השחקן, הבמאי, התסריטאי והמפיק יהודה בארקן הובא למנוחות בבית העלמין ברחובות. מאות בני משפחה וחברים הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון. בין האמנים ואנשי התעשייה שהגיעו: טוביה צפיר, ניצה שאול, אבי טולדנו, ישראל גוטסדינר מ"צמד רעים", יענקלה מנדל, מושון אלבוחר והמפיק משה אדרי. הרב ישראל לאו ספד לו בתחילת טקס האשכבה: "יהודה היה איש שהעולם הבא תפור למידותיו. הוא לא עסק בשום דבר אלא בלשמח אנשים ולהשכין שלום. גם בימים קשים, כואבים וסוערים הוא תמיד חייך, עודד ואמר מילים טובות. הוא זן נדיר בעולם הבמה".
אילנה, אלמנתו של יהודה בארקן, ספדה לו בדמעות: "כל כך קשה לי לדבר עליו בלשון עבר. בחודש הראשון שאלת אותי איזו מתנה ארצה לפסח, הצבעתי על שרשרת לב הזהב מחלון הראווה ואמרתי שאת זה אני רוצה, בצבע זהב. הוא הסתכל לי בעיניים 'בכסף הזה אפשר לקנות שרשרת ואפשר לשמח משפחה קשת יום'. שם ראיתי את הלב החומל, הנתינה האינסופית, הרצון לשמח עם המילים.
"יהודה, אתה הוא לב הזהב, הלב החרוט על לבבי. לא שלא היו קשיים, אבל כשיש אדם עם נשמה מולו, שמחה שגרמה לאנשים להיות טובים יותר. חיית חיים שלמים יהודה. בתקופה האחרונה חרדתי לשלומך, ליחד שלנו, התגעגעתי עד כאב. עם כל הקשיים שעברנו בדרך, שום דבר לא הפריד בינינו במשך 30 שנה, עד שהגיעה הקורונה ולקחה אותך ממני. כמו צדיק נפטרת בערב שבת. לא נכחתי פיזית בעת הפרידה וזה חסך שאשא איתי עוד תקופה ארוכה. נוח על משכבך אהובי, אנחנו לא ניפרד לעולם".
רועי בנו ספד לו: "איך יכול להיות שלא נדבר כל היום בטלפון? שלא נצחק ביחד מהבדיחות הפרטיות שלנו? היית אבא מדהים, אתה גיבור שלי. אני מקווה שאתה רואה מלמעלה כמה אהבה אתה מקבל. מדהים בכמה אנשים נגעת וריגשת בחייך. כל כך היה חשוב לך בשנים האחרונות שכל המשפחה תהיה ביחד. הצלחת לקרב לבבות מכל הצדדים, מהצד החילוני והצד הדתי. אין מישהו שלא התקרב אליך. אבא, אתה בטוח שזו לא מתיחה, שלא תצא פה מאחורה ותגיד לכולנו 'אכלתם אותה', ותצחק את הצחוק המדהים שלך? אני כל כך מתגעגע אליך כבר ומקווה שתמשיך לשמור עלינו מלמעלה, מבטיח להיות חזק בשביל המשפחה. אל תשכח מדי פעם לתת סימן שאתה מסתכל עליי. אני כל כך אוהב אותך ומעריץ אותך".
בתו דנה ספדה לו בבכי: "אבא שלי יודע דברים, אני לא יודעת איך אבל הוא יודע. הוא יודע להתגלגל מצחוק עוד לפני שאני יודעת שהתגובה שלי תהיה מצחיקה, הוא יודע להביט בי במבט חם ולנחם במשפט, הוא יודע שהשנאה לא פותרת, הוא יודע שהצחוק שלו תמיד מצליחים להמיס אותי. בטח היית אומר לי עכשיו, 'תראי איזה יופי, אני סובל, אין לי כאבים. ואני חיובי, אז מה אם חיובי לקורונה, העיקר שחיובי. ואני הולך לפגוש את בורא עולם, אם הוא קרא לי אז זה כנראה חשוב'. אנחנו אוהבים ומתגעגעים ולנצח זוכרים".
רגע מרגש נרשם כשיושב ראש אמ"י, יענקל'ה מנדל, הזמין את הקהל למחוא לבארקן כפיים, ומאות האנשים עשו זאת במשך דקות ארוכות.
בארקן, בן 75 במותו, הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים ושבעה נכדים. הוא אושפז לפני כחודש לאחר שחלה בקורונה, אולם מאז מצבו הלך והידרדר ובסוף השבוע הלך לעולמו. בארקן זכה בפרס מפעל חיים מהאקדמיה לקולנוע ישראלי והוא בלט בשנות השבעים והשמונים בסרטי מתיחות וסרטי בורקס ובהם "חגיגה בסנוקר" ו"צ'רלי וחצי".
