(בסרטון: טריילר של "חם, לוהט, רותח!")
ישראלים אוהבים את הטלוויזיה שלהם כמו שהם אוהבים את בתי המלון שלהם - אווירת הכל כלול עם בופה שפועל מסביב לשעון ומציע את כל סוגי האוכל 24/7. נכון, תקופת הקורונה הפכה את בתי המלון לחלום רחוק עבור רובנו, אבל עם התיאבון הטלוויזיוני נשארנו לגמרי. אפילו בהשוואה לארצות הברית, הצופים כאן מקבלים כמויות אדירות של תכנים בשירותי הכבלים והלווין שחלק נכבד מנויים עליהם. מנוי בסיסי לאחת מחברות הטלוויזיה (HOT, yes, סלקום tv, פרטנר TV) מספק כמות עצומה של סדרות מיצרניות התוכן המובילות בארה"ב ובעולם, וזה בלי שצריך לשלם על מנוי נפרד לכל אחת מהן, כפי שקורה מעבר לים. בדיוק בגלל זה קצת מוזר שבשבועות האחרונים חזרנו שוב להתלונן על איכות וכמות הריאליטי בערוצים המסחריים, בין אם מדובר באלימות המילולית של ישראל אוגלבו ב"הישרדות VIP" או בעונה הבלתי נגמרת של "חתונה ממבט ראשון", נדמה שרובנו שכחנו שיש לנו מאות אלטרנטיבות ראויות במרחק כפתור. אוקיי, תגידו, אבל מה עם מי שרוצים לראות ריאליטי אבל לא יכולים לשאת את הפרקים הבלתי נגמרים של ערוצים 12 ו-13? זה פשוט, בשבילם יש את נטפליקס.
עברו בסך הכל ארבע שנים מאז שנטפליקס נכנסה רשמית לשוק הישראלי, במהלכן גם מי שחשב בתחילה שלקהל כאן יהיה קשה לוותר על מותגים חזקים כמו yes ו-HOT, כבר עשה מנוי לא רק בשבילו אלא גם לסבתא וסבא. ובאמת, עכשיו כשהיא אחד השחקנים הבולטים בשוק הטלוויזיה שלנו (מספיק רק לשים לב להבלטת התכנים שלה בפרסומות של פרטנר TV למשל) כדאי לתת קצת יותר קרדיט לדרך העמוקה שבה היא שינתה וממשיכה לשנות את ז'אנר הריאליטי. אחרי שתצפו במאות שעות של ריאליטי בנטפליקס תגלו שלמרות מה שהרגילו אתכם בערוצים המסחריים, אפשר ליצור את הז'אנר הזה בלי פרסומות, בלי הדחות מפתיעות מהבית ובאופן מפתיע אפילו עם היומרה לייצר תוכן ערכי ואיכותי (אותה תמיד צריך לקחת בערבון מוגבל) ועדיין להישאר עם ערכי הפקה גבוהים במיוחד. כן, הכי רחוק מהתככים של שבט "אנטינג אנטינג".
בנטפליקס לא אוהבים את השימוש במילה ריאליטי אז הם קראו למחלקה שאחראית עליהן מחלקת "תוכניות לא מתוסרטות", ונדמה שבשנה האחרונה הז'אנר מקבל בשירות מקום מאוד מכובד. רבים רואים את נקודת ציון בשינוי הגישה של נטפליקס כלפי הז'אנר בהחלטה להחזיר למסך את "עין קווירית" ("Queer Eye") לסיבוב נוסף ב-2018. אחרי שב-2003 העולם כולו הסתקרן מהקסם האקזוטי שבנבחרת העל הלהט"בית שבאה לשנות לסטרייטים חסרי סטייל את החיים (לטובה!), הגרסה של נטפליקס הביאה הרכב חדש של יועצי על (כולם על הרצף שבין גייז לקוויר ג'נדרים) והפעם עם פחות דגש צעקנות ויותר רצון לרגש.
גם תחרות האפייה הקומית "הצלחתי!" ("Nailed It") בהנחיית ניקול בייר ושף הקינוחים ז'אק טורס, שמביאה בכל פרק שלושה אופים ואופות חסרי כישרון שמנסים לשחזר קינוחים מוגזמים בעיצובם, הפכה להצלחה כל כך היסטרית עד שבנטפליקס מיהרו להפיק לה גרסאות לשווקים מקומיים חזקים כמו מקסיקו, ספרד, צרפת וגרמניה. בגלל שבנטפליקס לא חושפים באופן מלא את נתוני הצפייה בכל מדינה - דירוג 10 התכניות הפופולריות שהוסף לשירות לאחרונה הוא סוג של דרך להתמודד עם הביקורת על כך - אפשר לומר שאת ההצלחה של התכניות האלה אפשר ללמוד רק מהמגמה שלהם ליצור עוד ועוד ריאליטי ודוקו-ריאליטי (מה שקרוי אצלנו "חתונה ממבט ראשון"). אחרי שהם טבלו במים הרדודים עם תכניות לייף-סטייל ובישול, בנטפליקס בחרו באתגר הגדול של יצירת ריאליטי זוגיות, מוזיקה ותחרויות.
אז איך מייצרים ריאליטי כאשר כל הפרקים נמצאים באוויר ביחד, כך שמרגע עלייתה לשירות ניתן לדעת מי ניצח בתחרות או איזה זוג נשאר ביחד בסוף? בתור התחלה - נטפליקס חתרה תחת המודל של עצמה. למרות שהתפרסמה בזכות הבינג'ים הבלתי נגמרים שהיא מאפשרת, בנטפליקס שינו גישה, לפחות באופן חלקי. בתחרות הרשתות החברתיות "המעגל" ("The Circle") שאת הזכויות להפקתה היא קנתה מערוץ 4 הבריטי, הועלו 4 פרקים חדשים לשירות מדי שבוע, כדי לשמור על המתח לאורך מספר שבועות שאיפשרו לצופים להשלים פערים. גם את ה"אהבה היא עיוורת" ("Love Is Blind"), ריאליטי בו שישה זוגות עוברים תהליך דייטינג מואץ, מתחתנים ואז צריכים להחליט בסופו של דבר האם להישאר נשואים או להיפרד, העלו שם במספר חלקים כחלק ממה שתואר כאירוע בן שלושה שבועות.
ההצלחה האדירה של "אהבה" ו"המעגל" לימדו את נטפליקס שהצופים של 2020 יותר מתוחכמים מאלה שצפו ב"הישרדות" האמריקאית בשנת 2000, זמן שבו אם היית מגיע לעבודה אחרי פרק היית חשוף לספוילר שהיה הורס לך את המשך הצפייה או היום. כיום מרבית השיח נעשה ברשתות והאפשרות שלנו להימנע מספוילרים גדולה. כן, נדמה שיותר מאשר הטלוויזיה שלנו השתנתה, גם אנחנו התבגרנו והשתכללנו. בארצות הברית זה קרה כבר מזמן, ב"הישרדות" לקהל מעולם לא הייתה השפעה אמיתית על התכנית, אבל בארץ לקח זמן עד ששיחררו אותנו מהצורך להכריע האם המנצחת תהיה שירי או נינט. מסתבר שאנחנו רוצים לצפות בריאליטי שיגרום לנו להיות מעורבים רגשית, בלי צורך להיות מעורבים בהפקה.
אם כל הדיבור הזה על ריאליטי בלי פרסומות עשה לכם חשק, אולי אחת מהתכניות הבאות תהפוך להתמכרות הבאה שלכם:
"האהבה היא עיוורת" ("Love is Blind")
30 צעירים וצעירות שמחפשים אהבה נכנסים לגרסה מוגזמת של ספיד-דייטינג. במשך עשרה ימים הם משוחחים במעין תאי וידוי שבו הם לא רואים זה את זה ואמורים להתאהב רק באמצעות האישיות. הזוגות שאכן מוצאים את מי שאהבה נפשם באחד התאים, מציעים נישואים זה לזו ואז נפגשים לראשונה ויוצאים לחופשה רומנטית ואחריה עוברים לגור יחד. הם מכירים את החיים האמיתיים זה של זו ואת המשפחות, הכל כדי להחליט אם יישארו ביחד וייתחתנו או יגידו יפה שלום. התכנית בהנחיית ניק ו-ונסה לאשיי הפכה להצלחה אדירה שכוללת פרק איחוד וכבר חודשה לשתי עונות נוספות. אנחנו מהמרים שלא רחוק היום שבו תופק גם גרסה ישראלית.
"חם, לוהט, רותח!" ("Too Hot to Handle")
אפשר לראות בה את הגרסה הצעירה והמטופשת יותר של "האהבה היא עיוורת" או מה היה קורה אם לגיבורי הסדרה הראשונה היה רק גוף מרשים ומעט מאוד שכל. מה קורה כש-14 יפות ויפים נזרקים לאתר נופש יפהפה, ללא מטרה מיוחדת מלבד האיסור המוחלט לקיים כל מגע מיני אחד עם השני (וגם עם עצמם)? אם הם יעברו על החוקים כספי הפרס המשותף (100 אלף דולר) יופחתו באופן משמעותי. כל העניין מנוצח על ידי תוכנת בינה מלאכותית בשם "לאנה" שנועדה להשגיח שהמשתתפים מתנהגים בהתאם. קשה לומר אם מדובר בתכנית יותר שמרנית או מגוכחת אבל היא לגמרי מבדרת.
"דייטים" ("Dating Around")
בשונה משתי התכניות הקודמות, "דייטים" עוקבת בכל פרק אחרי רווק או רווקה שיוצא/ת לחמישה בליינד דייטים בשאיפה שאחד מהם ימשיך לדייט שני. כמובן שאפשר למצוא כאן ייצוג לכל הקשת הלהט"בקית ולשמחתינו גם לרווקים ורווקות שלא נראים כמו דוגמנים מקצועיים. למעשה מדובר במוצר הריאליטי שאכן מתקרב לז'אנר הדוקומנטרי, וככזה הוא גם קצת משעמם לפעמים אך גם מספק רגעים אותנטיים נחמדים.
"המעגל" ("The Circle")
במאמר מקיף על ריאליטי ונטפליקס שהתפרסם במגזין Vulture מסופר שברנדון ריג, מנהל מחלקת התכניות הלא מתוסרטות של נטפליקס, טס באמצע הלילה לאנגליה כדי לרכוש את הזכויות לפורמט הזה הרבה לפני שלמישהו אחר יהיה סיכוי. על מה ההיסטריה? קבוצה של אנשים נכנסת לבניין דירות שמופעל על ידי תוכנה בשם "המעגל", שם כולם מתקיימים בתוך רשת חברתית ומתבקשים לדרג זה את זו בכל פרק במדד פופולריות. למשתתפים אין מושג מי נמצא בצד השני של הפרופיל והאמת נחשפת רק בפרק האחרון. מומלצת במיוחד דווקא הגרסה הצרפתית שמציעה פרשנות אסטרטגית במיוחד. גם זה פורמט שיהיה מעניין לראות בעתיד בגרסה מקומית.
"מכת סוכר" ("Sugar Rush")
אם ב"הצלחתי!" תפגשו את האופים והאופות הגרועים בעולם, כאן תמצאו בכל פרק את ארבעה צמדים של אופים ברמה אולימפית שמתמודדים עם אתגרי אפייה שיגרמו גם למי שנגעלים ממתוקים לרייר מול המסך. הצמדים מקבלים שלוש משימות מול שעון רץ כאשר בכל סיבוב השופטים מדיחים את מי שעמד במשימה הכי פחות טוב. הזוכה בכל פרק יזכה בסכום של 10,000 דולר.
"האופנה הבאה" ("Next in Fashion")
הניסיון של נטפליקס להיכנס לריאליטי עיצוב האופנה סטייל "פרויקט מסלול" של היידי קלום וטים גאן. 18 מעצבי אופנה מתחרים בכל פרק במשימה המבוססת על טרנד אופנתי אחר, בתחילה הם מתחרים בצמדים שההפקה יוצרת עד שהתכנית הופכת לאינדיבידואלית והמנצח/ת מקבל פרס בגובה 250,000 אלף דולרים. טאן פראנס ("עין קווירית") ואלכסה צ'אנג הנחו יחד את התכנית שבוטלה לאחרונה אחרי עונה אחת בלבד. עדיין מדובר במוצר פאן לגמרי.
"מנפחים" ("Blown Away")
אם שאלתם את עצמכם על מה הם עוד יעשו ריאליטי המשוגעים האלה? התשובה היא ברורה - נפחים. כן, מלאכת ניפוח הזכוכית היא אחת האומנויות העתיקות בעולם וחברת הפקה קנדית הפכה אותה לתחרות יצירתית במיוחד בה עשרה אמני זכוכית מתחרים ביניהם על תואר המנפח/ת הטוב/ה בעולם. בעיני כותב שורות אלה היא אחת מתחרויות הריאליטי הטובות של התקופה האחרונה אבל אזהיר שמדובר בעניין של טעם.
"זורמים" ("Rhythm + Flow")
הניסיון של נטפליקס ליצור את האמריקן איידול של עולם ההיפ-הופ שבעינינו נחל כישלון די חרוץ. השמות הכי גדולים בתעשיה - קארדי בי, צ'אנס דה ראפר, טי.איי והופעות אורח של כל מי שתחשבו - ניסו למצוא את השם החם הבא בעולם ההיפ-הופ. התוצאה בעיקר מבלבלת כמו ראפ של ילד בן 14 מצהלה.
"מסמנים את סאנסט" ("Selling Sunset")
דוקו-ריאליטי סטייל מעושרות שמביא את מאחורי הקלעים של סוכנות הנדל"ן של קבוצת אופנהיים שממוקמת בלוס אנג'לס ומטפלת בלקוחות העשירים והמוגזמים ביותר בעיר המלאכים. האחים התאומים אופנהיים מעסיקים צוות של סוכנות נדל"ן בעלות מראה הוליוודי כמעט פארודי אך הכוכבת האמיתית עבורנו היא כמובן מאיה - ישראלית שהגיעה מאילת ומצליחה לעשות חיל בעסקים עם מבטא כבד שלא היה מבייש את שר החוץ ישראל כ"ץ. מדובר בגילטי פלז'ר ממכר במיוחד.
"קרב הפרחים הגדול" ("The Big Flower Fight")
ריאליטי בריטי שנרכש על ידי נטפליקס ועוסק בתחרות עיצוב פסלי פרחים מוגזמים במיוחד. עשרה זוגות בינלאומיים מתחרים במטרה להפוך לשם הבא בעולם עיצוב הפסלים הסביבתיים בתחרויות מבוססות נושאים כמו חרקים ואדריכלות. אחרי צפייה בפרק הראשון אפשר לומר בביטחון שלא כל אומנות מתאימה לריאליטי (אלא אם גננות זה הקיק שלכם ואז אנחנו כמובן מפרגנים).