וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דווקא בזמן המגפה העולמית יש מי שהוכיח שבסופו של דבר לא הכל גרוע פה

23.9.2020 / 13:28

אם גם אתם איבדתם תקווה מהאנושות, ומגפת הקורונה רק חיזקה אצלכם את הטענה לפיה האדם הוא היצור האנוכי ביותר שמתהלך על כדור הארץ - הספר "המין האנושי: היסטוריה של תקווה" של ההיסטוריון ההולנדי רוטחר ברחמן הוא בדיוק מה שאתם צריכים כדי להחזיר את האמונה באדם

חייל אמריקאי מציל אישה בוייטנאם. GettyImages
חייל אמריקאי נושא אישה בידיו במלחמת וייטנאם, 1971/GettyImages

"בגוף מטונף, בשיער סבוך ופרוע ובאף שלא קונח, ביכה ראלף את קץ התמימות, את החשיכה שבלב האדם"
- מתוך "בעל זבוב" מאת ויליאם גולדינג, 1954 (תרגום: אמיר צוקרמן)

"כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו"
- ספר בראשית, פרק ח', פסוק כ"א

המחזאי הרומאי טיטוס מאקיוס פלאוטוס היה בין היוצרים הפורים של רומא העתיקה. מתוך עשרות הקומדיות שהוא כתב השתמרו 21 עד לימינו. במחזה "החמורים", שנכתב בתחילת המאה ה-2 לפני הספירה, כתב פלאוטוס את המשפט הלטיני מפורסם: "Homo homini lupus est", או בגרסה העברית המוכרת יותר: "אדם לאדם זאב". יותר מאלפיים שנים אחרי והמשפט הפך לכל כך שגור, שכמעט אף אחד לא מעז לערער עליו. נראה שכולנו מסכימים: האדם הוא היצור האכזרי ביותר על פני כדור הארץ, הוא אנוכי, בוגדני ואכזרי גם כלפי בני מינו.

למעשה, הבעיה היחידה עם המשפט, כפי שטען האנתרופולוג הקנדי סרג' בושארד, היא שהיא לא הוגנת כלפי הזאבים, שיוצאים רע מאוד מההשוואה לבני האדם. זאב ז'בוטינסקי השתמש בפתגם (בגרסתו הלטינית המקורית) כדי להסביר את הקשר הישיר שהוא ראה בין האנטישמיות באירופה לבין הגזענות כלפי שחורים בארצות הברית. זיגמונד פרויד התייחס לביטוי כבלתי ניתן לסתירה: "לאדם יש תכונה לפתות את שכנו כדי לספק את האגרסיות שלו, כדי לנצל אותו לעבודה ללא תמורה, להשתמש בו למען סיפוק מיני ללא הסכמה, לכבוש את הרכוש שלו, להשפיל אותו, לגרום לכאב, לענות ולהרוג. אדם לאדם זאב? מי יכול לעמוד מול כל הניסיון האנושי שלו בחיים ומול ההיסטוריה ויכול לאזור אומץ כדי לסתור את הטענה הזאת?".

ובכן, ההיסטוריון ההולנדי רוטחר ברחמן אזר את האומץ, ובספרו הטרי "המין האנושי: היסטוריה של תקווה" הוא מנסה להוכיח בדיוק את הטענה השערורייתית והבלתי נתפסת הזאת: בני האדם הם דווקא אחלה. להבדיל מחוקרים אחרים שניסו להראות את הצדדים החיוביים של האנושות, הוא לא מהלל מעשי צדקה, מבקר עמותות למען בעלי חיים או פעילי סביבה אלא להפך. את ההוכחות שלו לטוב לבו של האדם הוא מוצא דווקא אצל חיילים במלחמות עולם, אצל פושעים שנכלאו בבתי כלא ובקרב מיליציות חמושות שפועלות ממניעים גזעניים.

בפאתוס מכוון (או לא) ברחמן מתחיל את הספר בטענה כי הוא עומד לעסוק ברעיון רדיקלי שנמחק מדפי ההיסטוריה. הוא מגזים, והוא יודע את זה. ברחמן רחוק מלהיות הוגה הדעות הראשון שמתעסק בשאלת יצר האדם, וגם לא הראשון שניסה לסתור את הטענה המקראית לפיה "יצר לב האדם רע מנעוריו". מדענים, אמנים, פילוסופים ואנשי דת מתעסקים בסוגייה כבר מאות שנים. הפילוסוף האנגלי תומאס הובס הנציח בספרו המשפיע "לוויתן" כי מצבו הטבעי של האדם הוא "מלחמת איש באחיו". המתנגד העיקרי שלו היה ז'אן-ז'אק רוסו הצרפתי, שטען כי האדם הוא "פרא אציל" והתפתחותה של החברה המודרנית משחיתה את נפשו של האדם, שמוצא את עצמו תלוי במוסדות שנוגדים את אופיו בצורה מלאכותית.

ברחמן מבקש להוכיח את תורתו של רוסו בכלים היסטוריים ומדעיים, ולאורך רוב הספר הוא מצליח לכל הפחות לשכנע שהאדם הרבה פחות גרוע משחשבנו, ומשום מה התאהבנו במחשבה של האדם כיצור שפל והרסני. זו מחשבה צינית שיכולה להסביר הרבה דברים, והיא הופכת לרלוונטית במיוחד בימינו בתקופה שבה העולם צריך להתמודד עם מגפה גלובלית. הספר נכתב עוד לפני התפרצות הקורונה, והוא עוזר לשים את המחלה בפרופורציות, לטוב ולרע. מצד אחד המין האנושי הצליח להתגבר על אתגרים גדולים וקשים יותר מהקורונה, ומצד שני, האם אנחנו באמת יכולים לסמוך על השכן שלנו שישמור על ההנחיות המינימליות כמו עטיית מסכה וריחוק חברתי כדי להגן על עצמנו?

עוד בוואלה!

אין איש יהיר מספיק כדי להכריז על עצמו כמי שיכול לנצח קורונה. חוץ מבנט

לכתבה המלאה
רוטחר ברחמן. GettyImages
עלה על רעיון "בלתי נתפס". רוטחר ברחמן/GettyImages

לאורך רוב חלקו הראשון של הספר, ברחמן בעיקר מתעסק בניפוץ דעות קדומות שהפכו לאמיתות שאף אחד לא טורח בכלל להפריך. כך למשל סיפור "בעל זבוב", המוכר לרובנו מבחינת הבגרות בספרות. הספר, שזיכה את ויליאם גולדינג בפרס נובל, נחשב משום מה למדריך לנפשו "החייתית" של האדם הצעיר בתנאי שטח, הרחק מהציוויליזציה. קו המחשבה של גולדינג התאים בדיוק מדהים לאנגליה, ובכלל לעולם המערבי של אחרי מלחמת העולם השנייה. כמה מדהים להיזכר שמדובר בסופו של דבר רק בספר פרי דמיונו של מורה בית ספר. במציאות, כך חושף ברחמן, התחולל סיפור אמיתי שכזה. חבורה של ילדים שנסחפו אל אי בודד וחיו עליו לבדם במשך כמה שנים עד שנמצאו. הסיפור שלהם, שלעומת עלילת "בעל זבוב" התרחש במציאות, שונה באופן מובהק מהסיפור המפורסם. משום מה, הוא הרבה פחות מפורסם.

סיפור נוסף, מוכר קצת יותר, שעוזר להוכיח את הטענה של ברחמן הוא על "הפסקת האש של חג המולד ב-1914". התקופה היא מלחמת העולם הראשונה, והחיילים הגרמנים והאנגלים החליטו על דעת עצמם להפסיק להילחם. הם יצאו מהשוחות, החליפו מתנות, שתו קצת, עישנו קצת, והחלו לשחק כדורגל. זה היה מקרה חריג של "הסכם שלום" שנולד מתוך קווי האש עצמם ולא מצד המדינאים. זו תזכורת לכך שהנפש האנושית מחפשת שקט ושלווה, ולא מלחמה. לא במקרה, גנרלים למדו מאז את המקרה ועובדים בצורה נמרצת למנוע ממצבים כאלה להתאפשר.

חלוקה הדרגתית של מסכות מגן מטעם המשטרה לאזרחים ברחבי הארץ 20 באפריל 2020. דוברות משטרת ישראל
אם "אדם לאדם זאב" למה שמישהו ישים מסכה?/דוברות משטרת ישראל

הבחירה של ברחמן להאמין באלטרואיזם של בני האדם לא מבוססת רק על צורת חשיבה חיובית או הפניית זרקור לאנקדוטות חיוביות מההיסטוריה האנושית, אלא בעיקר על ניפוץ מיתוסים מוכרים. כך למשל הוא מפרק לגורמים שניים מהניסויים המפורסמים בתולדות מדעי החברה - "הניסוי של מילגרם בציות לדמויות סמכותיות" ו"ניסוי הכלא של סטנפורד" של פיליפ זימברדו. הניסויים, שהוכיחו כביכול את האכזריות הקמאית שקיימת בכולנו, היו נקודות ציון בפסיכולוגיה החברתית. הם גם עזרו לקבוע את הגבולות האתיים של ניסויים שכאלה, ולכן מעולם לא הצליחו לסתור אותם, וכך נשארנו עם הקביעה כי בתוך כל אדם מסתתרת אפלה שמתפרצת כשאנחנו מקבלים הוראות מבעלי סמכות או כשאנחנו מקבלים סמכות בעצמנו.

ברחמן מבצע עבודת נמלים של ממש כדי להוכיח שהניסויים נערכו בצורה לא אובייקטיבית ולא סטרילית, ותוצאות הניסויים פשוט לא עומדות בשום סטנדרט של מחקר רציני. זו חתיכת טענה, בטח כשמדובר במחקרים כל כך מפורסמים, שנערכו על ידי אנשי מקצוע כל כך מוערכים (מילגרם וזימברדו הפכו לכוכבי רוק לכל דבר, לא רק בתוך העולם המדעי). אלא שהטענות שלו הגיוניות, והוא מציג אסמכתאות וסימוכין לכל קביעה. אלא שברחמן לא נעלב, הוא פשוט מציין שכמוהו נעשו עוד מחקרים רציניים על ידי גופים בעלי שם - אבל כצפוי, התקשורת הצליחה להתעלם מהם.

שחזור של הפסקת האש של 1914. GettyImages
שחזור של משחק הכדורגל בין החיילים הגרמנים והאנגלים בזמן מלחמת העולם הראשונה/GettyImages

בכלל, מבחינתו של ברחמן התקשורת היא אחת מהאויבות הגדולות של האנושות. הנטייה לחפש את החדשות הרעות, את התפוחים הרקובים ואת כל מה שרע בעולם - היא סוג של מעגל שמאכיל את עצמו. ככל שהתקשורת מבליטה סיפורים שמציגים את האדם כאכזרי, מושחת ורקוב, כך הצופים מאבדים אמון במין האנושי. אם השכן שלי אכזרי, מושחת ורקוב - כדאי לי גם להפוך לכזה. ברחמן לא מבקש לחנך מחדש את אנשי העיתונות, אלא מבקש מהקוראים שלו לצרוך כמה שפחות מהם.

קל להתלהב מהתיאוריות של ברחמן. זה רעיון נהדר להתאהב בו. אנחנו לא כל כך רעים, ויכול להיות פה טוב יותר אם רק נשנה קצת דברים. הנה, ברחמן אפילו מתייחס למשבר האקלים הגדול שבדרך כאיזה משהו שיהיה לנו מאוד קל להתמודד איתו כי בסופו של דבר אנחנו יצורים סתגלניים. איזה כיף. אלא שבבואו להוכיח כי בני האדם הם לא אסופה של אגואים מרושעים, הוא מנסה להוכיח את ההפך הגמור, כאילו כולנו בסך הכל יצורים טובים ובלתי מובנים. הגישה הבינארית הזאת היא במקרה הטוב ילדותית, ובמקרה הרע מאוד לא מקצועית, בטח מצדו של מדען. מצבו של האדם, כמו מצבה של החברה האנושית, מורכב בהרבה.

יש לא מעט רגעים כל כך אפלים בהיסטוריה האנושית שקשה לפטור אותם בתיאוריות, כך למשל עומדת שואת העם היהודי בקונטרסט לכל טענה על טוב לב אנושי. ברחמן מצליח לנטרל את המוקש הזה בצורה די מכובדת. הוא לא יכול לבטל את האכזריות ממנה נולד הפלנטה הנפרדת של אושוויץ, ולכן הוא משית עליה את תיאוריית "הבנאליות של הרוע" של חנה ארנדט. בהמשך הוא גם יסביר איך להתמודד עם נאו-נאצים (עם דוגמאות מוצלחות מגרמניה של ימינו), טרוריסטים וסתם שוחרי רעה.

בשורה התחתונה זהו ספר מומלץ לציניקנים כפי שהוא מומלץ לאוהבי אדם. בתוך ז'אנר המדע הפופולרי מדובר באחד הספרים היותר מהנים לקריאה שיצאו בשנים האחרונות. המסקנות של ברחמן קיצוניות, וההצעות שלו לשיפור החברה והחיים האישיים של כולנו בלתי ניתנות ליישום כמעט - אבל אפשר להסכים שאנחנו חיים לא נכון, והציוויליזציה בנתה סביבנו כלוב של זהב שאנחנו לא ממהרים לפרוץ. ייתכן שעוד 500 שנה יקראו את הספר הזה כאיזו נבואה שהגשימה את עצמה. במילים אחרות: עזבו את הפיד המדכא של הפייסבוק או הטוויטר, ולכו תקראו את הספר הזה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    5
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully