באחת מהאבחנות החברתיות הגאוניות שלו, טען הקומיקאי המנוח ג'ורג' קרלין כי אפשר לסווג את רוב האנשים שאנחנו פוגשים במהלך חיינו לשלוש קבוצות: טיפשים, משוגעים וחרטטנים (באנגלית: Full of Shit). "תחשבו כמה מטומטם האדם הממוצע, ואז תזכרו שחצי מהאנשים מטומטמים יותר ממנו", הסביר בפשטות את משנתו המשעשעת. לפי התיאוריה שלו, לוקח בדיוק 8 שניות כדי לקבוע אם האדם שמולנו טיפש, משוגע או חרטטן - כל מה שצריך הוא להקשיב לדברים שיוצאים לאדם מהפה. היה מאוד מעניין לתת לקרלין המנוח להאזין לשמונה שניות מהנאום של דוד אמסלם אתמול בכנסת, ולבקש ממנו לקבוע לאיזו משלוש הקבוצות שייך השר המכובד.
בין שלל הידיעות האינטנסיביות שהגיעו מארה"ב אתמול, קל היה להתעלם מהנאום הקטן הזה שהפציע לרגע ברצף המהדורות הבלתי נגמר, אבל כדאי להתעכב עליו. מה היה לנו שם? שר במדינת ישראל (עשו לעצמכם מבחן ידע כללי ותבדקו אם אתם יודעים מה תפקידו המיניסטריאלי של אמסלם בלי גוגל) התייצב על דוכן הכנסת כדי לתקוף את הצעת החוק שמבקשת לחייב את ראש הממשלה נתניהו לשלם מסים על הוצאות ביתו הפרטי כמו כל אזרח אחר במדינה. כל האירוע היה מביך לצפייה, בעיקר כי הוא הגיע בתזמון אומלל במיוחד. בשיאו של המשבר הכלכלי הקשה בתולדות המדינה, כשבעלי העסקים קורסים ומשוועים לעזרה מהמדינה, מגיעים שרי הליכוד וממשיכים לדאוג לכיסו הפרטי של המיליונר בנימין נתניהו. אם זה לא מספיק, הפעם זה קרה ביום השנה ה-25 לרצח ראש הממשלה רבין, שבלשון המעטה קשה להאמין שהיה מנסה למצוץ מהמדינה עוד כספים כפי שעושה ממשיכו בתפקיד. אגב, בזמן כהונתו כראש ממשלה רבין אירח אישים בכירים גם בביתו הפרטי בתל אביב, ואף שיפץ את דירתו. מיותר לציין שזה נעשה מכיסו האישי, כן?
זה לא היה רק התזמון, אלא הטענה ההזויה של אמסלם, לפיה ראש הממשלה נתניהו מרוויח פחות כסף ממלצר. כן, הוא באמת אמר את זה. אני אכתוב את זה שוב כי זה לא מובן מאליו: כן, הוא באמת אמר את זה. אדם שככל הידוע מצליח לנשום בצורה עצמונית טען בשיא הרצינות שנתניהו, ששכרו עומד על 56 אלף שקלים ברוטו (56,000, למתקשים) וכל הוצאותיו וחלק נכבד מהוצאות משפחתו ממומנות על ידי המדינה - מרוויח פחות ממלצר. כמה חוצפה צריך בשביל להוציא את המילים האלה בתקופה הזאת? כמה חוסר מודעות. כמה ניתוק.
בלב המשוואה המתמטית המרשימה של אמסלם עומדת הטענה לפיה נתניהו עובד 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. עכשיו, גם אם זורמים עם הטענה המופרכת הזאת, ומקבלים כעובדה שראש הממשלה לא נח לדקה, כולל בשבתות וחגים (השרים החרדים יודעים?), עדיין החישוב ייראה שנתניהו מרוויח כ-78 שקלים לשעה. לא יודע כמה מלצרים מרוויחים 78 שקלים לשעה. יכול להיות שבמסעדות היוקרה שאמסלם הולך אליהן. אולי אלה אותן מסעדות שחברת הכנסת מהליכוד שרן השכל טענה ששוטפי הכלים בהן מרוויחים שכר חודשי של 12 אלף שקל. בינתיים, במציאות, כל המלצרים בישראל מובטלים וחיים, במקרה הטוב, מדמי אבטלה. חלקם חזרו לגור עם ההורים, ולהבדיל מכל מיני אנשים שחיים בבית ההורים על חשבון המדינה, הם לא עשו את זה מבחירה אלא מחוסר ברירה.
מלבד כמה כרותי אונה, קשה להאמין שמישהו לוקח ברצינות את השטויות שאמסלם וחבריו פולטים על דוכן הכנסת. בעיקרון אין סיבה להתייחס לעוד שקר מטופש מבית היוצר של הליכוד, מפלגה שחבריה נמצאים כבר שנים במלחמה נגד הטעם הטוב. אלא שקשה שלא למתוח קו ישיר בין שיאי הדמגוגיה האלה שנשברים כל פעם מחדש לבין כהונתו של דונלד טראמפ בבית הלבן. הטענה השחוקה, שנשמעת מכל קצוות הפוליטיקה הישראלית, לפיה "טראמפ טוב לישראל" מתעלמת מהטראמפיזם שחדר לכל בית בישראל. אם לא דרך נבחרי הציבור המגוחכים שלנו, אז על ידי כלי התקשורת ששכחו מה תפקידם.
בחדשות 13 שלחו את אלון בן דוד לוושינגטון כדי לשדר עם גיל תמרי על רקע קו הרקיע המפורסם של העיר, מה שהפך את השאלה הקבועה "מה בעצם גיל תמרי עושה בוושינגטון?" לבוערת יותר. עוד הרבה לפני שאפשר היה לקבוע מי יהיה הנשיא הבא, במהדורה המרכזית של הערוץ טרחו והציפו בשידור חוזר את בן דוד ותמרי אוחזים בכדור בדולח (!) ומנבאים את תוצאות הבחירות בלילה הקודם. למה? כי זה הרבה יותר קל להתייחס לצופים כעדר נבער שכל מה שמעניין אותו זה בידור זול ושורות תחתונות מאשר אשכרה לצפות משני עיתונאים שנמצאים בוושינגטון להצדיק את נוכחותם בבירה האמריקנית ביממה הסוערת שעברה עליה.
אצל האחות הגדולה קשת המצב לא היה טוב יותר. יקירת המדור יונה לייבזון עוד הספיקה לעשות סיכום נאה של היום עם הכלים המועטים שיש לה כשליחת הערוץ לניו יורק. כהרגלה לייבזון הצליחה לשמור על מקצועיות וגם לשמור על הגשה בגובה העיניים, וכל זה בטבעיות מעוררת קנאה. אלא שאז החליטו בחדשות 12 לתת במה לפרשנות של עמית סגל. באופן מדהים, בזמן שבכל העולם כוססים ציפורניים לקראת ההכרעה בבחירות, סגל כבר ידע את התוצאות, וגם ידע לנתח אותן, לקבוע בצורה נחרצת שהקורונה לא שיחקה תפקיד בקרב המצביעים ומכך להסיק שהקורונה לא תשפיע גם על המצביע הישראלי בבואו לקלפי.
כבודו של סגל במקומו מונח, וכבר כתבתי כאן בעבר שהוא הכוכב הכי גדול שיש לעולם התקשורת הישראלי להציע כיום, זה עדיין לא אומר שמהדורת חדשות מרכזית צריכה לתת לו לחרטט את הצופים במשהו שבמקרה הטוב הוא לא מבין בו, ובמקרה הרע הוא פשוט מקשקש במודע לגביו. לא רק שהטענה של סגל לפיה המדינות שנפגעו הכי הרבה מהקורונה הצביעו בכל זאת לטראמפ הייתה מבוססת על נתונים חלקיים ולא סופיים, היא גם פשוט לא הייתה נכונה על פי אותם נתונים ממש. כך למשל קולורדו, ויסקונסין ומישיגן - שלוש מהמדינות שעדיין נמצאות במצב חירום עם יותר מ-100 נדבקים בקורונה ל-100 אלף איש, נצבעו בכחול. שתי האחרונות בחרו בטראמפ ב-2016. האם זה מוכיח שבמדינות האלה החליטו לא לבחור בטראמפ רק בגלל הקורונה? מוקדם לקבוע, אבל בטוח שאי אפשר לטעון שלקורונה לא הייתה השפעה על הבחירות בארה"ב, אפילו אם אתה אומר את זה בביטחון העצמי הראוי לציון של עמית סגל. כמו כן, עצם הניסיון השטחי להשוות בין הבחירות בארה"ב לבין אלה שייערכו מתישהו בישראל, מדינה שלאחרונה שבדקתי לא עובדת לפי שיטת אלקטורים, הוא עלבון לאינטליגנציה. בטח כשהמועמד שרץ מול הנשיא המכהן מקבל יותר קולות מכל מועמד אחר לנשיאות בהיסטוריה של ארה"ב.
יש הרבה סיבות לחייב לימודי ליב"ה, אבל נראה שאחת הסיבות המרכזיות היא האפשרות לצפות בשידורי הרשתות הזרות באנגלית בימים כאלה. צפייה ב-CNN, MSNBC ואפילו בפוקס ניוז המושמצת ביממה האחרונה חשפה את הצופה הישראלי לפער הבלתי נתפס בין המקצוענות העיתונאית הרצינית וההגונה של אנשי החדשות האמריקניים, לבין הגישה המזלזלת והמתנשאת שפושה בערוצי הטלוויזיה שלנו. עמית סגל קבע שהקורונה לא השפיעה על הבחירה של האמריקנים בקלפי, והוסיף כי מדובר ב"דרמה". כי הכל דרמטי אצלנו, ואם זה לא דרמטי, זה לא מעניין. צריך היה לראות את העיתונאים השמרנים של פוקס ניוז מכריזים על אריזונה כמדינה כחולה, את הפרשנים של CNN מנגישים בידענות את כל מה המשמעויות של כל שינוי מגמה ובעיקר היה צריך לראות את העיתונאים האמריקנים קוטעים בשידור חי נאום של נשיא ארה"ב בגלל שהוא טען טענות שקריות - וכל זה, בלי דרמה מיותרת. כמה עצוב זה שזה מוזר לנו לראות עיתונאים שפשוט מתנהגים כמו שעיתונאים אמורים להתנהג. בהמשך היום, כמיטב המסורת, נמצא לכם מישהו שחושב הפוך ממני ונפרסם את דבריו, כי אין דבר יותר חשוב מאיזון.