השחקן הבריטי דייוויד ת'יוליס פרץ לראשונה בתחילת שנות התשעים ב"עירום", יצירת המופת של מייק לי. תפקידו כצעיר זועם זיכה אותו בפרס השחקן הראשי בפסטיבל קאן, הפך אותו לאחד הסמלים התרבותיים של אנגליה התאצ'ריסטית ופתח לו הרבה דלתות. מאז גילם עשרות תפקידים, הן בלהיטים כמו סרטי "הארי פוטר", בהם גילם את רמוס לופין; ו"וונדר וומן", בו גילם את אחד האויבים בהם נלחמת גל גדות; והן בסרטי אינדי כמו "ביג ליבובסקי" או "אנומליסה", סרט האנימציה של צ'רלי קאופמן, בו תרם את קולו לגיבור.
בגיל 57, ת'יוליס עסוק מתמיד. לפני שלוש שנים זהר כווארגה, הנבל בעונה השלישית של "פארגו", מה שהביא לפתחו שלל הצעות לפרויקטים טלוויזיוניים חדשים. אחד מהם היה סדרה בשם "בארקסקינס", המבוססת על ספרה של אנני פרולקס, שכתביה כבר היו בסיס לסרטים "חדשות הספנות" ו"הר ברוקבק".
מדובר באפוס תקופתי על ראשית ימיה של צפון-אמריקה, אך בניגוד לנהוג בז'אנר, לא תמצאו כאן בוקרים, אינדיאנים ואת המערב הפרוע. "בארקסקינס" מתרחש בשלהי המאה ה-17 בצרפת החדשה, האזור שבו שוכנת כיום קוויבק, ועוקב אחר גורלם עמוס הקשיים, הקונפליקטים ולעתים גם הטרגדיות של המתיישבים במקום, בהם בעל אדמות בגילומו של תיוליס. הסדרה, שימו לב, משודרת בערוץ נשיונל גי'אוגרפיק, שיציג צמד פרקים שלה מדי יום שני ב-21:00.
ת'יוליס מתנשא לגובה של מטר תשעים, אך אני לא זוכה להתרשם מכך. הריאיון, מן הסתם, מתקיים בזום, יחד עם קבוצה של עיתונאים מרחבי העולם. לפחות עד כמה שהפורמט הווירטואלי אמין, השחקן הבריטי עושה רושם של אדם חביב ביותר, ההפך מן הדמויות שהוא נוטה לגלם, כולל זו שהוא משחק כאן. "מדובר באיש אקסצנטרי ודוחה, ולעתים גם ביריון", הוא אומר. "עם זאת, לעתים הוא גם יכול להיות מקסים, פגיע ונבון".
את הסדרה יצר אלווד ריד, שבין השאר עמד בעבר מאחור הגרסה האמריקאית של "הגשר". "הוא שלח לי שני פרקים מהתסריט והם מצאו חן בעיני, אז נסעתי לניו יורק להיפגש איתו", מספר תיוליס. "גם הוא מצא חן בעיני, והכימיה הזו היתה הכרחית כדי שאקפוץ לתוך תפקיד כל כך מורכב ופרויקט כל כך מחייב. ואז גם הגורל התערב: הוא הציע לי לקרוא שלושה ספרים כחלק מהתחקיר, ובדרך חזר מהפגישה עברתי ליד חנות ספרים יד שנייה ואחד מהספרים היה בחלון הראווה, אז אמרתי לעצמי שזה סימן מאלוהים".
עד כמה היה מאתגר להתמודד עם השפה התקופתית? "בארקסקינס" היא מסוג הסדרות שדומני כי גם דובר אנגלית יזדקק בהן לכתוביות.
"התסריט הזכיר לי את שייקספיר. יש לי הרבה מונולוגים ודיאלוגים סבוכים. המלאכה לא היתה דומה לשום דבר שעשיתי בעבר. נהייתי כל כך כפייתי, שכל קירות חדרי היו מלאות בשורות מהתסריט. לא קראתי ספרים שלא קשורים לפרויקט הזה וגם לא ראיתי סרטים או סדרות אחרות באותו זמן. רק למדתי את התפקיד, שהיה כל כך סבוך".
ועד כמה היה מאתגר לצלם בטבע?
"זה היה החלק הכי קשה. החום היה קיצוני, והזבובים היו בלתי נסבלים. בחיים לא הייתי יכול לשרוד תקופה ממושכת בתנאים האלה. אם תהיה עונה שנייה לסדרה, אבקש בקתה מרוחקת ואשב בה עם עצמי, רחוק מהצוות ורחוק מהזבובים. באחד הימים, הורדתי את הפאה שלבשתי לתפקיד וגיליתי מתחתיה חרק בגודל של עכבר. שנאתי את זה".
לפני כשנה אפשר היה לראות את תיוליס מככב ב"אורח הכבוד", סרטו של הקנדי אטום אגויאן שהתחרה בתחרות הרשמית של פסטיבל ונציה, ואם בתי הקולנוע ייפתחו מחדש אי פעם, נוכל ליהנות ממנו גם בסרטי ההמשך של "אווטאר" של ג'יימס קמרון.
השחקן הבריטי מבהיר כי בניגוד לפרסומים, הוא לא מופיע ב"אווטאר 2" אלא רק בפרק השלישי, שצולם באותו זמן, והתוכנית היא שישתתף גם בפרקים ארבע-חמש. "שמעתי הרבה סיפורים על ג'יימס קמרון, אבל בכלל לא היה קשה לעבוד איתו", סיפר על העבודה עם הבמאי.
ותסלח לי על השאלה הבלתי נמנעת - איך היה לעבוד עם גל גדות?
"בקצרה, אגיד שזה היה נפלא, ואני לא אומר את זה כי אתה מישראל. היא אחת השחקניות הכי מקסימות שעבדתי איתן. אישה מאוד יפה, שחייכה כל יום, וזה היה תענוג להיות לידה".
חשבת שהתפקיד שלך ב"פארגו" יהיה כזו הצלחה?
"לפני שהסדרה עלתה לאוויר, חשבתי שזה רעיון גרוע לעבד למסך הקטן סרט כמו 'פארגו', אבל אחרי שראיתי את שתי העונות הראשונות הבנתי עד כמה טעיתי. הדמות שלי לא היתה כל כך דומיננטית בתסריטים הראשונים שקיבלתי, אבל הבטיחו לי שהיא תלך ותתפתח וכך קרה. 'פארגו' היתה בעיני פסגה טלוויזיונית, כך שאמנם קיבלתי הרבה הצעות אחריה, אבל לא קפצתי על כל אחת כי חיכיתי למשהו ברמה דומה, ולדעתי 'בארקסקינס' בהחלט עומדת בסטנדרט".