חוק בוזמן: פרידה מצ'דוויק בוזמן, השחקן שמת מוקדם מדי אבל הפך לסמל

הוא הוכיח שאנחנו למעשה לא יודעים כלום על חייהם האישיים של מי שאנחנו מכירים מהמסך; הוא הפך לסמל פוליטי יוצא דופן; והוא הזכיר לנו שבפני הסרטן, אין גיבורי-על. שלוש הערות על מותו של השחקן צ'דוויק בוזמן, שהלך היום לעולמו בגיל 43

  • הפנתר השחור
יח"צ - חד פעמי

עד תחילת העשור הקודם, מעטים בהוליווד שמעו על צ'דוויק בוזמן, אבל הוא הפך בזמן קצר לאחד השחקנים העסוקים בתעשייה. בשנים האחרונות, אפשר היה לראות אותו בכל מקום - בסרטי "הנוקמים" למיניהם, בהם גילם את דמותו של הפנתר השחור; בדרמות כמו "מרשל"; במותחני פעולה גנריים כמו "21 גשרים" ולאחרונה גם ב"הזהב של נורמן" בנטפליקס, בו השחקן שיתף לראשונה פעולה עם ספייק לי, הקולנוען השחור החשוב של דורנו.

וכעת, מתברר כי את כל זה עשה בוזמן בין ניתוחים וטיפולים, בעודו נלחם בסרטן, שבין יום צילום אחד לשני התפתח משלב שלוש לארבע, עד שגם הלוחם האמיץ נאלץ להרים ידיים.

בעידן הרשתות החברתיות, קל להתפתות לאשליה שאנחנו יודעים הכל על חיים של אושיות תרבותיות כמו בוזמן, אבל הנה - כפי שגם היה בזמנו במקרה של רונית אלקבץ, התברר שאנחנו לא יודעים כלום. הכוכב שמר בדיסקרטיות על פרטי מצבו הרפואי, ומעטים היו מודעים לו, בתעשייה ולבטח בציבור הרחב. לכן, דבר מותו הבוקר בגיל 43 בלבד התקבל בהלם כה גדול, והוכיח לנו כמה עצום הפער בין מה שאנחנו רואים על המסך ובין מה שקורה בחייו של אדם.

ועוד לקח חשוב: בתקופה האחרונה, צצו ברשת תמונות של בוזמן בהן הוא נראה רזה באופן חולני. התיעודים הללו חמקו לרוב מתחת לראדר, אבל מי שכן נחשף אליהם, הגיב בצורה פזיזה ומכוערת ההולמת את העידן שלנו, ואף העלה את הסברה כי השחקן מכור לקראק ולכן נראה ככה. האמת, כמובן, היתה שונה לגמרי, אז הנה עוד תזכורת למה כדאי להימנע מהסקת מסקנות אישיות לפני שרצים למקלדת.

עוד בוואלה! NEWS

צ'דוויק בוזמן ("הפנתר השחור") הלך לעולמו בגיל 43

לכתבה המלאה
לקח לכולנו. צ'דוויק בוזמן (צילום: אימג'בנק)

הקריירה של בוזמן היתה קצרה. לא רק שהוא מת בגיל כה צעיר, אלא שמלכתחילה חווה פריחה מאוחרת למדי. אך במעט הזמן שהיה לו על הכוכב הזה, הספיק השחקן להפוך לסמל - סמל של הגבהים אליהם יכולה לנסוק הקהילה השחורה בארצות הברית.

הוא עשה זאת בסרטי הדרמה בהם כיכב - "42", בו גילם את ג'קי רובינסון, שחקן הבייסבול השחור הראשון שהופיע בליגה המקצוענית; "מרשל", בו גילם את ת'ורגוד מרשל, השופט העליון השחור הראשון; ו"קומו על הרגליים", בו נכנס לנעליו של סנדק מוזיקת הנשמה, ג'יימס בראון.

חשוב מכך, הוא עשה זאת בסרטי הפנטזיה של מארוול, בהם גילם את הפנתר השחור, נסיך אפריקאי וגיבור על שחשף בפנינו לאיזה עוצמות מרהיבות אפריקה היתה יכולה להגיע בעולם בלי קולוניאליזם, אימפריאליזם ועבדות.

סרט הסולו של הפנתר השחור, שיצא לפני שלוש שנים, היה שובר קופות עצום (גם אצלנו) וצמח לתופעת תרבות של ממש ולרגע מעצב בגיבושה של גאווה וזהות שחורה חדשה, בארצות הברית ומסביב לעולם. לא פלא, אם כך, שבין הסופדים הרבים לבוזמן אנו מוצאים גם את ברק אובמה ואת קמלה האריס (וגם את ג'ו ביידן).

אז נכון, בוזמן מעולם לא זכה באוסקר, לא היו לו כמעט להיטים מעבר לסרטי מארוול, הוא לא צעד על יותר מדי שטיחים אדומים בפסטיבלים וספק אם נראה בעתיד רבים מיצירותיו בסינמטקים - אבל ספק גם אם יהיו עוד הרבה כוכבים הוליוודיים, בטח בגיל הזה, שהנשיא לשעבר ומי שהם אולי הנשיא העתידי וסגניתו יטרחו לספוד להם.

ובין כל ההספדים, היה גם אתר אמריקאי לא חכם במיוחד שמיהר להעלות כתבה ספקולטיבית בה תהה כיצד אולפני מארוול יסתדרו בלי בוזמן בסרט ההמשך של "הפנתר השחור", שעתיד לצאת להפקה בקרוב. כמובן שהוא ספג על כך אש ברשתות החברתיות, כי למי אכפת מהשאלה הזו עכשיו?

ובכל זאת, זו הזדמנות להזכיר שני דברים. ראשית, הקריירה של בוזמן היתה בעיצומה ועוד היו צפויים לו שיאים רבים, כולל מפגש מחודש עם דמותו האיקונית של הפנתר השחור. איזו טרגדיה, איזה פספוס.

שנית: בוזמן הוא הכוכב הראשון מן היקום המורחב של מארוול שהולך לעולמו, ובכלל גיבור-העל הקולנועי הראשון שזה קורה לו מאז כריסטופר ריב (הית' לדג'ר, כזכור, גילם נבל, ולא סופר-הירו). הדברים לא נאמרים מסיבות פרקטיות או כקוריוז סטטיסטי אלא כהמחשה שהמוות יכול להכות בכולנו, בכל גיל ובכל מקום, כי מול הסרטן אין גיבורי-על; כתזכורת נוספת, אם מישהו היה צריך אותה, עד כמה החיים קצרים וארעיים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully