נראה שהמשפט האלמותי של טל ברודי נכון מתמיד. אנחנו במפה ואנחנו נשארים במפה. בימים האחרונים ישראל הקטנה רשמה כמה הישגים ושיאים בינלאומיים מרשימים. זה התחיל עם העפלה מרגשת למקום הראשון בעולם במספר הנדבקים היומי בנגיף הקורונה. מקום. ראשון. בעולם. חוץ מבג'ודו, גלישת גלים וחוסר יציבות שלטונית, מתי אי פעם היינו הכי טובים בעולם במשהו? נראה שההימור על נאשם בפלילים לתפקיד ראש הממשלה עשה את שלו, והטיפול הבזיוני במשבר סוף סוף נושא פירות. מזל טוב, אנחנו אלופי העולם בקורונה!
אבל זה לא נגמר רק עם הנגיף המעיק. מה תגידו על ערן זהבי שלנו, ששבר את השיאים של כריסטיאנו רונאלדו, לברון ג'יימס ואפילו קובי בראיינט וזכה למעל לחצי מיליון תגובות (!) לפוסט באינסטגרם. עם כל הכבוד לגביע אירופה של טל ברודי, מתי אי פעם הוא קיבל חצי מיליון קומנטס למשהו?
ואז הגיע השיא הגדול באמת, שנרשם בעיר הדרומית מכולן. אתמול, במהלך שעות היום, העיר אילת הייתה המקום הכי חם על פני כדור הארץ. אפשר בבקשה מחיאות כפיים חברים? לא מדובר באיזו הגזמה מהסוג של "התכנית של אופירה אסייג זה הדבר הכי חם היום בטלוויזיה" אלא בעובדה מדעית. בכווית ובירדן נרשמו "רק" 48 מעלות, בעוד ממש פה אצלנו אילת הצליחה להוכיח שהיא המקום הנכון להיות בו אם אתם רוצים לדעת איך זה מרגיש להישרף בגיהנום, עם טמפרטורת שיא של כל הזמנים - 49 מעלות. אל אל ישראל!
משום מה, זו לא הייתה הידיעה הפותחת בכל מהדורות החדשות אתמול. למעשה, במהדורת סוף השבוע של חדשות 12, עדיין ערוץ החדשות הנצפה והמשפיע בישראל, אפילו לא דיווחו על השיא המטורף. זה לא רק הם. נראה שבשלושת הערוצים הגדולים לא התרגשו יותר מדי מהדבר המרכזי שהעסיק כמעט את כל הישראלים במהלך סוף השבוע - החום הכבד ששרר בכל רחבי הארץ. נכון, הקלישאה אומרת שדיווח על מזג אוויר במהדורת חדשות זה לוקסוס של מדינה משעממת. ובכלל, עוד גל חום בקיץ הישראלי זה בכלל נושא שראוי לדיווח? התשובה היא "כן ולא". כן, זה ראוי לדיווח, ולא, זה לא "עוד גל חום".
כאמור, אתמול נמדדו 49 מעלות באילת. תעצרו רגע ותחשבו על המספר המופרע הזה. לרוב מכשירי הג'קוזי יש מנגנון אוטומטי שמונע מהם לחמם את המים לטמפרטורה של יותר מ-40 מעלות. ובכלל, זה קל במיוחד להבין כמה מדובר במספרים לא אנושיים בתקופה בה בכניסה לכל קניון עומד מאבטח שבודק אם חום הגוף שלכם לא עולה על 37 מעלות, והנה, לפתע באוויר יש 49 מעלות. זה לא נורמלי, וזה לא "עוד גל חום". אבל היי, זו אילת. תמיד חם שם ובגלל זה הולכים כל היום לבריכה ולים ולשופינג בלי מע"מ בקניון עם הקרח. אז זהו, שלא רק שמעולם לא נמדדו באילת 49 מעלות, אלא שהשיא הקודם היה ב-1996 עם 45 מעלות. הבדל של כתשעה אחוזים. בשיא הבא כבר נעבור את ה-50 מעלות. אם זה לא ראוי לסיקור חדשותי, אז מה כן?
וכן, ברור שלא חסר מה לשדר בחדשות. יש קורונה, ומשבר פוליטי שמרגיש שלעולם לא ייגמר, ואולי יהיה סגר בערים מסוימות בראש השנה, ויש איזה עבריין מורשע שהשתחרר מהכלא וישר חזר להיות שר בכיר, ועכשיו הוא מאיים על נאשם בשחיתות אחר (שהוא במקרה גם ראש הממשלה) שהוא חייב לעשות סגר כללי בכל הארץ. וזה האחרון, הנאשם בשחיתות, יצטרך כנראה להתקפל בפני זה שכבר הורשע בשחיתות, בגלל שהוא צריך אותו לצדו בזמן שהוא יעמוד למשפט ובסבירות גבוהה גם לקראת בחירות שהוא מתכנן לנו בשנה הבאה במקביל להתמודדות הבזיונית שלו עם משבר הקורונה. מן הראוי שנראיין אותו וניתן לו במה. אז היה קצת חם באילת למי אכפת, זה לא כזה חשוב, תלכו קצת לבריכה בכיינים. לא ככה?
לעומת חדשות 12 שלא הרחיבו על הנושא מעבר לתחזית מזג האוויר בסיום המהדורה, בחדשות 13 דווקא הקדישו כתבה של טל שמאי לעניין. הכתבה נדחקה לצד הלא נכון של החדשות, ושודרה 35 דקות לתוך המהדורה. ייתכן שזה קשור לעובדה שמהכתבה של שמאי עולה התחושה שלא קרה שום דבר, עוד גל חום. שמאי מספר בכתבה שאילת הייתה רחוקה בסופ"ש רק 5 מעלות מהטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם בכדור הארץ, שזה נתון די מבהיל (גם אם לא ממש מדויק). שמאי מדווח את הנתונים המלחיצים כשברקע תמונות של נשים מצודדות בבגדי ים קטנטנים שמתרחצות בחוף באילת, כי בכל זאת צריך לשמור על רמה גבוהה ועניין לצופים.
מיד אחרי שהוא מנחית על הצופים נתון קיומי מבהיל, שמאי מעביר את זכות הדיבור לזוג מדענים מהמכון הבינלאומי לחקר האקלים (WCRP) בז'נבה, שמסבירים שהחום הבלתי נסבל של סוף השבוע האחרון הוא רק ההתחלה, והמצב למעשה רק יחמיר בשנים הבאות אלא אם נעשה שינוי קיצוני באורח החיים שלנו. סתם נו, לא מדענים שוויצרים ולא נעליים. מהבחורות בביקיני הכתבה של שמאי עברה בקאט מהיר לריקי וצחי אזולאי, זוג נופשים ישראלים חמודים שנותנים את דעתם המרתקת על השיא שנשבר באילת. "מרגיש כמו תנור, חום אימים", אומרת ריקי, בזמן שצחי מחייך מכל הלב.
"זה אחד מגלי החום הקיצוניים והארוכים שידעה ישראל", מבהיר שמאי בהמשך הכתבה ומדווח כי "סוף השבוע הזה ייכנס לספרי ההיסטוריה עם עשרות שיאי חום שנשברו ברחבי הארץ. בחלק מהמקרים מדובר בשיאים של יותר ממאה שנה". צודק שמאי, והאמת היא שמדובר באנדרסטייטמנט. בירושלים נמדדו שלושה ימים רצופים של מעל לארבעים מעלות חום, עם שיא של 43 מעלות בשבת. במילים אחרות: הכי חם שהיה בבירה מאז 1902. שני אשכנזי מעיתון "גלובס" בדקה גם את הטמפרטורה הלילית בעיר (31.5 מעלות) ומצאה שזה הנתון הכי גבוה מאז שהחלו מדידות טמפרטורה בארץ ישראל לפני 140 שנה.
שיאי החום נשברו בגליל העליון, בגולן וגם בנגב. בביתו של דוד בן גוריון בשדה בוקר נמדדו 43 מעלות, שלוש מעלות יותר מהשיא הקודם שנרשם בתחילת הקדנציה של מנחם בגין כראש ממשלה. במישור החוף נרשמו אחוזי לחות של 90%, מה שגרם לחלונות הבתים להזיע ולפטריות משונות לצמוח במדשאות בתל אביב. כל זה, נזכיר שוב, פשוט לא היה חשוב מספיק לדיווח במהדורת חדשות 12.
בערוץ המתחרה, טל שמאי המשיך לדווח על האירוע הקיצוני בצורה חביבה ונינוחה. "בכנרת, שהייתה אחד המקומות החמים בארץ בשבוע הזה עם לא פחות מ-47 מעלות, החופים היו מלאים וחלק מהרוחצים בחוף עין גב בדקו את כישורי הנגיחות שלהם בתוך המים החמימים". ואכן, על המרקע נערים מצטננים במי הכנרת תוך כדי משחק בכדור. אפשר בטעות לחשוב שמדובר במצב אידיאלי. אלא ששמאי לא הסביר בדיווח מה עומד מאחורי גל החום הזה, הוא לא שואל אם יש לכך סיבה, הוא לא מזכיר שגלי חום כאלה חוזרים לעתים קרובות יותר ויותר בשנים האחרונות, כמו שהוא לא תוהה אפילו אם השיאים האלה יישברו בקרוב שוב.
כשבערוץ המתחרה אפילו לא מדווחים על מה שקרה בסוף השבוע, קשה לבוא בטענות לשמאי וחדשות 13, אבל בכל זאת צריך לומר את האמת: לדווח על גל החום החריג הזה בלי להתייחס לסכנות שבו ולמסגר את כל האירוע כחגיגה למתרחצים בים - זו חרפה עיתונאית, ועלבון לשכל הישר. זה מרגיז בעיקר כי ברור ששמאי עצמו יודע את זה. "גל החום הקיצוני הזה הוא רק חלק קטן ממגמת ההקצנה בשנים האחרונות. יותר ויותר גלי חום ושבירת שיאים לצד סערות גשם חסרות תקדים וגם תקופות יובש בשיאו של החורף". הבנתם? מדובר במגמה. טרנד. כמו זה שפתאום יש מלא מסעדות של כנאפה בתל אביב. לא משהו שישפיע על החיים של כולנו בשנים הקרובות.
משבר אקלים? התחממות גלובלית? המילים האלה נעלמו כליל מהדיווח של טל שמאי בערוץ 13, ולמזלנו, שוב, במהדורת החדשות של כאן 11 הזכירו שאפשר לעשות מהדורת חדשות שמכבדת את הצופים (ואגב, בלי לוותר על תמונות של ישראלים בבגדי ים על הדרך). וכך, בדיווח שלה על גל החום הקיצוני שרון וכסלר הזכירה שהכול חלק מאותו פיל שיושב בחדר. היא לא פחדה להגיד את המילים המפורשות. "כל התחזיות המאוד מפחידות שהזהירו אותנו במהלך כל השנים שיהיו לנו יותר גלי חום והם יהיו יותר תכופים והערכים יהיו קיצוניים יותר זה בדיוק מה שמתרחש עכשיו כאן בארץ, ולא רק בארץ וגם בכל העולם".
זה כל מה שצריך. בלי להפחיד את הציבור, בלי להטיף לשינויים מידיים, אבל גם בלי להכחיש את המציאות. אלא אם יקרה משהו בלתי צפוי, משבר האקלים הוא האתגר הגדול ביותר שנצטרך להתמודד איתו בימי חיינו. כן, יותר מהקורונה. הרבה יותר. בעוד שנה מעכשיו סביר להניח שכבר כולנו נהיה מחוסנים מפני הנגיף, אבל הטמפרטורות ימשיכו לטפס ללא הפוגה. לדווח על כך שהיה היום חם בירושלים, אילת ובכנרת זה נחמד, אבל צריך גם להסביר לצופים שגלי החום האלה רק יהפכו ליותר ויותר תכופים.
צריך גם להזכיר שמגלי חום אפשר למות, וההשפעות שלהן לא נגמרות בזלילת ארטיקים בחוף ונגיחת כדורים במים. בין 50 ל-70 אלף בני אדם מתו בגל החום באירופה של 2003, למרות שהטמפרטורות שם לא הגיעו לשיאים שנרשמו אתמול בישראל. אירועי הקיצון האלה הולכים להפוך לתכופים יותר ויותר. צריך להתחיל להתרגל למציאות הזאת כפי שהתרגלנו למציאות הקורונה. זה לא אומר שצריך ליפול לרטוריקה תבוסתנית ולהציג את המצב כבלתי הפיך, אלא להפך. צריך להתכונן לעתיד. צריך להבין שמדובר במצב חירום. התקשורת צריכה לתווך לצופים שהחום שהיה בסוף השבוע יהפוך להיות הסטנדרט בחיים של הילדים והנכדים שלנו, וזה יהיה באשמתנו. כמו מספר הנדבקים היומי, גם הפתרונות למשברים גלובליים יכולים לצמוח באופן אקספוננציאלי. אבל קודם כל, אנחנו צריכים להכיר בכך שיש משבר. המינימום הוא לדווח על כך.