כשביבי גרם לו לבכות וכשטראמפ גרם לאילנה דיין להחוויר: גלעד טוקטלי מסכם 27 שנה ב"עובדה"

הטראומה מרצח אביו בפיגוע, המפגש עם טראמפ שגרם לאילנה דיין להחליף צבעים, והתגובה ההיא של ביבי. לאחר 27 שנה בהן היה אחראי לכמה מן הרגעים הטלוויזיונים הנצפים והזכורים ביותר על המסכים שלנו. גלעד טוקטלי נפרד מכיסא הבמאי הראשי של "עובדה" בשיחת סיכום מיוחדת

אחרי 27 שנה ו-687 תכניות, גלעד טוקטלי עזב בשבוע שעבר את תפקידו כבמאי הראשי של "עובדה" - תקופה שבה היה שותף לכמה מן הרגעים הטלוויזיוניים הנצפים והזכורים ביותר שהיו כאן בקצת יותר מחצי היובל האחרון. לרגל סוף התקופה הזו, הוא הגיע להתארח בפודקאסט של וואלה! תרבות (מוזמנים להאזין לו כאן למעלה).

כשטוקטלי נשאל מה הכתבה שהוא הכי גאה בה, הוא מצביע דווקא על כתבה ששודרה בשנה האחרונה מבין 27 השנים הללו: הכתבה של רוני קובן ושלו על מיכל סלה, שנרצחה בידי בן זוגה אלירן מלול לאחר תקופה ארוכה של אלימות פיזית ונפשית מצידו. "הרבה פעמים שואלים אותי אם כתבה באמת יכולה לשנות שינוי - אז הנה, כתבה שעשתה את זה", אומר טוקטלי. "לילי בן עמי, אחותה של מיכל, שולחת לי מדי יום הודעות של נשים שחתכו מזוגיות רעילה בזכות הכתבה. היא הדליקה להן נורות אדומות והובילה אותן לעזוב את הבית לפני שיהיה מאוחר מדי. במובן הזה, הצלנו חיים".

מעבר לכתבות עצמן, אחד הרגעים המפורסמים והמצמררים בתולדות עובדה היה תגובה לאחת מהן. מדובר כמובן בתגובה הארוכה והחריפה של לשכת נתניהו לכתבה על הלשכה שלו, שפתחה עונה חדשה של עובדה בנובמבר 2016. "זה היה ערב קריר בנובמבר", נזכר טוקטלי. "אילנה עמדה בסט שהואר לתלפיות, כי הבאנו משאית עם פנסים יפים. אמרתי לצלם רונן מאיו שנעשה תנועת מצלמה איטית, כדי שמצד אחד לא נמשוך את תשומת הלב מהטקסט, ומצד אחר עדיין נעשה משהו אסתטי. התיישבתי על הרצפה, כיסיתי את הראש בבד שחור וצפיתי במוניטור איך אילנה קוראת את התגובה הזו, שהיא נקודת ציון בהיסטוריה של המקום הזה - והתחלתי לבכות. יכולתי להרשות לעצמי, כי לא הייתי על המצלמה, אלא רק בדקתי שהכול עובד כמו שצריך. בכיתי על המדינה הזו. זה היה רגע נוראי, רגע עצוב מאוד בהיסטוריה של ישראל, שידעתי שעוד יהדהד בכל מקום אפשרי".

להאזנה לפודקסט בספוטיפיי.

להאזנה לפודקסט באפל

עוד בוואלה! NEWS

"נתניהו מחפש דם ונאבק להרוס את המדינה. הוא זקוק לטיפול במוסד סגור"

לכתבה המלאה
"זה היה רגע נוראי. רגע עצוב מאוד בהיסטוריה של ישראל". גלעד טוקטלי (צילום: ראובן קסטרו)
"שנה אחרי הפיגוע, עשינו כתבה על אנשי חמאס בשכם. לא ירדתי לעומקו של הפלג שאנחנו הולכים לפגוש, ורק כשהיינו שם הבנתי שאלה מי ששלחו את המחבלת שרצחה את אבא שלי"

במהלך התקופה שלו בעובדה, חווה טוקטלי טרגדיה אישית שהיו לה השלכות מקצועית - ב-2002, נרצח אביו פנחס בפיגוע בירושלים. "מאז אותו יום, יש לי בעיה אישית עם אנשים שכל מהותם היא רוע. יש לי הסתייגות גדולה מאנשים שרוע הוא מרכיב משמעותי במי שהם, ואני לא מסוגל להיות איתם באותו חלל", הוא אומר. "שנה אחרי הפיגוע, עשינו כתבה על אנשי חמאס בשכם. לא ירדתי לעומקו של הפלג שאנחנו הולכים לפגוש, ורק כשהיינו שם הבנתי שאלה מי ששלחו את המחבלת שרצחה את אבא שלי. זה היה קטע לא טוב".

שלושה חודשים אחרי הרצח, התקשרו לטוקטלי מהמקבילה האוסטרלית של "עובדה" וביקשו ממנו במתק שפתיים להתראיין לסרט על תקופת הפיגועים בישראל. הוא הסכים, התראיין במשך שעה, ולאחר מכן קיבל קלטת וידאו אותה לא הראה מאז לאף אחד במשפחתו.

"התברר לי שלא ראיינו רק אותי, אלא גם את אחיה של המחבלת, ועושים ריצ'-רץ' בינינו", נזכר טוקטלי. "אני לא יודע על קיומו, אבל הוא יודע על קיומי ומצטטים בפניו טקסטים שלי, כשלקינוח הוא אומר שאין הבדל בינינו, כי הוא איבד את אחותו ואני את אבי. למדתי לקח חשוב, שמלווה אותי מאז: כשאנחנו מראיינים מישהו ל'עובדה', הוא מפקיד אצלנו את הסיפור הכי חשוב בחיים שלו, והכול כל כך שביר ומסוכן, שאנחנו חייבים לנהוג בצורה שקופה ולכבד את מי שנתן בנו אמון".

הגיע הזמן לפרוש כנפיים. גלעד טוקטלי (צילום: ראובן קסטרו)

במהלך שנותיו בעובדה, זכה טוקטלי לפגוש שני נשיאים אמריקנים - אחד לפני שנכנס לבית הלבן, ואחד לאחר מכן. "את טראמפ ראיינו הרבה לפני שהוא היה נשיא", מזכיר טוקטלי. "זה היה לפני עשרים וארבע שנה, ופגשנו אותנו במגדלי טראמפ בניו יורק. סגרנו מראש על 45 דקות, אבל כשנכנס לחדר, הוא אמר לאילנה 'גברת דיין, תתחילי, כי את מבזבזת את זמני. יש לך חמש דקות". אילנה ואני הלבנו. גם כי היינו ילדים אז, וגם כי טסנו לניו יורק במיוחד על חשבון טלעד רק בשביל הראיון הזה. אילנה החליפה צבעים, וטראמפ ממשיך להלחיץ ואומר 'בזבזתם שלושים שניות'. הוא התיישב, התחלתי לצלם, ובסוף הוא ישב איתנו 47 דקות. הריאיון היה בסדר גמור. זו דרכו של האיש. הוא אישיות מרתקת".

את אובמה פגשו בנסיבות אחרות לחלוטין, כשהיה נשיא. "הוא ההפך המוחלט מטראמפ", אומר טוקטלי. "הוא איש מדהים, עם איכויות שיש רק לכוכבים הוליוודיים שפגשתי. הם הולכים עם ההילה סביבם, ויש לו אותה הילה".

יחד עם דיין, מרכיב טוקטלי את אחת מן הזוגיות הטלוויזיוניות הכי ארוכות ימים שידעה התעשייה המקומית לאחרונה. "לא הכרתי אותה כששידכו אותנו לראשונה", הוא אומר. "היא משלבת זיכרון, ידע והרבה חמלה בצורה מדהימה. חשוב מכך: הרבה מאוד אנשים מסתנוורים מהמצלמה, מהתאורה ובעיקר מהקהל שמזהה אותם בכל מקום. יש משהו מאוד מסמא במקצוע הזה, שממש משנה DNA של אנשים. אצל אילנה, שום דבר לא השתנה בהרכב האישיותי. היא נשארה בן אדם, וכמובן שהיא גם עיתונאית מופלאה, שלא מוותרת".

"לאובמה יש איכויות שיש רק לכוכבים הוליוודיים". גלעד טוקטלי (צילום: ראובן קסטרו)

כמובן שאי אפשר לדבר עם יוצר תיעודי כמו טוקטלי בלי להתייחס לסרט ההמשך של "בוראט" שבדיוק יצא, ונע על הגבולות שבין תחקיר עיתונאי, דוקו וסרט מתיחות סטייל יהודה בארקן. "בהינתן הטרלול של העולם ושל ארצות הברית במיוחד, אני לא יכול אלא להצדיע לסשה ברון-כהן על מה שעשה לרודי ג'וליאני", הוא אומר. "זה מדהים. הוא מחזיר למציאות בכלים שהמציאות ראויה להן".

וגם: איזו כתבה גנזה מערכת "עובדה", ולמה? באיזה הזדמנויות מצא את עצמו טוקטלי בסכנת חיים? מה השוט שהוא הכי גאה בו? איך הוא מסתכל בדיעבד על התחקיר השנוי במחלוקות אודות מאיר כהן, ועל פסק הדין בעניין הכתבה אודות סרן ר'? למה בעצם הוא עוזב, איך יסתדרו בלעדיו בעובדה, ומהם הפרויקטים העתידיים שלו?

עוזב את "עובדה", ממשיך ליצור. גלעד טוקטלי (צילום: ראובן קסטרו)
חלק בלתי נפרד מן ההיסטוריה של התקשורת הישראלית. גלעד טוקטלי (צילום: ראובן קסטרו)
בוגר המחזור הראשון של סם שפיגל. גלעד טוקטלי (צילום: ראובן קסטרו)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully