עורך הדין ששי גז טבע את הביטוי: "המצפון שלי נקי כי אני לא משתמש בו". בריאיון לאלה לוי-וינריב שפורסם בגלובס ב-2008 אמר גז: "אף פעם לא השתמשתי במצפון. תמיד שואלים אותי 'איך אתה מסוגל להגן על זה ועל זה', והתשובה שלי מאוד פשוטה. לסניגור יש פיצול אישיות: מצד אחד הוא עורך-דין פלילי ומצד שני הוא אזרח טוב. הדילמה בין השניים היא דילמה קשה, אבל רק אחד מהם מופעל בכל זמן נתון". רשימת הזיכויים הבלתי נגמרת של עו"ד גז מדברת בעד עצמה, הדילמה הזאת כנראה לא הדירה יותר מדי שינה מעיניו. ביום חמישי האחרון הוא התראיין לערוץ הספורט, ונתן את הפרשנות שלו לפרשה מהזווית הפלילית. זה היה אזור הנוחות שלו, והוא נראה נינוח בסיטואציה כמו דג במים. אמש, גז חזר לאולפני החדשות אך הפעם כבא כוחה של אחת הקטינות. הוא נראה קצת שונה, זו זווית שפחות מוכרת לו, והוא נראה בה הרבה פחות נינוח. ככה זה כנראה כשעורך הדין של הזאבים מגן לפתע דווקא על כיפה אדומה. זו לא הפוזה הטבעית שלו, אבל לראשונה מזה הרבה זמן נראה שהדילמה האנושית שלו הפכה לקלה יותר. בסוף הוא עוד יגלה, רחמנא ליצלן, שיש לו מצפון.
"פרשת הכדורגלנים והקטינות" (להלן: פרשת לוליטה בבלומפילד) קרובה לסיומה, כך טענו בחדשות 12 משה נוסבאום ובן מיטלמן. לפי ההערכות של גורמים במשטרה, התיק ייסגר, כך מסרו העיתונאים בידיעה שפתחה את המהדורה המרכזית של יונית לוי. ההערכה הזאת צוטטה כמעט בכל כלי התקשורת, כולל באתר שאתם גולשים בו עכשיו. ייתכן מאוד שהחקירה אכן תסתיים בלא כלום, אבל הדיווח אמש הרגיש קצת משונה, ולכל הפחות פזיז. ממתי המשטרה סוגרת תיק לפני שהיא אפילו שומעת את הצד הנפגע לכאורה?
במהלך היום ניתן היה לשמוע את עו"ד ששי גז, אותו אחד שטען שאין לו מצפון, מדבר בערוצים השונים על העדות המכרעת של הלקוחה שלו. תזכורת, ילדה בת 15. גז תיאר ילדה במצב נפשי רעוע, שלא ישנה ולא אוכלת, ובטח שלא הולכת לבית הספר. הילדה מספרת שהיא נוצלה וכעת היא עוברת מתקפת שיימינג הרסנית. כל צלצול טלפון מלחיץ אותה, שלא לדבר על אפשרות של לפגוש אנשים זרים. הדיווחים לפיהם המשטרה קרובה לסגור את התיק כנראה הכניסו בעו"ד גז מוטיבציה מיוחדת. נראה שהפעם, לשם שינוי, הוא לא עובד בשביל הכסף או היוקרה, אלא שהוא באמת מאמין ללקוחה שלו. בריאיון לילה מאוחר לערוץ הספורט הוא שלף את קלף המפתח: היא פשוט נראית ילדה. וזאת תזכורת שצריך להשמיע, לא משנה כמה הודעות טקסט נשמרו בטלפונים של הכדורגלנים, לא משנה מי הסיר עוקב למי ולא משנה כמה איפור מרחה על עצמה הילדה, היא עדיין בת 15. לטענתו של עו"ד גז אי אפשר להתבלבל. "היא נראית צעירה מאוד לגילה, ממש ילדה, שמרגישה שניצלו אותה", הוא אמר למירי נבו ואלי אילדיס.
עניין הנראות הוא קריטי מכיוון שעל עצם המעשים עצמם אין עוררין. לפי גרסת הכדורגלנים, כפי שהוצגה בשלל כלי התקשורת, הם אכן שכבו עם שתי צעירות, אך הן חשבו שהן בנות 17. כלומר, "חוקיות", מעל גיל ההסכמה, אבל עדיין קטינות. הן לא יכולות לקנות סיגריות או לשתות אלכוהול, אבל חוקית מותר להן לשכב עם גברים מבוגרים. זה הטיעון השברירי שגרם לשלל מובילי דעת קהל בשם ינון לצאת להגנתם, כי הרי מה זה כבר גברים מפורסמים ועשירים (אחד מהם איש משפחה) ששוכבים עם נערות בנות 17? תנו להשתגל בשקט. כל עוד הן לא ערביות, כמובן. מעולם לא נשמעו ביום אחד כל כך הרבה הצדקות לפדופיליה, מעולם האשמת הקורבן לא הייתה בוטה כל כך.
אלא שלפי אותם פרסומים שרצו אתמול בכלי התקשורת, הכדורגלנים "ידעו" שהבנות מעל גיל ההסכמה רק מאחת הבנות (שנקראת בעגה המשטרתית: "הגוררת") בעוד הילדה השניה ("הנגררת", לפי המשטרה) לא עומתה או אומתה לגבי גילה בשום שלב לכאורה. וכאן שוב נכנס עניין הנראות. אם "הגוררת" הייתה מספרת לכדורגלנים שיש לה חברה בלונדינית, והייתה מגיעה נערה ברונטית, הם היו מבינים שהיא שיקרה ולא משנה אם היא הייתה שולפת תעודת חוגר שטוענת שהיא בלונדינית. לפי הדיווחים, "הגוררת" סיפרה שיש לה חברה בת 17 וחצי, הגיעה ילדה בת 15, ואז שני הכדורגלנים העבירו ביניהם את הילדות. תדמיינו שאלה האחיות שלכם, הילדות שלכן.
ילדות בנות 15, כמו ילדים בני 15, עושות טעויות. מותר להן. זה חלק מתהליך ההתבגרות. הן רוצות להרגיש בוגרות יותר, הן מתלבשות "כמו גדולות", הן שותות, מעשנות, עושות קעקועים וגונבות לפעמים את האוטו של ההורים לסיבוב בתקווה שאף אחד לא יגלה. זה טבעי כמו שזה מטומטם. ילדים בני 15 הם לעתים רחוקות לא מטומטמים. הם נענשים על הטעויות שלהם, והם לומדים לקבל אחריות על המעשים שלהם בפרופורציות הנכונות. זה חלק מהחיים. לעומת זאת, גברים מבוגרים ועשירים, שמשחקים במועדון הכדורגל הגדול ביותר בישראל, עם גב כלכלי ותמיכה ציבורית אדירה, לא צריכים שיעשו להם הנחות. וכן, זה טרגדיה למשפחות הבאמת טובות שלהם, וזה אסון לקריירה הספורטיבית שלהם - אבל זו בדיוק הסיבה שזו האחריות שלהם. הם המבוגרים, הם אלה שיש להם מה לאבד.
הם יודעים שאסור לקטינות (גם לבנות 17, אגב) לשתות אלכוהול, הם יודעים שאם הם מספיק טיפשים לבגוד בבנות הזוג שלהם אז הם מספיק טיפשים כדי להיתפס ובעיקר - הם יודעים איך נראית ילדה בת 15. איך מדברת ילדה בת 15. איך מתנהגת ילדה בת 15. הם יודעים שאסור להם לשכב עם בת 15. הם יודעים שזה לא חוקי, לא מוסרי ולא נורמלי בשום דרך. גם אם היא "מבקשת" את זה, אנחנו מצפים מהאנשים האלה, שמהווים מודל לחיקוי לילדים ובני נוער, לקחת אחריות ולסרב. זה מה שהאוהדים שלהם דורשים מהם, זה מה שהמשפחה שלהם מצפה מהם. יש סיבה שזה גם מה שהחוק מצפה מהם.
אמנון לוי שובר שיאים, ולא בקטע טוב
קשה לצפות בימים האחרונים בערוץ 13. סכסוכים פנימיים בין עיתונאי חדשות 13 להנהלת הערוץ גרמו לרצף האקטואליה (המוכר לציבור יותר בתור: כל מה שיש בערוץ הזה לפני שמשדרים את "הישרדות VIP") להיראות כמו שדה קרב. ובכל זאת, דווקא בתקופה הקשה הזאת עיתונאי הערוץ ממשיכים לעשות את העבודה בצורה מעוררת כבוד. עובדה, את פרשת הקטינות והכדורגלנים חשף אלמוג בוקר, והפרשה סוקרה בצורה מאוזנת ורגישה גם מהפן הספורטיבי על ידי טל שורר. מהדורת החדשות של השעה 19:00 אפילו ערכה פאנל מעניין בנושא בהנחיית חביבת המדור הילה קורח, שכללה את כוכבת הקאלט לשעבר, ורד סלו מזרחי, גרושתו של "האווירון", שניפקה הצצה לדרך בה כוכבי כדורגל צריכים להתמודד עם "איום המעריצות". זו הייתה שיחה מרתקת, בלי ציניות.
אחת מתוכניות האקטואליה שלא נפגעו בערוץ 13 היא התוכנית "שש - אמנון לוי", פשוט כי נראה שבאמת אין יותר לאן לדרדר את התוכנית המבישה הזאת. אם צריך לשים את האצבע על נקודת הזמן בה המיזוג בין ערוץ 10 לרשת ירד מהפסים, זה כנראה קרה בהחלטה להחליף את "לונדון וקירשנבאום" בתוכנית הזאת. במקום לדבר על ענייני היום הבוערים, לוי נותן במה לסחל'ה של החברה הישראלית. אתמול זה הגיע לשיא כשהעלה לשידור את שמעון ריקלין כדי לראות אם הוא רוצה להתנצל על ההסתה שלו נגד שופטים בטוויטר, בידיעה מוחלטת שאין לריקלין שום כוונה לעשות את זה.
לוי "הופתע" לגלות שריקלין נחרץ בדעתו ולא מביע חרטה. "אתה באמת חושב ששופטי בית המשפט העליון הם פשיסטים עם גלימות שחורות כמו החולצות השחורות בימי מוסליני?", הוא שאל, וסירב להאמין כשהתשובה שניתנה לו הייתה "כן". בפועל, לא רק שריקלין המשיך את מסע הדה-לגיטימציה של מקורבי בלפור נגד מוסדות השלטון, הוא גם תקף אישית את לוי, כינה אותו "בולשביק" ו"שופר". כינוי אירוני כשזה מגיע ממנו. ההסתה הערוכה הזאת שודרה ביודעין דווקא דווקא ביום בו השופטת ברון מקבלת מכתב עם איום לחייה. בהמשך גם עלתה לשידור שפי פז, מי שהודתה שהדביקה סטיקרים עם הכיתוב "דם יהודי הפקר" על ביתו של השופט פוגלמן, סתם כדי להרים קצת את האווירה.
רגע לפני שנראה ששיא המבוכה מאחורינו, אמנון לוי החליט להתעסק בפרשת הקטינות והכדורגלנים בדרך הבזויה ביותר, כאשר העלה לשיחה מצולמת את יעקב בוזגלו כדי להגן על "הילדים" מפני "הצעירות" שמנסות לפתות אותם. ברמה הבידורית, מדובר בשואו מצוין, ובוזגלו עושה חיקוי מצוין של אסי ישראלוף עושה חיקוי של יעקב בוזגלו. ברמה האנושית, קשה לחשוב על שיח יותר רדוד לסיקור סיפור הישגי שהתפוצץ בערוץ שלך. איזו יריקה בפרצוף זו לאלמוג בוקר ש"הפרשן" שהוזמן לתת דעתו על הסיפור הגדול שהוא הביא מתרברב על כך שילדות בנות 13 מתחילות איתו (אין מספיק WTF בעולם). כל זה, כאשר ברור שהסיבה האמיתית לריאיון עם בוזגלו היא כדי לקדם את "הישרדות VIP", בהשתתפות בנו. אל תדאגו, הם דיברו על זה גם הרבה. איכשהו, זה היה מגעיל לא פחות.
בקטנה
ביום ראשון, במהלך דיון בתוכנית הספורט של 103FM על פרשת הקטינות, יוני הללי ניצב לצד השחקנים, טען שהביקורת עליהם היא "חוכמה בדיעבד" ואמר לרון קופמן: "אתה ראית את התמונות שלה? אתה לא היית שולח אותה הביתה גם". המשפט הזה נאמר על ילדה בת 15. המשפט הזה נאמר על ידי גבר בן 63 שידע שהוא אומר את המשפט הזה על ילדה בת 15. יש כינוי לגברים מבוגרים ש"לא שולחים הביתה" ילדות בנות 15 בידיעה שהן בנות 15. ברח לי השם, נראה לי שזה משהו שמתחרז עם פטרוזיליה. מכבי תל אביב פעלה נכון כשהוציאה לחופשה את השחקנים החשודים, בתחנת הרדיו של יוני הללי עברו על האמירה האומללה הזאת לסדר היום. אפילו לא פורסמה התנצלות. איכס.