הבמאי ג'ואל שומאכר, אחד הקולנוענים הבולטים בהוליווד בין אמצע שנות השמונים לשלהי שנות התשעים, הלך לעולמו בגיל 80, לאחר מאבק במחלת הסרטן. כך, לפי פרסומי התקשורת האמריקאית.
שומאכר נולד בניו יורק כבן לאם שמוצאה יהודי. הוא החל את דרכו בתעשיית האופנה ואז עבר לעבוד כמעצב תלבושות, בין היתר ל"ישנוני" ו"רגשות" של וודי אלן. בסוף שנות השבעים החל לכתוב תסריטים, למשל ל"הקוסם", העיבוד על טהרת השחקנים השחורים, בהם מייקל ג'קסון, ל"הקוסם בארץ עוץ".
ב-1981 נטל לראשונה את שרביט הבימוי, כשעמד מאחורי "האישה המתכווצת המדהימה", שמשמו ניתן להבין את טיבו. באמצע העשור החל להעלות הילוך, וביים כמה מן הסרטים המאפיינים של התקופה, עם כמה מכוכביה הגדולים - למשל, "חברים" (St. Elmo's Fire"") עם אמיליו אסטבז, רוב לאו ודמי מור; "נשיכות קטנות" עם קורי פלדמן וקיפר סתרלנד; ו"קו הדממה" עם סתרלנד, ג'וליה רוברטס וקווין בייקון.
בתחילת שנות התשעים, ביים את "בדרך למטה" עם מייקל דאגלס כאדם בן שמואס במציאות החיים הבלתי נסבלת של אמריקאים מן היישוב ומחליט לעשות מעשה ולשבור את הכלים - סרט שעשה רעש גדול בזמנו. הוא גם הביא אל הבד שניים מספריו של ג'ון גרישם, שהיה הסחורה הכי חמה באותה תקופה - "הלקוח ועת להרוג".
באמצע שנות התשעים, ירש מטים ברטון את סרטי "באטמן" - אחד המותגים הגדולים בהוליווד של התקופה, מה שמעיד על המעמד שהיה לו. "באטמן לנצח" ו"באטמן ורובין" פרי עטו אמנם לא הפסידו כסף, אבל נחשבו לסרטים איומים ונוראים מבחינה אמנותית, בטח לעומת קודמיהם, והיו אחראים לתחילת ההידרדרות המקצועית של שומאכר.
בסוף העשור ביים את "8 מ"מ", מותחן אפל בכיכובו של ניקולס קייג' שעורר תהודה מסוימת, אבל מאז התקשה להתרומם. העיבוד שלו למחזמר "פנטום האופרה" נקטל קשות, כמו גם סרטו "23" בכיכובו של ג'ים קארי. זו היתה קטילה לא צודקת, אבל שומאכר כבר סומן בידי המבקרים כמטרה קלה ואוטומטית להתנגח בה, ומן המשבצת הזו לא הצליח לצאת.
אחד מסרטיו האחרונים היה דרמת הנעורים "12", בה הופיעה בתפקיד קטן אסתי גינצבורג. שומאכר ייזכר, בין השאר, כבמאי היחיד שעבד גם איתה וגם עם קייט בלנשט (בסרט "ורוניקה גרין") - וזו רק רשימה חלקית.
סרטו האחרון של שומאכר היה "הסגת גבול", מותחן זניח בכיכובם של ניקול קידמן וניקולס קייג'. ב-2013 עוד הספיק לביים כמה פרקים בסדרה "בית הקלפים", שנותרה כקרדיט האחרון ברזומה העשיר שלו.
בשנה שעברה, העניק ריאיון סיכום קריירה מקיף לניו יורק מגזין ואמר בו - "כשאה אדם פעיל ואתה עושה סרטים, יקרה לך כל מיני שיט. מה שיש לי להגיד לסטודנטים לקולנוע זה שהמקצוע הזה הוא לא רק מציצות ומשקפי שמש. כל שוט שתצלם הוא עבודה כפוית טובה. אבל למרבה השמחה, לא הייתי רוצה לעבוד בשום דבר אחר".