בביקור האחרון בבקתת האופל, קיבלו השבטים אישור לבזוז פריט מהשבט השני, וירדן ורגב "סיכמו" ביניהם לשחק "פייר". קודם כל, לסיכומים בהישרדות אין משמעות, זה ידוע. דבר שני לא ממש הבנתי מה זה "פייר" - מכות רצח במשימה הראשונה על הברזנט היה פייר? חלוקה של השבטים לפי דירוג הפופולריות שלהם זה פייר? למנוע אוכל מבן אדם כי הוא יצא אחרון בדירוג פופולריות מטופש זה פייר? סליחה, אבל המילה "פייר" לא קשורה להישרדות ולא לחיים. החזק ימשיך לקחת בכוח, הנזקק ישתמש בערמומיות - ואנשים ישקרו אחד לשני עד שיצמחו להם הגבות ברוורס אם ייצא להם מזה משהו. ככה זה, ובמקרה של מים, אוכל, וגג מעל הראש - זה גם לגיטימי.
לא ברור איך דווקא בהישרדות זה הפך לדילמה מוסרית. ברור שצריך לקחת את הברזנט! איפה בכלל השאלה? מה ההתלבטות? זה כל כך בסיסי שאפילו הסכמתי עם אסי בוזגלו, שאגב, גם ממש התרשמתי מהיכולת המופלאה שלו לשקר בלי להניד עפעף - מדובר באיש שכדי לתפוס אותו על שקר צריך להצמיד לו האזנות ומעקב. באמת מרשים.
רגב מגיע למחנה האויב כדי להפשיט אותו ממלבושיו, מקבל צלחת אורז ופוצח בשירה בציבור, כדי לרכך את המכה. לא שזה עזר, כי בשנייה שהוא הגיע לעניין, אוגלבו נכנס להתקף טירוף מלא, בתמיכת ניקול שקבעה ש"יש אלוהים בשמיים והוא רואה ושומע הכל". מה את סחה.
זו הייתה מתקפה בשלושה שלבים. השלב הראשון כלל ניסיון לדבר אל ליבו של רגב באמצעות ריגשי וקשקושים סנטימנטליים על עקירת בתים, גזילה, פחדנות ותלישת גגות, ואז עבר לשלב האיומים המפורשים של בעל מכה: "אם אתה עושה את זה אתה הופך אותי להיות חיה". והיה גם: "אני אפגש איתך בסיבוב". וכשזה לא עזר החל השלב השלישי של האלימות המילולית. הוא אמר לו שהוא לא רצוי אצלם, צעק עליו שיסתום, שייקח את הברזנט ויעוף - אבל בלי לגעת במצ'טה, כי זה לא שלו. וכך נאלצנו לצפות ברגב מנסה לקחת את הברזט בלי מצ'טה, אבל גם לגעת בעצים שהוא קשור אליהם, כי מסתבר שגם הם שייכים לישראל, שישב שם בהבעה מאיימת ובדק שאף עלה לא נופל. זה היה כמו לראות משחק דוקים בסגנון רולטה רוסית - מי שמזיז דוק מקבל אותו בעין. מלחיץ, הזוי, ומוגזם, או כמו שעידן, האיש שסוף סוף מואיל בטובו לדבר, אמר: "מי ישמע, הפינוי מגוש קטיף".
איזה חוסר ספורטיביות מצד הבחור שדווקא אמור לשחות בזה טוב מכולם. הרי הבחור מעיד על עצמו ששלוש שנים גר ברחובות, עשה "הרבה שטויות", והתאפס רק כשהתגייס והפך ללוחם בגולני. כל אלה די דומים לסטייט אוף מיינד של הישרדות, ובל נשכח גם את האח הגדול, שבואו, גם זה סוג של עינוי. "הם פתחו מלחמה ואין רחמים בשיט" הוא סיכם, כאילו הוא מתכנן מינימום להרוג את אנטינג אנטינג בשנתם בעוד נאוה בוקר יושבת בצד ומתפעלת ממנו: "הוא נשמה טהורה, הוא פשוט חיית בר". ועל זה יש לי להגיד, נכון, הוא חיית בר. וגם צבוע זו חיית בר. מסוכנת.
לא עזר כמובן שבנוסף לכל הוא זכה לביקורת מחברי השבט שלו במקום לתמיכה שלה הוא ציפה, מה שהביא אותו למסקנה שבמועצת השבט הבאה נשקפת לו סכנה, ושהגיע הזמן למהלך - להפסיד את משימת החסינות בכוונה ולהגיע למועצת שבט. שתי המעריצות הקטנות קיבלו מיד תדריך, והוחלט פה אחד (הפה של ישראל) שמדיחים את קוז'יקרו, שגם לא יוכל להשתתף במשימת החסינות האישית ולהציל את עצמו.
למרות הלכלוכים של שלישיית לא קשור - ישראל, ניקול וליטל - נורא מוזר שדווקא הבן אדם החייכן והחביב ביותר בשבט הגיע למקום האחרון בדירוג - אבל ככה זה, והדבר האחרון שהוא צריך עכשיו זה להגיע למועצת שבט. לצפות במשימה זה די משעמם, אז מזל שיש לנו את שתי הפינות הקבועות שלנו, 'בני ברוכים צועק על אלה איילון והיא מתעלמת', ו'דוד דביר אומר את האמת'. הפעם הוא נשאל "מי הכי יפה באי?", וכשהוא עונה "אלה", הוא נתקל בהתנגדות מצד ניקול, ונאלץ להסביר לה שיפה זה לא רק פנים. על זה היא הגיבה כמו אישה קלאסית: "אתה קורא לי שמנה? אני לא מלכת יופי טיפוסית, אני אוכלת פיצה והמבורגר ואני נראית מעולה". אוקיי. גם ליטל תרמה מחוכמתה והסבירה לאלה שהיא צריכה לכבד את בני כי 'ערכים ודרך ארץ קודמים להכל'. מדהימה אותי חוסר המודעות שמאפשרת לה להטיף על דרך ארץ, כששנייה לפני כן שיתפה פעולה עם האירוע הכי אגרסיבי שקרה על האי.
לקראת סוף המשימה, כשרק ישראל ועידן מחזיקים לבד את השקים, ישראל מחליט שהגיע הזמן לזייף הפסד. ואז זה קרה. הרגע הכי טוב של הפרק. ישראל, שהקשר היחיד בינו לבין משחק זה שהוא חי בסרט, היה צריך לזייף עייפות. זה לא אמור להיות מסובך, אבל מרוב ביטחון יתר הוא שכח שזה אמור לקרות בהדרגה - רגע אחד הוא עמד שם בנינוחות וחייך את החיוך המלחיץ שלו, הידוע בכינויו 'חיוך של הבערת צמיגים', ופתאום, בבת אחת, החל להתפתל כביכול מכאבים. כבר הרבה זמן לא ראיתי משחק כזה מוגזם - בכל זאת, התיאטרון סגור כבר חודשיים - אבל זה נראה יותר כמו אדם שמנסה להשתין החוצה אבן כליות, בשילוב עם פרצופים שנלקחו היישר מסרט פורנו ממש, אבל ממש גרוע. תקציב נמוך, שפם מלאכותי, מצולם בדירת שותפים, כזה.
אירונית, למרות שהוא עצמו היה סופר רציני ואולי דווקא בגלל זה, זה היה הרגע הכי מצחיק של התוכנית. זה גם היה הרגע שבו הבנתי מה הבעיה הכי גדולה שלי עם אוגלבו - אפס הומור עצמי. הבן אדם הזה, שאם שולפים לו את כל העגילים מהגוף יש לו בסך הכל נתונים טבעיים טובים - חתיך, לא טיפש, ובטח גם חמוד כשהוא מצליח לשחרר קצת, פשוט לוקח את עצמו בשיא הרצינות, מה שהופך אותו לרציני מדי, לא כיפי וטיפה מפחיד. אני בכלל לא רוצה לדמיין כמה זה הולך להחמיר אחרי לילה גשום בלי ברזנט.