30 שנים בסך הכל עברו מנפילת הגוש הקומוניסטי. לאירוע רחב ההיקף הזה, שהשלכותיו ממשיכות להדהד ברחבי מזרח אירופה, היו כמה תוצאות מיידיות. מבחינה פוליטית, כמה אומות נולדו אז מחדש כמדינות אחרי שנים ארוכות תחת משטר סובייטי שטשטש את ההבדלים ביניהן. מבחינה כלכלית, ההיפתחות למערב ולקפיטליזם הביאה לשינוי רדיקלי באורחות החיים. היום, מזרח אירופה כבר נראית אחרת לגמרי, וצומחות בה תת-תרבויות שלמות שהזעזוע העמוק הזה עיצב אותן.
נשמע כמו שיעור היסטוריה משעמם? אולי הסדרה התיעודית של הבמאי הסרבי אמיר קוסטוריצה, שעלתה בשבוע שעבר ב-HOT8 ונקראת בפשטות "מזרח אירופה", תתווך אותו עבורכם באופן אטרקטיבי יותר. זהו מסע איזוטרי, מעורר תמיהה ומרתק אל האופן שבו השתלשלות ההיסטוריה מעצבת גם את מה שנראה שולי וחסר חשיבות.
בעוד המגמות הפוליטיות פחות מעסיקות אותו, קוסטוריצה בוחן תרבויות שוליים שונות על כל השטח שבין בודפשט וסנט פטרסבורג, מהביקוש ההולך וגובר לעוסקים בעל-טבעי, הגדת עתידות או כישוף, ועד הפיכת האזור למוקד מרכזי של תעשיית הפורנוגרפיה, שהיא, כמסתבר וכמאמר הקלישאה, בהחלט עניין של גיאוגרפיה. בהמשך הסדרה, שהיא בת חמישה פרקים, הוא בוחן גם את הפאשניסטים, הנהירה אחר אוכל גורמה, והחיים הראוותניים של עשירי האזור.
כל אלו הן תופעות שהתקשו להתקיים או הודחקו תחת המשטרים הקומוניסטיים ברחבי האזור, והיום פורחת סביבם תעשייה משגשגת, שקשורה באופן זה או אחר במציאות הפוליטית והכלכלית החדשה ובתרבות השפע כמו גם בניצול הפערים הכלכליים שעדיין אדירים בין תושבי האזור לבין עמיתיהם במערב אירופה. הפרק הפותח, העוסק בפורנוגרפיה, הוא דוגמה מושלמת לשתי התופעות האלה, כשהמרואיינים השונים מבהירים איך התעשייה הושפעה מצד אחד מרגולוציה של המדינה, ואף מעידוד שלה בשנים קשות מבחינה כלכלית, ומצד שני איך מפיקים ממערב אירופה נוהרים לאזור כדי לצלם הפקות זולות באופן משמעותי.
אף כי הסדרה בהחלט מתענגת על מופעים איזוטריים במיוחד, היא אינה מתייחסת לגיבוריה בבוז - אך גם לא חוסכת מהם ביקורת. המונולוגים של קוסטוריצה - שאותם הוא נושא משום מה מתוך חורבה חשוכה מדי כמה דקות, ממחישים כי אותה איזוטריה משמשת עבורו כלי לאבחן תהליכים מורכבים יותר, שחלקם עשוי להיות נכון גם מעבר למרחב הספציפי. בין ביזאר לאותם נאומים, מתגלה לצופים סדרה תיעודית לא שגרתית.