דחף ומי חטף, ונדמה שהיא יודעת את זה בעצמה כי האלמנט הזה הולך ותופס פחות ופחות זמן מסך, זה רעש רקע לבן שלפעמים אפילו מפריע ומסיח דעת. המינון ההולך וקטן הזה הוא עוד הוכחה לכך ש"אליטה" לא לוקחת את עצמה ברצינות תהומית כמו מקבילותיה האמריקאיות, מה שבסופו של דבר מונע ממנה להפוך לטלנובלה אפית כבדה. היא מבינה שהיא פופ-טראש קליפי, וזה מאפשר לה חופש פעולה להציג דמויות של טינאייג'רים שהם הרבה יותר אותנטיים. תראו את "אופוריה" למשל. כמה מיוסרים הגיבורים שלה, כמה כאב הם סוחבים על הגב הצעיר, כמה קשה להם בעולם. "אליטה" מציגה במכוון את הצד השני של הסקאלה - גיל ההתבגרות זה פאקינג כיף. כולם צעירים, יפים ועשירים, במה עוד הם צריכים להתעסק חוץ ממי שוכב עם מי ומי מלשין על מי?

    ניקח את זה אפילו צעד אחד קדימה - זו סדרה מקוטעת ותזזיתית שבה הדמויות מחליפות חברים טובים ונאמנויות בקצב די מסחרר, מסוגלות להחליק על טינות עבר במחי סצנה, להתעסק רגע אחד בהעלמת ראיות קריטית ורגע אחר ב"למה הוא מסנן אותי בוואטסאפ". היא לעיתים רבות מופרכת, קפריזית וקלת דעת וזה לא משנה כי הכל שם בר חלוף. כמו סטורי או סרטון טיק טוק שמתקיים למשך 24 שעות בלבד ויודע שהוא ארעי ולכן כדאי שינצל היטב את הזמן בו הוא מתקיים. "אליטה" כאדם הייתה מסתדרת יופי עם ריחוק חברתי, כי היא נראית כמו אחת הבבואות הכי נאמנות של בני הדור שאותו היא מתיימרת לייצג. האם היא מציאותית, מדויקת? מובן שלא, אבל היא עושה עבודה מעולה בלהיראות כזו, והיא אינסטגרמית מספיק בשביל שלאף אחד לא יהיה אכפת, לא לאנשים שבוהים בה ממרחק של דור או שניים קדימה ובטח שלא לצעירים שאת תשומת לבם היא מנסה ללכוד. אין ספק שגם העונה הזו תצלח בזה, עם או בלי קורונה.

    עוד בוואלה!

    הופעות סודיות ושיעורים פרטיים: כך הזמרים מתפרנסים בימי קורונה

    לכתבה המלאה

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully