קשה שלא להתעלם מכך שמשהו חורק בתכנית התחקירים הוותיקה והמוערכת "עובדה" (קשת 12).
זה התחיל לפני כחודשיים עם כתבה יחצ"נית פר אקסלנס, שבה נפגשה אילנה דיין ממש - אבל ממש - במקרה עם לא פחות מראש המוסד יוסי כהן, שבדיוק נכנס לחמ"ל מיוחד בתל השומר. הוא הספיק לזרוק כמה מילים על ההירתמות של גוף הביון לטובת המאבק בנגיף הקורונה - הירתמות שיעילותה התגלתה כשולית בלבד.
אם היה אפשר לנסות ולהבין את הכתבה הזו לאור המצב והניסיון לרומם את מצב הרוח הלאומי בתקופת הסגר, הגיע התחקיר הדרמטי - כך לפחות תיארו זאת ב"עובדה" - מיום חמישי האחרון. הפרומו הבטיח גדולות ונצורות - בכיר במוסד לשעבר יספק פרטים חדשים על אחת הפרשות המסתוריות ביותר מהשנים האחרונות, מותו של התובע הארגנטינאי היהודי אלברטו ניסמן.
זו פרשה כאובה ולא פתורה שמכילה בדיוק את הפרטים שמהם יוצרים סרטי ריגול משובחים, אבל בסופו של דבר אילנה דיין התקשתה לחדש בסיפור הסבוך, על אחת כמה וכמה לא לפתור את השאלות הקשות. זאת למרות שנסעה לארגנטינה ושוחחה עם אמו ומקורביו של התובע שחקר את הקשר האיראני לפיגוע הקטלני במבנה הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-1994.
גרוע מכך, ככל שהתקדמה הכתבה התבהר שניסמן והמכות שספגה ישראל וקהילה היהודית בארגנטינה בשנות ה-90 (לפיגוע במבנה הקהילה קדמה מתקפה שנתיים קודם לכן על מבנה השגרירות הישראלית) הם בסך הכול תפאורה עבור עוזי שעיה, מרגל בדימוס שעבר לעולם העסקים תוך שימוש במידע שרכש במהלך הקריירה שלו במוסד. הוא קיבל במה מלאה לנסות ולנקות את מצפונו.
אפשר להבין מדוע מצפונו מכביד עליו. לפי תיאוריו של שעיה עצמו, הוא דחף לניסמן מידע מפליל לכאורה ודרמטי על הנשיאה כריסטינה פרננדס שהוביל אותו לגבש את דוח החקירה המכריע. הדוח, שאותו ניסמן לא הספיק מעולם להציג בפני הקונגרס, קבע כי פרננדס טייחה את המעורבות האיראנית בפיגוע נגד הקהילה היהודית תמורת סיוע כלכלי. שעיה, שעובד עבור קרן פיננסים אמריקנית, פעל, לדבריו, על דעת עצמו. לא הקרן ולא המוסד, לדבריו, ידעו על כך שהוא משקה את ניסמן במידע מפליל לטובת צרכים עסקיים.
אף שדיין ניסתה להתקיל אותו מעט עם שאלות על מוסר, שעיה הוצג במעין הערצה לדמות המרגל חסר העכבות שלא מתבייש בדבר שהוא עושה למען המטרה. פעם המטרה היא ביטחונה של ישראל, ופעם המטרה היא ביטחונו הפיננסי. זה אמנם לא חייב להיות סותר, אך מהתנהלותו של שעיה עולות הרבה שאלות קשות.
מדוע שעיה לא השתמש באותם מסמכים, שהוצגו על ידיו כאקדח מעשן, אחרי שניסמן נמצא ירוי בחדרו, במה שהוגדר רשמית בתחילה כהתאבדות, כזו שאיש לא האמין לה. חלק מהחוקרים בארגנטינה קבעו מאז שהיה זה רצח, והמניע שקוף לחלוטין. האם המסמכים האלו לא היו יכולים להשלים את המלאכה של התובע היהודי ולהפסיק את יסוריו של שעיה בתור מי שאולי חרץ את גורלו של ניסמן?
דיין לא הטיחה את זה בו, וגם לא שאלה אותו מדוע הוא לא חושף או מעביר למי שצריך את המידע שעשוי לסגור את חקירת אחד הפיגועים הקשים ביותר שידעה ישראל אי-פעם. בינתיים, החשודה המרכזית פרננדס חזרה לתפקיד בכיר בהנהגה, הפעם בתור סגנית הנשיא, בתפקיד שמקנה לה חסינות משפטית.
התחקיר על ניסמן עורר עניין רב בארגנטינה, וביום שלמחרת הערוצים המרכזיים במדינה עסקו בנושא בהרחבה. בראיונות שהעניקה לתקשורת המקומיים הודתה דיין שהיא לא יודעת איזה חומר הופיע במסמכיו של שעיה, ואם הם בכלל מקוריים. כל אלו מתגבשים לכדי השערה שייתכן ששעיה בילף את כולם - את ניסמן, את דיין, את הקרן שבה עבד. הלוא תחבולות ושקרים הם מאמצעי הלחימה העיקריים של אנשי ביון.