"מיקי זוהר הוא בן אדם שאנשים אולי מעדיפים, בעיקר בשמאל, להציג אותו כאובר מיליטנטי ולוחמני", אמר מיקי זוהר על מיקי זוהר במהלך ריאיון עם מיקי זוהר במהדורת החדשות המרכזית של 13. זוהר המשיך וטען כי "אנשים שמכירים אותו (את מיקי זוהר - ע.ס) מחוץ לפוליטיקה יודעים שיש מיקי אחר שאפשר לדבר איתו ואפשר לשוחח אותו. אני מעדיף שאנשים יכירו את מיקי האמיתי". זה באמת מרענן לראות שגם בעולם הפוליטי הציני של 2020 יש עדיין גבר אחד שלא מפחד להתחבר לרגשות שלו ולהחמיא לפוליטיקאי אחר שהוא בעצם עצמו, בלי פוזיציה ובלי אג'נדה, דווקא ביום שבו הוא מאמין שעשו לו עוול.
המילים היפות של מיקי זוהר על "מיקי זוהר האמיתי" לא נולדו בוואקום. לשיטתו, אנשים רעים החליטו להיתפס לדברים שמיקי זוהר הישן אמר, ועכשיו הם מכריחים את מיקי זוהר החדש להתמודד עם אותן אמירות כאילו אין חוק התיישנות על דברים שנעשו לפני שלושה שבועות. בעמוד הפייסבוק "כשאבא ואמא בני דודים" פרסמו צילום מסך לפיו מיקי זוהר הגיב לעצמו בתגובה לפוסט שפורסם אצלו בעמוד וכתב: "אלוף". אי אפשר היה לנסח את זה טוב יותר.
אם כל זה נשמע לכם קצת מבולבל אז נעשה סדר בבלגן. ב-14 באוקטובר עלה יו"ר הקואליציה מיקי זוהר לריאיון בתוכנית הרדיו של גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM ואמר בפירוש: "אני מודיע לכם - אם מנדלבליט לא יתפטר מתפקידו ויבטל את כתבי האישום תהיה פה רעידת אדמה". המראיינים שאלו אותו אם הוא מאיים, והוא הגיב בזחיחות: "אני מבטיח". זה היה איום באקדח צעצוע, לזוהר ככל הנראה אין באמת כלים ליצור "רעידת אדמה" נגד היועץ המשפטי - אבל איך שלא מסובבים את זה, היה פה איום מפורש. איום מכוער. אם לסגנון המאפיוזי התרגלנו מזמן, היה במקרה הזה חידוש בוטה שאסור היה להתעלם ממנו. ככה זה כשחבר ברשות המחוקקת מנסה לערער את היסודות של שלטון החוק בצורה כל כך שקופה.
מומחים למשפט פלילי ששמעו את הריאיון קבעו נחרצות שיש לחקור את מיקי זוהר בחשד לעבירה פלילית. פרשנים כתבו מאמרים, פוליטיקאים משמאל התראיינו ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר סיפרה כי היא לא האמינה למשמע אוזניה. "מגיע פוליטיקאי ובשידור חי עובר עבירה של סחיטה באיומים", אמרה. העונש על העבירה הזאת, אגב, הוא שבע שנות מאסר. זוהר עצמו פחות התרגש וסירב להתנצל, רק טען שדבריו נופחו והוצאו מהקשרם. הם לא. בהמשך הגיעה הודעה של ראש הממשלה נתניהו שהסתייג מהדברים, ושיחת נזיפה אחת שנגמרה בהודעה חגיגית מצד זוהר: "קיבלתי החלטה עם עצמי לשנות גישה". אותו איש שרק שבוע קודם צרח אצל אופירה וברקוביץ' ואיים בשידור חי על היועץ המשפטי הודיע שהוא עומד להוביל קו ממלכתי יותר. "אני הולך באופן אישי לשנות את השיח", אמר בישיבת סיעת הליכוד.
עברו בסך הכול שבועיים וחצי מאז שהבטיח לשנות את השיח, ואכן, אפשר לראות את רוחות הפיוס והטון המאופק שהשתלט על חברי הליכוד. חברת הכנסת אוסנת מארק החליטה לנהוג בממלכתיות וניצלה את יום השנה ה-25 לרצח רבין כדי להתלונן על כך שיותר מדי רחובות בישראל נקראים על שם רבין. השר דוד אמסלם טען כי ראש הממשלה נתניהו מרוויח פחות ממלצר בזמן שכל המסעדות בישראל סגורות. חבר הכנסת שלמה קרעי השווה את ג'ו ביידן לפרעה. ומירי רגב, אחרי שסיימה לאיים בכדורי סרק נגד אייל ברקוביץ', המשיכה להוכיח את קשרה למסורת ובירכה בברכת "אשר יצר" את אנשי המכון הביולוגי. חתיכת יציאה ממלכתית היא הביאה שם. גוש של ממלכתיות ממש.
נראה שבפרקליטות פחות התרשמו מהחזרה בתשובה של מיקי זוהר. מתברר שאם בן אדם אומר שהוא משתנה זה לא מבטל את כל העוולות והפשעים שהוא עשה לכאורה לפני אותו שינוי. אמש נחקר זוהר במשך חמש שעות בחשד לסחיטה באיומים בתחנת המשטרה בשוהם. יש לומר מראש שככל הנראה החקירה לא תניב כתב אישום, כאשר במידת הצורך מיקי זוהר יבקש, ויקבל, חסינות מהכנסת. ובכל זאת, יש חשיבות סמלית עצומה לעצם פתיחת החקירה בנושא. בפרקליטות החליטו לא לשתוק יותר אל מול האווירה העבריינית שיוצאת ממסדרונות הכנסת, והחליטו להציב גבול ברור: חופש הביטוי - כן, ניסיון להלך אימים על גורמי אכיפת החוק - לא. המסר לפוליטיקאים ברור: החסינות שלכם יכולה להגן עליכם רק עד גבול מסוים. זה יכול היה להיגמר בזה, אבל אז החליט מיקי זוהר החדש, הממלכתי והמפויס - לצאת להגנת מיקי זוהר הקודם, המתלהם והמאיים.
זוהר פינה את הלו"ז הצפוף שלו (בכל זאת חמש שעות חקירה) והגיע לכל מהדורות החדשות. בחדשות 12 הוא התקבל על ידי דני קושמרו שהתייחס אליו בעדינות כאילו היה לוויתן אורקה נדיר, בחדשות 13 הוא זכה ליחס של "השוטר הטוב והשוטר הרע" על ידי אודי סגל וברוך קרא ובכאן 11 הוא פגש לשם שינוי עיתונאית שעשתה שיעורי בית. מיכל רבינוביץ' הזכירה שהתקשורת אמורה להיות "הרשות הרביעית" ונלחמה על האמת מול אדם שחירטוטו אמנותו.
זה לא היה מיקי זוהר שאנחנו מכירים. הוא נראה חלש ומיואש. אולי הוא באמת עבר איזה תהליך מטמורפוזה? יכול להיות שכמו גיבורו של קפקא, מיקי זוהר התעורר בוקר אחד מחלומות טרופים וגילה שנהפך במיטתו לאדם ישר, הגון וממלכתי שחרד לגורל הדמוקרטיה? לדבריו, כמו גיבור אחר של קפקא הוא פתאום גילה שהוא נאשם בפשע שהוא לא עשה. לרגע אפשר היה לחוש חמלה כלפי מיקי זוהר. קשה שלא להזדהות עם אדם שמוצא את עצמו נמחץ על ידי מערכות חזקות. אלא שמדובר כמובן בבולשיט טהור. מיקי זוהר הוא לא האזרח הקטן והחלש בסיפוריו של קפקא, הוא השומר שעומד בשער לפני החוק ומטיל אימה על האזרחים שמבקשים לבוא בפניו.
אודי סגל ודני קושמרו התעניינו במצבו הרגשי של זוהר אחרי החקירה, כאילו נחקר על ידי השטאזי ולא על ידי חוקרי משטרת ישראל. לרגע אפשר היה לטעות ולחשוב שמדובר בריאיון של צופית גרנט או חיים אתגר עם איזו אמא בוכייה שנותקה מילדיה. לא ככה אמור להיראות ריאיון עיתונאי עם אחד האנשים החזקים במדינה שנחשד בעבירה חמורה. האווירה הותאמה בדיוק לדף המסרים שזוהר, משפטן בהשכלתו, ביקש להשמיע. במונולוג שהיה כמעט זהה בשני הערוצים סיפר יו"ר הקואליציה שהוא אזרח שומר חוק שמעולם לא ראה איך נראית תחנת משטרה. הוא הסביר שהחקירה שלו היא פגיעה בדמוקרטיה, ומדובר בפגיעה חמורה בחופש הביטוי ואם הם עיתונאים אמיתיים הם צריכים לתמוך בו.
יש לציין, בלי ציניות, שיש משהו בדבריו. חקירה של חבר כנסת בעקבות ריאיון לתוכנית רדיו היא עניין תקדימי ומדאיג. אנחנו מצפים מנציגי הציבור שלנו לדבר בחופשיות, בטח כשהם מבקרים פקידי שלטון שלא נבחרו על ידינו. חקירה כזאת עלולה להיתפס כצנזורה וסתימת פיות וטוב יעשו כלי התקשורת אם יסקרו את הנושא המורכב בצורה עדינה ומדויקת. בפרקליטות ידעו את כל זה. הם ידעו שתתעורר סערה בעקבות ההחלטה לחקור את זוהר. הם ידעו שאנשי הליכוד יקפצו על ההזדמנות לערער את אמון הציבור בפרקליטות, רגע לפני פתיחת משפט נתניהו. הם גם ידעו שהסיכוי שהסיפור הזה ייגמר בכתב אישום אפסי. ובכל זאת, הוחלט לחקור, כי לפעמים אי אפשר לשתוק מול חציה כל כך בוטה של קווים אדומים. החקירה הזאת חריגה בדיוק כפי שהאמירות של מיקי זוהר באותה תוכנית רדיו היו חריגות וחד משמעיות.
אחרי שראינו את ערוצי הטלוויזיה האמריקנים קוטעים נאומים של הנשיא טראמפ בטענה שהוא מפיץ שקרים, קשה לחזור למציאות הישראלית ולראות עיתונאים ישראלים נותנים לפוליטיקאי לא מתוחכם במיוחד להשתמש בהם כמריונטה. קושמרו וסגל אמנם משדרים בערוצים שונים אבל הריאיונות של שניהם הרגישו כאילו תואמו מראש. זוהר המשיך לטעון שהוא לא איים על אף אחד אלא התבטא בשם "ציבור של מיליוני תומכים". מישהו טרח להגיד לו שזה שקר? ברור שלא. ביקום בו מלצר מרוויח יותר מראש הממשלה, יש למיקי זוהר גם מיליוני תומכים.
למזלם של צופי חדשות 13 היה שם את ברוך קרא שפשוט נדחף לריאיון המלטף של אודי סגל והתעקש על העובדות. בחדשות 12 החליטו להוסיף חטא על פשע ונתנו לעופר חדד להביא קונספירציה שהוא שמע "לא לציטוט" לפיה החקירה של מיקי זוהר נעשתה כקונטרה לחקירה של ליאת בן ארי. בכאן 11, המהדורה הפחות נצפית מבין השלוש, התעקשו לעמת את המחוקק עם החוק עליו הוא עבר לכאורה. "מה חשבת שיקרה, שלא יחקרו אותך?", שאלה אותו רבינוביץ', שנראתה כאילו היא היחידה שבאמת התכוננה לריאיון.
בקטנה
זוהר וחבריו פתאום גילו את חופש הביטוי. אחרי שנים שהתרגלנו לשמוע יללות אפוקליפטיות על קץ הדמוקרטיה מהצד השמאלי של המפה, הגיעה שעתם של חברי הליכוד לזעוק "גוועלד" על שברירותה של הדמוקרטיה הישראלית המפוארת. השר אמיר אוחנה קרא לחקירה של המשטרה שבאחריותו "בושה" וטען שמדובר ב"תעודת עניות". יו"ר הכנסת יריב לוין, כמו זוהר עצמו, טען שמדובר ב"חקירת השתקה". זה אירוני במיוחד לאור העובדה שזהו אותו מיקי זוהר ששלח לפני שנתיים מכתבי איום בתביעה לחמישה עיתונאים שפרסמו ידיעות שליליות נגדו, ודרש מהם לפרסם התנצלות בהולה בנוסף לתשלום תרומה של 50 אלף שקל. למען הסר ספק, אף התנצלות לא פורסמה וככל הידוע אף תביעה לא הוגשה.
אבל למה ללכת שנתיים אחורה? ממש אתמול, במקביל לאותה "חקירת השתקה", קיבלה אישה שפרסמה סרטון בטוויטר של הפגנה מחוץ לביתו של מיקי זוהר התראה לפני תביעה. אביר חופש הביטוי המודרני, דורש 100 אלף שקל בנוסף לפרסום התנצלות, ממישהי שבסך הכל פרסמה סרטון בו היא אפילו לא מופיעה. מעניין אם את תביעת ההשתקה הזאת יזם מיקי זוהר החדש או הישן.