"מאז גיל ארבע אני הולך לקולנוע. פתאום זה פסק. יש לי חור ענק בלב"

כל החיים הם הלכו לקולנוע כמה פעמים בשבוע, ואז באה הקורונה והפרידה אותם מאהבת חייהם. שיחות עם ארבעה מכורים ומכורות למסך הגדול, שמדברים על הגעגועים לאולמות ולפופקורן, ומסבירים למה בכל זאת יש סיבות לאופטימיות

  • קורונה
  • אהרן קשלס
פורום פילם

"פירסמו מסלול של חולה קורונה, והוא ישב באותו אולם כמוני וראה אותו סרט" / נעמה רק

*נעמה רק היא מבקרת קולנוע באתר עין הדג.

האם זו התקופה הכי ארוכה בה לא היית בקולנוע?

"בעשור האחרון כנראה שכן. בשבוע רגיל אני הולכת לקולנוע לפחות פעם או פעמיים. בתקופות של פסטיבלים או בחודשים 'טובים' עם רצף של סרטים מעניינים הכמות מזנקת, לא שאני חלילה רואה בקולנוע רק סרטים איכותיים שבחרתי בקפידה".

מה הסרט האחרון שהספקת לראות בקולנוע לפני הקורונה?

"הקומדיה הרומנטית הממש גנרית 'אפשר לגלות לך סוד?' אנשים כבר התחילו להילחץ מהקורונה, אז רציתי לתמוך בבתי הקולנוע וגם להיפרד מהם זמנית, לתקופה שחשבתי שתהיה משהו כמו שבועיים-שלושה. פספסתי את הסרט שבאמת רציתי לראות, אז פשוט קניתי להקרנה הכי קרובה של סרט שעוד לא ראיתי.

"כמה ימים לאחר מכן פורסם מסלול של חולה קורונה שראה סרט באותו אולם, באותה שעה ואפילו ישב באותה שורה כמוני, וכמעט חטפתי התקף חרדה עד שנזכרתי שבכלל הייתי שם 24 שעות לפניו".

עוד בוואלה! NEWS

מאה סרטים לראות בנטפליקס

לכתבה המלאה
"חשבתי שניפרד מהקולנוע רק לשבועיים-שלושה". נעמה רק (צילום עצמי)

כמה סרטים ראית בבית בזמן הקורונה ומה היה הכי טוב?

"בממוצע סרט ביום. אולי יותר? ראיתי הכל מהכל. ההשלמות הכי טובות שלי היו 'דימונה טוויסט', הדוקו המקסים של מיכל אביעד מ-2016, ו'לחישת הלב' סרט התבגרות של סטודיו ג'יבלי (האהוב עליי מאוד!) שעד עכשיו התפספס לי איכשהו והשלמתי בנטפליקס".

גם בבית את אוכלת פופקורן בזמן צפייה בסרטים?

"לא ממש. פופקורן בבית לא טעים לי כמו פופקורן של קולנוע. בקנייה הגדולה הראשונה של תקופת הבידוד התפנקתי עם בן הזוג שלי בחבילה גדולה של פופקורן בטעם חמאה, אבל בפועל הכנו רק שקית אחת. לא עשה חשק. מה כן אוכלים עם הסרט? פחות או יותר הכל, בעיקר המון במבה ושוקולדים של לינדט".

למה את הכי מתגעגעת בחוויית הצפייה הקולנועית?

"וואי, למה לא? לשמחתי יש לנו מקרן בדירה, כך שאנחנו כן יכולים לצפות באיכות גבוהה ובתמונה גדולה יותר משל טלוויזיה, אבל שום דבר לא משתווה לאפקט הרגשי של אולם קולנוע. חסרה לי גם החוויה החברתית סביב היציאה לקולנוע, וזאת שמגיעה אחר כך - הביקורות, הדיונים ושיחת הברזייה סביב הסרט התורן. ולא, ההיסטריה של 'טייגר קינג' או להבדיל היציאה של 'טרולים 2' זה לא תחליף מספק".

מה מבחינתך היתרונות, אם בכלל, בהפסקה הכפויה הזו?

"הייתי רוצה לומר שזה מפחית את ה-FOMO, אבל זה גם לא ממש נכון וגם לא ממש מנחם. הזמן הפנוי איפשר לי להתחיל לעבוד ולצלם ביקורות וידיאו, שזה משהו שרציתי לעשות הרבה זמן, אבל כשאין סרטים חדשים גם אין מה לבקר".

איך לדעתך ישתנה הקולנוע בעולם שאחרי הקורונה?

"זאת מחשבה קצת עגומה, אבל קיוויתי שהמשבר הזה יעלים כל מיני פרויקטים מעיקים שאף אחד לא ממש רוצה, נניח כמה רימייקים מיותרים לסרטי דיסני, אבל בטח התוצאה תהיה הפוכה ודווקא הסרטים הקטנים והמעניינים יותר הם אלה שייפגעו".

לאיזה סרט עתידי את הכי מחכה?

"'נשמה' של פיקסאר. אני מקווה גם ש'וונדר וומן 84' יעלה בתאריך המתוכנן שנקבע לו אחרי הדחייה, פשוט כי זה יום ההולדת שלי".

יש למה לחכות. מתוך "נשמה" של פיקסאר (צילום: יח"צ)

"אני כל-כך נואש שאני אפילו מתגעגע לפרסומות לפני הסרט" / אהרן קשלס

* אהרן קשלס ביים את הלהיטים המוערכים "כלבת" ו"מי מפחד מהזאב הרע?". כעת מתגורר בברוקלין ועורך את סרטו החדש והמדובר, "Till Death".

זו התקופה הכי ארוכה בה לא היית בקולנוע?

"מאז גיל ארבע, כן".

מה הסרט האחרון שהספקת לראות בקולנוע לפני הקורונה?

"'קדימה' של פיקסאר".

כמה סרטים ראית בבית בזמן הקורונה ומה היה הכי טוב?

"מינוני הצפייה הביתית שלי לא השתנו. הממוצע שלי הוא סרט ליום אז אני מעריך שצפיתי בחמישים-שישים סרטים. הסרטים הכי טובים שראיתי בצפייה ראשונה היו 'דיוקן של נערה עולה באש' ו'משחקי ציד', והסרט הכי טוב בצפייה חוזרת היה ''סקונדס' של ג'ון פרנקנהיימר".

גם בבית אתה אוכל פופקורן בזמן צפייה בסרטים?

‎"פופקורן רק בקולנוע. בבית, במבה".

למה אתה הכי מתגעגע בחוויית הצפייה הקולנועית?

"לכל רגע בחוויה. לריח הפופקורן שמחכה לך בכניסה, לכיסא האמצעי בשורה שמונה, לחשיכה באולם, למבטים הדבוקים למסך. אני כל-כך נואש שאני אפילו מתגעגע לפרסומות".

סרט ליום, בלי קשר לקורונה. אהרן קשלס (צילום: עצמי)

מה מבחינתך היתרונות, אם בכלל, בהפסקה הכפויה הזו?

"לא מצאתי שום דבר טוב בהפסקה הזו. רק צער. המקום היחיד שמאפשר בריחה של שעתיים מהמציאות נלקח ממני והותיר לי חור ענק בלב".

איך לדעתך ישתנה הקולנוע בעולם שאחרי הקורונה?

"אני רוצה להאמין שהבידוד החברתי שנכפה על כולנו יחזק את הצורך שלנו בחוויה המונית כמו זו שמספק המסך הענק. אני מניח שהתחושה הזו תחלוף ברגע שמסכי הפלאפונים יחזרו להבהב ורגליים יחפות יתיישבו לנו על הכתף".

לאיזה סרט עתידי אתה הכי מחכה?

"'Tenet' של כריסטופר נולאן ו'לא זמן למות', החדש בסדרת ג'יימס בונד".

"הקולנוע יחזק עוד יותר את המעמד שלו כמקום מפלט מן המציאות" / אביה ברן

* אביה ברן היא אחראית משמרת בסינמטק ירושלים.

האם זו התקופה הכי ארוכה בה לא היית בקולנוע?

"כן. אני עובדת בסינמטק כבר חמש שנים, וגם לפני שהתחלתי לעבוד בו אהבתי מאוד ללכת לקולנוע, כילדה ונערה מתבגרת, לא היו לנו סמארטפונים ומחשבים, אז ללכת לקולנוע ביחד היה ממש עניין מרגש".

מה הסרט האחרון שהספקת לראות בקולנוע לפני הקורונה?

"'המגדלור' של רוברט אגרס. סרט מעולה ואפל מאוד, עם צילום מטורף ותצוגת משחק אדירה של ווילם דפו".

מה הסרט הכי טוב שראית בבית בזמן הקורונה?

"האמת שבעיקר ראיתי סדרות לאחרונה, אבל צפיתי שוב בשלושה סרטים שאני מאוד אוהבת: ג'וקר', 'אמריקן פסיכו' ו'נשים קטנות', בגרסה מ-1994. קשה לי להכריע מי מביניהם הכי טוב - הם מאוד שונים, ובכלל לבחור סרט אחד זו משימה קשה בשבילי".

גם בבית את אוכלת פופקורן בזמן צפייה בסרטים?

"לא, כנראה כי בעבודה יש את הפופקורן הכי טעים. בדרך כלל אני שותה קפה חזק כדי להתרכז".

"הפופקורן בעבודה הכי טעים". אביה ברן (צילום עצמי)

למה את הכי מתגעגעת בקולנוע?

"לעבודה שלי כאחראית משמרת בסינמטק, שהפך להיות סוג של בית שני בשבילי. אני מתגעגעת לצוות, לקהל, לאולמות, לרעש של מכונת הפילם בתא הקרנה, וגם להתרגשות לפני הקרנות מיוחדות ואירועים".

מה מבחינתך היתרונות, אם בכלל, בהפסקה הכפויה הזו?

"הדבר החיובי היחיד הוא שזה ייצור הערכה גדולה הרבה יותר לדברים הכי יומיומיים וטריוויאלים. למשל החופש ללכת לראות סרט בקולנוע בחברת אנשים. אולי זה יגרום לנו להיות סבלניים יותר אחד כלפי השני ולגלות יותר חמלה. בפן האישי, יצא לי בתקופה הזו לחזור לשיר ולכתוב מוזיקה, שזה גם חיובי תמיד".

איך לדעתך חווית הצפייה תשתנה בעולם שאחרי הקורונה?

"כולם יבואו עם מסיכות. תהיה תחושת חרדה וכל מיני כללים שיהיה צריך להקפיד עליהם, למשל ריחוק חברתי. עם זאת, אני מקווה שהקולנוע יחזק עוד יותר את המעמד שלו כמקום מפלט מן המציאות, כשהאור מחשיך, המוזיקה מתחילה והצופה צולל לעולם אחר לגמרי".

"ה-VOD עולה לי יותר מהקולנוע" / אריאלה קליין

*אריאלה קליין היא שוחרת קולנוע ומנוייה לסינמטק ירושלים וקולנוע לב.

האם זו התקופה הכי ארוכה בה לא היית בקולנוע?

"מדובר כבר בשלושה חודשים - אז כן, בהחלט".

מה הסרט האחרון שהספקת לראות בקולנוע?

"'הפרידה' בלב סמדר בירושלים".

כמה סרטים ראית בבית בזמן הקורונה ומה היה הכי טוב?

"ראיתי כעשרים סרטים, חלקם בפעם השנייה כי מאוד אהבתי אותם. מאלה שראיתי שוב, הכי אהבתי את 'עלובי החיים', ומאלה שבפעם הראשונה - את 'חינוך רע' ו'נס בתא מספר 7'".

גם בבית את אוכלת פופקורן בזמן צפייה בסרטים?

"לא, לרוב אני רואה עם כוס יין ו/או ארוחה, או עם כוס קפה ומשהו מתוק".

אי אפשר לחמוק מ"נס בתא מספר 7". אריאלה קליין (צילום עצמי)

למה את הכי מתגעגעת בקולנוע?

"אני מתגעגעת מאוד. זו התרגשות שונה לגמרי לראות סרט על מסך גדול. ללכת קולנוע זה אירוע, לעומת צפייה ביתית שהיא מעין שגרה".

מה מבחינתך היתרונות, אם בכלל, בהפסקה הכפויה הזו?

"קולנוע זה הבילוי האהוב עליי, ואין שום דבר טוב בהפסקה ממנו. גם מבחינה כספית, הוצאתי יותר כסף על הזמנת סרטים ב-VOD מאשר מה שאני מוציאה על קולנוע, כי יש לי מנויים לסינמטק ירושלים ולב, אז העלות נמוכה יותר".

איך לדעתך חויית הצפייה תשתנה בעולם שאחרי הקורונה?

"מבחינתי, תמיד אעדיף לראות סרטים על המסך הגדול, אבל אם נטפליקס ימשיכו להביא סרטים חדשים וטובים יותר, אולי אנשים יעדיפו לראות אותם בבית בזמנם הפנוי".

לאיזה סרט עתידי את הכי מחכה?

"לפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בירושלים, שהיה אמור להתקיים ביולי ונדחה. אני מקווה שזו באמת דחייה ולא ביטול, כך שהוא יתקיים מתישהו בהמשך".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully