מגע הדוק עם ערפד מאומת: ריאיון עם הבמאי מני יעיש על העונה השנייה של "ג'ודה"

לקראת העונה השנייה של "ג'ודה" (HOT), הבמאי מני יעיש מסביר למה הוא מצביע לש"ס, איך משלבים בין אמונה לאלוהים וסגידה לוואן דאם ולמארוול ולמה קינא בחשמלאים בזמן הקורונה

טריילר העונה השנייה של "ג'ודה" (HOT)

בעיצומה של הקורונה, הבמאי מני יעיש התחיל לקנא בחשמלאים. "הרגשתי שאני לא חיוני לעולם עם העבודה שלי, ולחשמלאי למשל יש הרבה יותר ערך ממני", הוא אומר. "זה הכניס אותי לסטרס מאוד רציני, כי אני לא יודע לעשות שום דבר אחר חוץ מקולנוע וטלוויזיה, אז מה אני פאקינג אעשה? כש-HOT פנו אליי ליצור במסגרת פרויקט סרטים קצרים שלהם, היה לי בלוק יצירתי ולא הצלחתי להפיק שום דבר מהראש. זו היתה תקופה מאוד קשה בשבילי. הרגשתי שתרבות לא אמורה לעניין אף אחד".

כעת, יעיש אולי שוב ירגיש חיוני. העונה השנייה של "ג'ודה", סדרת הערפדים שהספיק לצלם לפני התפרצותה של המגיפה, עלתה בסוף השבוע ב-HOT, וצפויה להיות להיט עוד יותר גדול מן העונה הראשונה, שזכתה להצלחה מקומית ובינלאומית. כזכור, ציון ברוך כתב את הסדרה הזו וגם מככב בה, כערפד שעשוי להתגלות כמשיח של העם היהודי, ובינתיים הופך למוצץ הדם הכי חזק בעולם, ונקלע במהלך שבעת הפרקים שישודרו בשבועות הקרובים לשלל תככים בינלאומיים. בצידו, מככבים בין השאר גם עמוס תמם, מייק בורשטיין ואנסטסיה פיין.

אם היו משתמשים במד עוצמה כדי לדרג קולנוענים וקולנועניות כפי שעושים בעולם הכדורגל, יעיש היה מגיע לצמרת של הבמאים הפועלים כיום בישראל. גם בגלל הכישרון והמיומנות שלו, וגם בגלל הייחוד. ב"ג'ודה", כמו גם בשני הסרטים הארוכים שביים, "המשגיחים" ו"אבינו", הוא עושה שני דברים נדירים בנוף המקומי. קודם כל, באופן שעדיין אינו טריוויאלי אצלנו, היצירות שלו עוסקות בשאלות של אמונה ושל זהות יהודית. נוסף לכך, בניגוד לנהוג במחוזותינו, הן לא שואבות השראה מעולם הקולנוע האירופאי או מדרמות הוליוודיות, אלא מז'אנר האקשן, והתוצאה תמיד גדושה סצינות פעולה.

יעיש גדל בבת ים, כבן להורים שניהלו חנות צעצועים. כיום, הוא בעצמו מתנהל קצת כמו ילד בחנות שכזו, מסוחרר מן האפשרות להוציא לפועל סצינות כמו בסרטים של ואן דאם וסטאלון עליהם גדל. החיבור עם ברוך נוצר בעקבות סרטו הראשון, "המשגיחים", שהתקבל לפסטיבל קאן וזכה להצלחה מסחרית נאה בישראל. "כבר מסצינות הפתיחה של הסרט, ציון הבין שאני האחד בשבילו", מספר הבמאי בריאיון לוואלה! תרבות. "הוא התקשר ואמר 'יש לי סדרת ערפדים מגניבה', וזה הדליק אותי, אבל הייתי רגע לפני הצילומים של 'אבינו', וזה לא כל כך הסתדר. הוא לחץ עליי והסביר שאני מפספס, כי דרך הסיפור על הערפדים הוא רצה לעסוק בסוגיות כמו חזרה בתשובה ובכלל הזיקה ליהדות, וזה מה שתפס אותי".

עוד בוואלה! NEWS

הגאווה, החרטה והדוד בצלאל אלוני: אלינור אהרון בריאיון אישי

לכתבה המלאה
כמו ילד בחנות צעצועים. מני יעיש (צילום: יח"צ, באדיבות HOT)

היית מחובר לנושא מלכתחילה, אבל האם עשיית הסדרה שינתה באיזושהי צורה את היחס שלך ליהדות?

"נגענו פה בדברים כמו ספר הקבלה והזוהר, והעשייה חיזקה את ההבנה שלי שהיהדות לא משעממת אלא מגניבה, ואפשר לקחת ממנה הרבה דברים. אני מאמין שהיא המקור של הכל. של כל סיפורי המיתולוגיה והמיסטיקה, וכל הדברים של הגויים. אין לי ספק שאנחנו היינו החלוצים. ציון תמיד אומר שאם תושיב בן אדם ותנסה לשכנע אותו כמה היהדות מורכבת, לא בטוח שזה יעבוד, אבל אם תבוא אליו בצורה מגניבה, בקטע של 'תסתכל למעלה, הנה אווירון', הוא יבלע את זה טוב יותר, וזה מה שעושים ב'ג'ודה".

איך אתה מגדיר את הזהות שלך היום, והאם זה יוצר לך קונפליקטים עם העשייה?

"לא חזרתי בתשובה, כי תמיד הייתי בתשובה, ואני לא אוהב את המילה 'התחזקתי'. אני אוהב ליצור סרטים באותה מידה שאני אוהב להיות בבית הכנסת בשבת בבוקר ולשמוע את פרשת השבוע. זה מעיף את הראש שלי למקומות הכי גבוהים שאפשר. פחדתי שאגיע למצב שאצטרך לוותר על אחד מהשניים, אבל אז נסעתי לאומן ומישהו אמר לי 'אוי ואבוי אם תעשה את זה. מי אמר לך לעשות את זה? בימוי זה הכישרון שקיבלת מהשם, תמשיך איתו'. זה הרגיע אותי, ונתן לי את הכוחות להמשיך הלאה. יש ביהדות זרמים שקוראים לתרבות הפופולרית קשקוש בלבוש, אבל אני עם הברסלבים, והם מאוד מעודדים לפעול בתוך התרבות הזו".

ואיך התגובות בחברה החרדית ל"ג'ודה"?

"כשהראיתי קטעים לחבר'ה שלי משיעורי תורה, הם עפו על זה. ציון ברוך עשה סיבוב בבני ברק וסיפר לי שעצרו אותו שם כמו שעוצרים בתל אביב. כולם שאלו אותו - 'ג'ודה, מה אתה עושה פה?' מתברר שבחדרי חדרים, חרדים צופים בזה. והאמת? זו סדרה כשרה. היא סקסית, אבל לא מינית בצורה שחרדי לא יכול להסתכל בה".

הערפד החזק בעולם. מתוך "ג'ודה" (צילום: יח"צ, באדיבות HOT)

סקס אין ב"ג'ודה", אבל מכות יש בשפע, ויעיש מציג אותן בחותמת היד הייחודית שלו, אותה הביאה לידי ביטוי גם בשני סרטיו. "מאז 'אבינו' אני עובד עם הצלם רם שוויקי. אנחנו נתלים ברפרנסים הכי יומרניים, למשל 'מטריקס', אבל מחפשים להביא אותם הכי קרוב אלינו, שזה יהיה הכי שלנו", הוא מסביר. "אנחנו מתכננים את הכל בצורה מאוד מוקפדת ומדויקת, שלא יהיה חסר לנו כלום בחדר עריכה. אנחנו תמיד מצלמים עשרות שוטים. עוזר הבמאי רוצה לתלות את עצמו.

"אני חי ונושם אקשן ומאז ומתמיד, ודרכו התאהבתי בקולנוע. הסרט העכשווי שהכי השפיע עליי זה 'הפשיטה' האינדונזי. זה אקשן שפשוט מעיף לי את המוח, והייתי מת להגיע לרמה שלו. לפני זה, מאוד אהבתי הילוכים איטיים, אבל בעקבותיו הבנתי שהאקשן הכי חזק קורה בזמן אמת. אתה צריך לתת הכל בשוט אחד בלי להאט, שהצופה לא יהיה מסוגל לעכל למה הסצינה משפיעה עליו כל כך חזק".

יש לך השראה הוליוודית, אבל אין לך תקציב כזה. זה מפריע?

"היו חסרים לי קצת יותר אפקטים, וכמובן טיפה יותר זמן. בהוליווד, אתה מצלם סצינת אקשן לאורך יום שלם. בישראל, יש לך ארבע-חמש שעות. אבל איך אמר רובר ברסון? המגבלות הם החופש. נכון, אני מפנטז ואפילו מצפה ליום שיקראו לי להוליווד לביים את 'באטמן', אבל אני יכול להגיד שכבר ב'ג'ודה' טעמתי קצת מהוליווד".

"מת שיקראו לי לצלם את 'באטמן'". מני יעיש (צילום: יח"צ, באדיבות HOT)

אומרים שאין חכם כבעל ניסיון וצריך לכתוב על מה שאתה יודע, ויעיש אמנם לא ערפד, אבל מכות הן לא חוויה שזרה לו. "לא הייתי הולך מכות על בסיס יומי, אבל בהחלט חוויתי כמה סצינות טובות של אלימות במציאות. קרו לי דברים במועדונים, קרו לי דברים בשכונה, דברים שאני זוכר טוב". הוא אומר. "החטפתי וגם חטפתי, וזה תורם לי כבמאי אקשן, כי יש דברים שצריך להכיר כדי שזה לא ייראה מעאפן. חשוב לדעת איך זה נראה כשנותנים מכות, וחשוב לא פחות לדעת איך זה נראה כשחוטפים אותן. מי שמקבל אגרוף, צריך להגיב לזה בהתאם".

מתי בפעם האחרונה היית מעורב במשהו אלים או עד לו?

"היה לי על הכביש איזה משהו. זה נגמר בזה שהבחור השני נכנס לאוטו וברח. היום, כשיש לי משפחה וילדים, אני משתדל להתרחק מזה ככל האפשר".

הרגשת שמתייחסים אליך אחרת כבת-ימי?

"חוויתי בנעוריי את הרצח של הלנה ראפ. העיר היתה בלהבות בעקבות זה, ואני חושב שזה הרגע שסימן אותה כבעייתית. הסטיגמה נדבקה וזה עדיין חזק, אבל אם פעם היו אומרים שבת ים זה ראשי תיבות של 'בוא תראה, יש מכות', היום אני אומר שזה ראשי תיבות של 'בוא תראה, יש מנחה'. בת ים מאוד התחזקה עם השנים".

איך מוצאים את האיזון בין אמונה וחופש ביטוי? מה אתה חושב למשל על הסערה סביב 'היהודים באים'"?

"זו חבורה מוכשרת שאני אוהב, אבל לא ראיתי את התוכנית עצמה. כנראה שהם לחצו על נקודות רגישות, וצריך להיות זהירים. גם ב'ג'ודה' נזהרנו מפרות קדושות. יש חבל דק שצריך ללכת עליו, משהו שב'זוהי סדום' עשו מאוד יפה. זה נושא מורכב, וצריך להיות רגישים, אבל בתור מי שעשה את הערפד היהודי הראשון, מי אני אבוא שבטענות?".

"לא אופתע לגלות שהוא ערפד". מני יעיש עם ציון ברוך (צילום: יח"צ, באדיבות HOT)

זוגתו ואם שני בניו של יעיש היא קרן ידעיה, אחת הקולנועניות הישראליות הבולטות בדורנו, ומי שעמדה מאחורי סרטים כמו "אור" ו"מאמי". יחד הם מרכיבים פאואר-קאפל של התעשייה המקומית, וגם זוג חצוי פוליטית בצורה יוצאת דופן בכל קנה מידה. "אני מצביע ש"ס והיא הרשימה המשותפת. בוא ותראה לי עוד בית כזה. זה מקסים", הוא אומר. "אני לא מצביע ימינה או שמאלה, אלא למעלה. אני לא מאמין שביבי טוב יותר מהתורה. אני מצביע לש"ס מטעמי אמונה, כי אני מאמין שהתורה שומרת על עם ישראל. העם הזה נאחז בתורה במשך אלפי שנים ולא עוזב אותה, והיא מה שמחזיקה אותו בחיים".

גדלת בתוך תרבות פטריארכלית. מה אתה עושה כדי למנוע מילדיך להפוך לחלק מתרבות האונס?

"תהיה בטוח שעם אמא סופר פמיניסטית כמו קרן, הם לא יגדלו להיות כאלה. היא מחנכת אותם כמה חשוב לכבד אישה, ואנחנו שומרים להם על העיניים, שלא יראו קליפים של ילדות בביקיני. כשיש פרסומות, הם מסיטים את העיניים. אנחנו שומרים עליהם, שהמיניות תתפתח בזהירות, ולא בגיל עשר".

קרן היתה מהקורבנות התרבותיים הבולטים של הקורונה. "מאמי" הספיק להקרין באולמות הקולנוע בדיוק סוף שבוע לפני שסגרו אותם.

"זו היתה חתיכת בומבה מבחינתה. הסרט הזה היה מפעל חייה, ונפל עליו כזה מנחוס. היתה לו פרמיירה, ואז הכל נסגר. עד עכשיו כואב לה בגוף מזה, ואגב עד עכשיו יש גם פוסטרים ברחבי תל אביב שמכריזים 'מאמי, בקרוב בבתי הקולנוע', כי לא עלו פוסטרים חדשים שיחליפו אותם".

"זו היתה חתיכת בומבה. זה כואב עד עכשיו". מתוך "מאמי" (צילום: יח"צ, לורן ברונה)

איך אתה מסתכל בדיעבד על העונה הראשונה של "ג'ודה". זה לא מובן מאליו לעשות כזו סדרה בישראל.

"איך אמרו אז ב-HOT? כשאתה עושה סדרה כזו, אתה תקבל צל"ש או טר"ש - או שייצא לך משהו גדול, או שתיפול על התחת. ציון נתן את הנשמה והשקיע את הכל כדי שהסדרה תהיה יוקרתית ולא מביכה. אני חושב שהעונה השנייה היא פי עשר יותר מהעונה הראשונה".

ואיך אתה מסתכל בדיעבד על החוויה של "המשגיחים"? איך היה להגיע כבר עם הסרט הראשון שלך לפסטיבל קאן?

"כל מה שפיללתי אליו עם הסרט זה לעשות לו בכורה צנועה בסינמה סיטי למשפחה וחברים, ואז הגיע הטלפון מקאן. זה היה סיפור סינדרלה. סרט קטן שהגיע רחוק ופתח לי דלתות".

כך הכל התחיל. מתוך "המשגיחים" (צילום: טרנספקס)

יעיש התאושש מהר מדיכאון הקורונה. נוסף ל"ג'ודה", שצילומיה הושלמו כמובן לפני המגיפה, הוא הצטלם לאחרונה לסדרה "מלכת היופי של ירושלים", בה יגלם קצין עות'מני דובר טורקית, שפה אותה הוא יודע מהבית. נוסף לכך, היוצר החרוץ עמל על סדרה העוסקת בצעיר בתימי שחולם להצטרף למג"ב "מכל הסיבות הלא נכונות", כדבריו. "אני חושב שגם שמאלנים מאוד יאהבו את הסדרה הזו", הוא אומר. "'המשגיחים' שינתה את היחס לבת ים ולברסלב וגרמה לצופים להסתכל עליהם בצורה הרבה פחות מתנשאת וביקורתית, ואני מאמין שכך יקרה גם הפעם. אני מנסה להביא את האנושיות לתוך העולם הזה של משמר הגבול".

מה זה ערפד בשבילך?

"הוא מסמל את כל העניין של היצר הרע. הוא משתוקק למין בצורה מטורפת. הוא רוצה לשתות דם כדי להשיג כוח. הוא ציפור לילה של סקס וכוחניות. מיסטיקה יהודית זה דבר מרתק. הלוואי שייצא לי יום אחד לעשות סרט כמו 'החוש השישי', רק על המיסטיקה שלנו".

אם תגלה שציון ברוך ערפד על אמת, עד כמה זה יפתיע אותך מאחד עד עשר?

"זה לא יפתיע אותי בכלל".

העונה השנייה של "ג'ודה" משודרת מדי חמישי ב-HOT3 וזמינה גם ב-VOD וב-NEXT TV.

לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

התרעות פיקוד העורף

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully