מעשה בחיים אתגר וקורין גדעון וחנה לסלאו ועינת שרוף וטיטי איינאו ופבלו רוזנברג שהיו מסובין באולפנים והיו מדברין בעיקר על עצמם ומקשקשין ואוכלין ראשים ואומרין הבלים ודברים טפלים כל אותו הערב עד שבאו אנשי תלמידיהם ואמרו להם: רבותינו, עכשיו הפסקת פרסומות קצרה ומיד אחר כך עוד כל מיני סלבס יברכו בחג שמח ותיכף 31 זמרים ישירו אחד מי יודע. אם הייתה חסרה לליל הסדר תש"פ נימה קטנה נוספת של חוסר אונים - אפשר היה למצוא אותה בקלות על המסך.
סלחו לי מראש על משחק המילים הדלוח - אם החזקתם מעמד שעות כל כך ארוכות של קלישאות על גבי קלישאות תעמדו גם בזה - אבל ספק אם אי פעם משהו שנועד לתאר סדר היה כל כך מבולגן כמו "הסדר הגדול של ישראל": שיחות זום חסרות ערך, שיחות שולחן חסרות ערך, שפע הערות מיותרות, שפע קידום עצמי ושפע בדיחות גרועות ובעיקר המון המון רעש. אילו עשו רק את זה, דיינו. אבל המשדר של היה עגום מבחינות נוספות.
באופן עמוק, זה פשוט לא כיבד את המעמד. יש אנשים שאוהבים את ליל הסדר, יש כאלה ששונאים. משדר הסדר של קשת 12 נראה ונשמע כאילו הוא פונה לאנשים שרק רצו לצאת ידי חובה, כאילו לטקסט עצמו אין חשיבות, משמעות או הקשר, וצריך רק שסלבס יקראו וישירו אותו בשביל שהציבור ישמח. כמה דל וכמה חבל. בכל הזדמנות כל הפאנל תהה באיזה עמוד אנחנו בהגדה. אפילו לזייף עניין הם לא הצליחו.
אפשר היה פשוט להסתכל על מבטו המשועמם של עורך הטקסים האומלל, שהוזמן לסדר פשוט כי הוא מופיע ב"חתונה ממבט ראשון", אבל במקום לנהל את הסדר שימש בעיקר כעציץ, כמעט לא דיבר, הסביר או חידד. בוודאי תהה לשם מה היה כדאי לבלות כאן את הערב. אפשר היה גם להעביר לסדר של תאגיד השידור, שם דב אלבוים וג'קי לוי גם כיבדו כל מנהג ופיוט, ובכל זאת הגישו סדר מקורי ומעניין בהרבה (בגבולות הז'אנר הטלוויזיוני, יש לומר, שכן הוא פנה במובהק לקהל מבוגר בהרבה). לעורכי ליל הסדר של קשת היה יותר מעניין לשמוע את הברכה לחג של טאלנט כזה או אחר של הערוץ או להיכנס לעוד שיחת זום מיותרת עם מפורסם שנאלץ לבלות את ליל הסדר בהמתנה לטלפון מההפקה ולשדר ספונטניות נינוחה כשפונים אליו (עוד פנינה שניקח מהערב, שנמשך ונמשך ונמשך ונמשך: נתניהו דרש בשתי הזדמנויות את סוגיית "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו", בערוץ שלא מזמן האשים באנטישמיות, ועוד שלל נסים ונפלאות).
אפשר לדבר על חירות מהבלי העולם הזה, ועל מאבק לחופש, או על משמעויות אחרות של הסדר לימינו אנו. גם אם בוחרים לדבר על הקורונה והיעדר המשפחה - מסיבות מובנות לגמרי - אפשר להתעלות מעבר לדברים הצפויים מדי. אבל בסיכומו של דבר, המשדר שנועד לייצג את שלל הישראלים שנבצר מהם להשתתף בסדר משפחתי כנהוג, היה פשוט מנותק: הטאלנטים של קשת בעיקר חגגו טאלנטים אחרים של קשת, נהנו ממנות שף יוקרתיות של שאול בן אדרת, והקליטו מפורסמים מדברים על ההזדמנות לפסק זמן מהחיים - כאילו הקורונה לא מחקה משרות והכניסה משפחות לחובות. כאילו אין כאן הרבה הרבה מרור אמיתי שצריך לדבר עליו.
וזה חבל, כי קשת הייתה יכולה הייתה להרים משדר חכם ועשיר בהרבה, ומצחיק וחריף ועם תכני מגזין ועוד כמה דברים מלבד ביצוע משותף לשיר אחד. משדר עם קצת פחות זום, והרבה יותר פוקוס - אולי יום אחד, מי יודע.