אנחנו חיים במציאות לא אמינה. אם החיים שלנו בחודשים האחרונים היו חלק מסרט של ארון סורקין, אז בדיוק נכנסנו לשלב הפאתוס המגוחך. נו, די, ברצינות? המדינה החליטה לחלק כסף לאזרחים, ואלה כל כך לא מאמינים במוסדות המדינה שהם החליטו לתת את הכסף הזה למנחה תוכנית טלוויזיה חביב? רמת אמינות: "איני הנהג" בוויז.
אבל זו המציאות. גיא לרר, העיתונאי האהוב על האימהות והסבתות של קהל היעד שלו, קיבל מצופי "הצינור" (בינתיים) כ-14 מיליון שקלים במטרה "להעביר אותם הלאה" למטרות טובות. זה אומר הרבה דברים טובים עליו, ואומר בדיוק ההפך על האמון במוסדות המדינה בה אנחנו חיים. נראה שבתוך הדיסטופיה שהיא חיינו, כולם כבר מבינים שעדיף לתת לצינור מאשר לקבל אחד כזה. בכל הנוגע לעיתונות אקטיביסטית, תמיכה בפעילויות חברתיות נישתיות והפעלת הצופים ברשת - לרר הוא רמה בפני עצמו. יום אחד יצטרכו להמציא בשבילו קטגוריה משלו בפרס סוקולוב, אולי גם בפרס ישראל.
זאת גם הסיבה שכל כך מבאס להגיד את זה, אבל יחד עם כל המהפכה העצובה שעוברת על ערוץ 13, גם התוכנית של לרר הפכה מבית לתחקירים חברתיים שצומחים דרך הרשת למין קקופוניה צהובה שחיה מקידום בוטה של תוכניות הערוץ (האם העונה של "הישרדות VIP" תסתיים עם חילופי העונות או שאנחנו עדיין מחכים לחיסון?), לצד פרובוקציות מתוזמנות וחלולות שנותנות את הטון לצד אותה פעילות חברתית מבורכת.
אין דוגמה בוטה יותר לכך מאשר השבוע האחרון, כשלרר פינה זמן מסך רב ויקר לפרופסור יורם לס. זה התחיל עם פרומואים לתחקיר של בר שם אור על תפקודו של יורם לס כמנכ"ל משרד הבריאות במהלך מגפת הפוליו של 1988. הפרומואים שמו דגש על ריאיון שנערך עם לס, בו הוא מתפרץ בתיאטרליות הרגילה שלו על שם אור. יורם לס צועק על עיתונאי? זו ההגדרה המילונית למאסט סי טי וי.
אלא שמי שהתיישב מול המסך ביום שלישי גילה שהתחקיר הלא ארוך פוצל לשני חלקים. למה? ובכן, כדי לחלוב עוד כמה טיפות רייטינג. החלק הראשון התבסס ברובו על כתבה ששודרה בעבר ב"מבט שני" של הערוץ הראשון מנוחתו עדן, בעוד החלק השני ששודר לילה אחרי הציג את הריאיון העצבני עם יורם לס. וככה הרוויחו אנשי "הצינור" שתי פצצות רייטינג באמצעות כתבה אחת. אבל יאללה, אספו 14 מיליון שקל ויתרמו אותם למטרות טובות, אז בטח שאפשר לסלוח לגיא לרר אם כמו כולם גם הוא מותח את הגבולות שבחוזה הבלתי כתוב בין תוכנית טלוויזיה לצופים.
ואז, אתמול בלילה, תאמינו או לא, פרופסור לס שוב הגיע לאולפן "הצינור". וכן, אין סיכוי שתאמינו, הדיון הגיע לטונים גבוהים. בחיי, בספר תורה, פרופסור יורם לס דיבר בקול רם ואפילו הוסיף תנועות ידיים מוגזמות. "האם להעלות פרומו ובו הוא מתפרץ כלפיי טיפתית תוך אזכורים משפחתיים בוטים?", שאל לרר בציוץ בטוויטר ושלח את הצופים הנאמנים לראות מה גרם לפרופסור המיושב והרגוע להתעצבן הפעם. והאמת? הסיבה הייתה מדהימה.
אז למה גיא לרר בזבז בפעם השלישית בתוך פחות משבוע זמן מסך על פרופסור לס, איש שבלשון המעטה הוא לא מעריך את דעתו? ובכן, לס הגיע לאולפן כדי להגיב על הריאיון שהוא נתן לאותה תוכנית לפני פחות משבוע. אם זה נשמע לכם מוזר וחריג זה בגלל שזה מאוד מוזר וחריג. אם זה נשמע לכם מיותר זה כנראה כי אתם לא עוקבים אחרי המצב העגום של שוק התקשורת בישראל, ושל רשת 13 בפרט.
זה היה קטע טלוויזיוני מוזר מאוד. לס נשאל על ידי לרר את אותן שאלות ששאל אותו בר שם אור בתחקיר עצמו, וקיבל את אותן תשובות. אז הוא שאל שוב את אותן שאלות, בצורה קצת שונה, וקיבל שוב את אותן תשובות, אבל עם קצת פחות סבלנות. בשלב מסוים זה נראה ברור, המטרה של לרר היא לגרום ללס להתפוצץ. למזלו, זו לא משימה מסובכת מדי. בפעם השלישית שהוא חפר איתו על אותה נקודה כואבת על התפרצות הפוליו של 1988 לס איבד את העשתונות, ואז לרר נתן את הנוקאאוט, והחל לבצע הקבלות בין הפוליו מהאייטיז לקורונה של ימינו.
חילופי המילים באולפן לא היו נעימים, ונראה שזו הייתה בדיוק המטרה של לרר, שהחל להטיח בפרופסור עלבונות, דבר שנדיר לראות בריאיון עיתונאי. ואולי זו בדיוק הבעיה, זה לא היה ריאיון עיתונאי - זו הייתה הצגה, ואפילו לא מוצלחת במיוחד. הנבל אותו נבל, הגיבור אותו גיבור, והסוף צפוי מקילומטרים.
מותר לא להסכים עם פרופסור לס, ולאור המצב במדינה זו אפילו מצווה. חובה להצביע על השקרים שהוא הפיץ בעבר הלא רחוק, וצריך להצביע על הסתירות העקביות בדבריו, אבל הכי פשוט - אפשר פשוט להפסיק להזמין אותו לאולפנים ולתת לו במה להפיץ את שקריו. לרר יודע את זה, כמו שהוא יודע שמלבד הצפת המקרה מחדש, "תחקיר הפוליו" לא באמת חשף עוולות שלא נחקרו כבר בעבר על ידי מבקר המדינה. אבל אולי לרר מבין משהו שאנחנו לא, כמו למשל מה הערך בלהזמין מישהו לאולפן של התוכנית החשובה שלך, זו שתורמת כסף לנזקקים, ואז לצקצק על הדברים שהוא אומר?
גיא לרר יודע שאין סיבה לתת במה ליורם לס. התחקיר על המחדל מ-1988 היה בגדר פירצה בחוזה שלו מול הצופים, כשמצא דרך לתת פיתחון פה לפרופסור בלי לדבר איתו על הקורונה. אלא שבשלב מסוים, זה התפוצץ לו בפרצוף. אפילו לאיש שלא אומר "לא" לאף כלי תקשורת כדי להפיץ את התזה שלו, נמאס. ברגע אחד, כשנמאס לו להסביר את ההבדל בין תרופה לחיסון ובין פוליו לקורונה, יורם לס פשוט פתח ב-200 קמ"ש על גיא לרר ואמר: "אתה יכול להתבייש לך, זה מה שאני יכול להגיד לך. אתה רודף רייטינג, אתה משתמש במילים כדי לייצר ריב ומדון, תתבייש לך, אתה איש תקשורת באמת בצורה הגרועה ביותר שיש, זה מה שאתה, אין לך מושג על מה אתה מדבר. במה אתה מתעסק פה בכלל?". לרר חייך אליו במבט נבוך. לראשונה מאז פרוץ הקורונה לחיינו, נראה שהוא קצת מסכים עם הפרופסור.