אחרי עשרות ריבים קטנוניים בין אריק לדובי, חיבוקים מרגשים בין אמיר לג'ינג'ר וטריליון שימושים ריקים במילה "תהליך", סוף סוף זה הגיע: גמר התכנית שבה אין מנצחים. מפגש הסיום של הזוגות עם המומחים, בו יצטרכו להחליט האם הם ממשיכים הלאה אל פרסומות משותפות לחטיף שיבולת שועל. מאור ומור פרשו, אבל נזכור אותם בלב ובראש הכואב.
אנו מתחילים בזוג אתגרי המזון. רוני מתגעגעת לנועם ומגלה שלמרות שאיננה נקשרת בקלות, נועם נכנס אליה עמוק ללב. כדי להנכיח את נועם סביבה גם בחסרונו, על שולחנה מונח הספר "הנסיך הקטן". נועם חושש לקראת השיחה, אבל רוני מרגיעה אותו - בשבילה הוא "האביר על הקורקינט הלבן". "עזרת לי לצמוח בצורה הכי גדולה שהייתה לי אי פעם", משיב נועם. כלומר, את מרימה אותי גבוה, כלומר, לא חשוב. רוני מחזירה לו במכתב אהבה מקסים והם רוכבים על קורקינט לעבר השקיעה.
אמיר ודנית הם הבאים לעלות לדוכן השופטים. דנית מרגישה שזה לא הזמן לומר "לא", כשזה בדיוק הזמן, ואמיר בעיקר מפחד לפגוע, כמו לאורך כל העונה. "עבדתי קשה להגיע לרגע הזה, יהיה לי עצוב לוותר ולא לנסות, אבל לטנגו צריך שניים", מצהירה דנית לפני המומחים. אוף, דנית, עדיין? איך את לא מרגישה שהטנגו הזה התרסק ממזמן? כמה חבל שלא זכינו לראות אותה מנצלת את המומנטום כדי להתנער מהסיוט הזה ולצאת משם רווקה אך חזקה.
"חשוב לי שתדעי כמה אני מעריך אותך", בורר אמיר את המילים, ומבט קלקול-הקיבה שלו אל מול הפאפי אייז שלה הוא לא פחות מעינוי סיני לצופה. "אני מחכה להמשיך לעשות את זה ביחד", ממשיך אמיר לשקר עד הרגע האחרון. הפקת "חתונמי" יקרה, האם חייבים להמשיך לשדר את זה או שאפשר במקום מחבת עם שמן רותח לפנים? קולאז' הרגעים הקסומים שלהם כבר מתנגן ברקע, מזכיר לנו את כל המראות הקשים של דנית מתרפקת על אמיר האדיש, וגם המומחים מצטרפים לחגיגה המזויפת. בואו נתערב שהזוגיות שלהם נמשכה גג עד המונית הביתה, וזה עוד במקרה הטוב. במקרה הרע, הקשר הלא קיים שלהם ממשיך עד עצם היום הזה כי אמיר לא יודע איך לחתוך, והם מדברים רק בווטסאפ. מדי פעם דנית שולחת לו: "אז… חשבת עלינו?" אימוג'י שמש אימוג'י אפרוח, ואמיר עונה אחרי חמש שעות: "עסוק".
דובי ואריק מגיעים לקו הסיום, ותודה לאל כי לצפות בהם הרגיש כמו לתלוש ציפורן לאט במשך חודשיים. אריק מגיע למפגש חגיגי ומחויך, במכופתרת לבנה, כנראה קבע לאחר כך פגישת נדל"ן. ההחלטה בידיה של דובי - והיא, בשונה מדנית, בוחרת שלא להישאר במקום שבו היא לא רצויה. היא מרימה לעצמה על הדרך במידה בריאה אך גם מאחלת לו בפאסיב-אגרסיב "שהאישה הבאה שלך תהיה עצמאית ממש כמוני, ושאתה תדע לראות את זה". אריק בוחר הפעם דווקא להגיב בבגרות, אומר לה שריגשה אותו ונפרד ממנה בחיבוק. הוא מקריא לה כמה מילים שכתב על פתק, וחסרונם של הכוס והמזלג מורגש.
הזוג הבא הוא גם המבטיח של העונה - הדר ודניס. אחרי שלמדו זה את זו, כלומר אחרי שדניס למד לעצב את עצמו על פי טעמה של הדר, הם מוכנים לחיים האמיתיים. אפשר לכעוס עליה, אפשר לקרוא לה גולדיגרית, מניפולטיבית ושתלטנית, אבל בשורה התחתונה הדר היא כל מה שדניס רצה. על קו הסיום, גם הדר מוכנה לגלות התלהבות: "שידכו לי את החצי השני שלי". שניהם מופיעים על ספת המומחים לבושים לבן ככלות ביום חתונתן. "זה התחיל מעצבן, נהיה עוד יותר מעצבן, נהיה קשה - ואז התחיל להשתפר. עקומת שיפור לינארית", מפרגן דניס בהתלהבות של הייטקיסט. הדר מביאה אותה בווידוי אהבה מושלם שמביא את דניס לידי דמעות, והוא מתקשה להקריא את מכתב התשובה שלו בין נהרות ההתרגשות. בנות ישראל, סורי - תיאלצו לחפש לכן דניס אחר.
זהו תורה של תאונת השרשרת המכונה "הגר וניר". הגר חוששת שניר יבין שנגמרה לו הסבלנות, ומקווה לתסריט אחר - היא כבר רואה אותו כאבא מדהים. במעמד המומחים, ניר חולק את התרגשותו לרגל סוף מסע האלונקות. בשיחה ביניהם מזכירה הגר גם את הרגעים הקשים, ומבינה שהמלחמה שניהלה הייתה בינה לבין עצמה. "ניר, אתה מדהים. הטוב שיש בך, הסבלנות ויכולת הנתינה שלך", היא פונה לניר בדמעות, רוצה להמשיך בדרך המשותפת, והפעם מסתכלת גם חזרה לעיניו הלא ממצמצות. האמת, היא דיברה יפה מאוד. ניר דווקא משתהה בתשובתו, אבל רק לצרכי הפרומו. כצפוי, מבחינתו זה "כן" מוחלט. יעל שמחה, כי היא יודעת שיש לה שני קליינטים מובטחים לקליניקה הפרטית.
כיוון שלא רק "חתונמי" מגיעה לסופה, אלא גם בלוג "חתונמי", הרשו לי להיפרד מכם בכמה מילים מהלב. בכל זאת, עברנו כאן כברת דרך שלא נופלת מהטיולים של ג'ינג'ר. תודה למשתתפי התכנית האומללים אשר סיפקו לנו עניין יחסי בימים שחונים אלה. תהיו חזקים, וחפשו זוגיות באפליקציות, באמת שזה לגיטימי. תודה להפקת "חתונמי" על שסיפקה לי את העונה הנמרחת בעולם לכתוב עליה. תודה לבן זוגי על שהוא לא מאור. תודה לטוקבקיסט שאובססיבי לשומן שלי, לזה שמוטרד מהחתול שלי וכמובן לחדוה, האמא של הטוקבקיסטים כולם - העקביות שלכם נתנה לכולנו רשת ביטחון בתוך המציאות הכאוטית. אולי עוד קיץ אנחנו ניפגש.