(בסרטון: פעיל הימין רן כרמי בוזגלו מזהיר - "מי שישלח יד אל המנהיג שלנו, אל ראש הממשלה הנבחר, המדינאי הדגול, אני אגדע את ידו. ואני רציני ביותר")
פלוגות ההגנה להתייצב. כאן מדריך הקפא"פ שלכם. זו אזעקת אמת. זהו קוד סגול, אני חוזר: קוד סגול, קוד סגול. שעת השי"ן הגיעה. זה עכשיו או לעולם לא. נשבענו להגן על החלשים מפני דורסנות החזקים, ועכשיו, כשכוחות הרשע סוגרים על ראש הממשלה המסכן, הגיעה העת. קום התנערה עם חלכה!
אסור לשתוק עוד. ראש הממשלה נטול הסמכויות, הכוח הפוליטי והממון, ניצב בפני סכנת הפיכה לנכה כלכלי והתעללות של מערכת המשפט והעיתונות השמאלנית ימ"ש, אבל כעת הגיע הקש ששבר את גב הגמל: בעלי המסעדות האנרכיסטים, מפיצי הכאוס שקוראים לעצמם "עצמאים", חברו במהלך זדוני לוועדת הקורונה בניסיון להפיל ראש ממשלה מכהן. מי עוד יפנה לו עורף, חברים? מי?
פלוגות ההגנה, אני קורא אתכם לסדר: ראש הממשלה ננטש על ידי מערכת הביטחון, ואין לו שום הגנה אחרת מלבד הכוח המקצועני שלנו. זה התרחיש שאליו התכוננו ואותו אנחנו מדמים היום על יבש, בתצוגת תכלית שהעולם לא ישכח, ובפרט אויבינו החצופים בטהראן, דמשק ושדרות רוטשילד. כדי לא להפריע לראש הממשלה במאבקו הנחוש והבלתי מתפשר ביועמ"ש, איתרנו כפיל אידיאולוגי בכיר שידמה אותו. אנחנו יודעים שזה מבלבל, לוחמים יקרים, אבל זהו אינו אותו אדם.
צפו באקשן
זהו טיב הפלוגות: הן אינן משאירות כל מלאכה לשלא משלנו. אנחנו מבקשים מהמשטרה שתכיל אותנו כמו שהכילה את הוונדליסטים משמאל, אבל שידעו במטה הארצי: אנחנו עושים זאת רק כי גופי הביטחון אינם משרתים עוד את הממשלה והפקירו את העומד בראשה, תחת לחץ מקרנות זרות והאיחוד האירופי. כפי שהוכיחו הפגנות המחאה האחרונות, השוטרים נוהגים ברכרוכיות, ואף משתמשים במשאיות שישפריצו מים כדי שהאנרכיסטים יוכלו להתרענן בלילות החמים של יולי. אני שואל אתכם, חברים, מתי אתם קיבלתם בפעם האחרונה כוס מים מהמשטרה? מתי קיבל ראש הממשלה עצמו כוס מים? אולי בחלומות הלילה.
אחים יקרים לנשק, אתם מזכירים לי את ירושלים: אני רואה אתכם כמשמרות אשר כולן זה"ב. בקריאה שלי תגשימו את מהותכם: עצרו את התנועה, והסתערו עם דגלים לעבר הצד השני של הכביש. כפי שחצינו את התעלה, כפי שחצינו את הליטני - נעבור בריצה באותה נחישות את מעבר החצייה בדרך לראש הממשלה נטול ההגנה, שברגע האמת ננטש ואנחנו תקוותנו האחרונה. לאחר מכן, הסתדרו בשורה והגנו עליו. כעת נעשה ללא היסוס את מה שנראה כבלתי אפשרי: נסייע לו לעבור את הכביש. משוך! משוך! משוך! משוך!
יישר כוח חברים. העם - שזה אנחנו - הציל אותו. האומה כולה, שטופת קסם ודמע, על סיפו של הדרור, מודה לכם מקרב לב. יכולנו לכל פס ופס במעבר החצייה, ולכל פקיד בירוקרט סורר שנקלע בדרכנו. אך אל תדאגו, עוד נכונו לנו עלילות. במפגש הבא שלנו נעביר עם החולצות שלנו מים מצד אחד לצד השני של הכביש. לנו, כאמור, אין מי שיתיז עלינו קצת מים רעננים, וכמו שכבר הבנתם, הכל צריך לעשות לבד במדינה הזאת.