לאחר שבבוקר הוצב ארונו של המשורר וחתן פרס ישראל נתן זך בתיאטרון "צוותא" בתל אביב והציבור הוזמן לעבור על פניו, התקיימה בצהריים (שני) הלוויתו של זך בקיבוץ עינת. בהלוויה השתתפו עשרות בני אדם, ביניהם הזמרת נורית גלרון והעיתונאי רינו צרור. זך השאיר אחריו הוראות מדויקות איך הוא רוצה שתתנהל הלווייתו, ולפיכך לא הושמעו הספדים וחולקו בקבוקי ויסקי ויין למשתתפים.
מוקדם יותר כאמור התקיים טקס האשכבה לזך ב"צוותא". מבין אלו שבאו לחלוק כבוד אחרון לזך - שר התרבות חילי טרופר, השחקן עידו מוסרי, השחקנית ניצה שאול, השחקן מתי סרי, השחקן עודד קוטלר, השחקן והמגיש אלכס אנסקי, מנכ"ל הבימה נעם סמל, הזמר אושיק לוי ושר הכלכלה ויו"ר מפלגת העבודה עמיר פרץ.
עידו אסיף, בנו המאומץ של זך, אמר לוואלה! תרבות: "הייתי החבר הכי טוב של נתן, והוא ראה בעצמו אבא אמיתי שלי. הקשר עם נתן נוצר כשהייתי בן שלוש וחצי, נפגשנו ברחוב שפינוזה בתל אביב. אמרו לי שהוא סופר כשהוא בא אליי. אמרתי לו שאברהם שלונסקי גר ליד והוא גם סופר. הוא היה מודל השראה גדול, איש גאון שידע על נושאים רחבים בכל העולם. היו לנו הרבה רגעים בלתי נשכחים. תמיד ידע להפתיע ולחדש".
שר התרבות חילי טרופר ספד לזך בשיחה עם וואלה! תרבות: "נתן זך ידע במילים פשוטות להעביר את הדברים הכי מורכבים, זה היה הכוח המיוחד שלו. אין הרבה אמנים שכל כך הרבה שורות שהם כתבו הפכו למטבעות לשון, כמו 'כי האדם עץ השדה', 'לא טוב היות האדם לבדו', 'איך זה שכוכב אחד מעז', ו'כולנו זקוקים לחסד' כשם השיר שכולל את השורה 'יש לכל זה טעם, גם כשהטעם תם'. זה סוג של נחמה - גם כשזה תם יש בזה טעם, ולמילים של זך עדיין יש כוח בחיים שלנו. היתה לזך תרומה ענקית לתרבות הישראלית".
לוואלה! תרבות נודע כי לאחר מותו של המשורר נתן זך, קיבלה שרה אביטל אשתו התקף לב ואושפזה בבית החולים. על כן היא לא תוכל להגיע היום לטקס האשכבה לזכרו ולהלוויתו. המשורר וחתן פרס ישראל הלך לעולמו ביום שישי האחרון בבית החולים תל השומר, חודש לפני יום הולדתו ה-90 אחרי שנים שבהן סבל מאלצהיימר. שרה אביטל אישרה כי קיבלה התקף לב ומסרה כי היא מאושפזת מאז.
השחקן והבמאי עודד קוטלר ספד לזך בשיחה עם וואלה! תרבות: "הוא היה יותר מאשר משורר גדול אלא איש שהצליח, בדרך לא דרך, בלי כוונות מסחריות, ליצור שירה מולחנת, להתבטא פוליטית ולהנחות תלמידים באוניברסיטה כמורה לספרות. הוא היה איש חכם מאין כמוהו. בשירה שלו יש מצד אחד חוכמה, ומצד שני מצפן לחיי האדם ולאיכות החיים והתרבות בארץ. זך היה גם מבקר חריף של מגמות פשיסטיות פה. הוא ידע לגלות כוחות שירה חדשים, באמצעות כתב העת לספרות שהקים עם גבריאל מוקד. הוא היה מעורב בדברים מרכזיים בתרבות והאמנות, חידש חידושים מרעישים בתחום השירה הלא מחורזת. מעניין שכמה מהמשוררים הגדולים בארץ לא נולדו נולדו בישראל והעברית הייתה מצע אדיר של יכולת שימוש בשפה".
יו"ר אמ"י יעקב מנדל, אמר לוואלה! תרבות: "החיבור המדהים שהיה בין נתן זך ליוצרים, הכותבים והזמרים היה לא רק אמנותי אלא גם אידיאולוגי. האמנים התחברו לטקסטים שלו. זה היה חיבור ברור מאליו. בהחלט מותר דרך השירים והמוזיקה להביע דעות פוליטיות במדינה דמוקרטית. ביום כזה אני עומד פה נרגש על כך שהמורשת שלו ממשיכה הלאה. לא מזמן הנכדה שלי בת ה-14 עמדה ושרה כמה משפטים של נתן 'לא טוב היות האדם לבדו'. היא התחברה לזה. פתאום אתה רואה שהדור הבא מכיר את שיריו. נתן זך השאיר גם לנכדה שלי מורשת".
"נתן זך היה איש עמוק מאוד, ומשורר עמוק מאוד", אמר היום פרופ' נסים קלדרון לוואלה! תרבות. "הוא לקח את העברית למרחק עצום מהמקום שבו הוא מצא אותה. כולנו אסירי תודה לו על זה, לא רק קוראי שירה".
זך היה אחד המשוררים החשובים והבולטים ביותר בשירה העברית, ועסק גם בתרגום, בעריכה, בביקורת ספרות ובפזמונאות. הוא כתב בין השאר את השירים "ציפור שנייה", "כי האדם עץ השדה", "לבדו", "איך זה שכוכב" ו"כשאלוהים אמר בפעם הראשונה".
אמירותיו של זך לתקשורת עוררו לא פעם סערות ציבוריות. בראיון לערוץ 10 בשנת 2010 אמר בין השאר "יש כאן שני עמים שאין ביניהם שום דבר במשותף; אלה באים מהתרבות הגבוהה ביותר שישנה, התרבות המערב-אירופאית, ואלה באים מהמערות". לאחר הביקורות על דבריו, פרסם מאמר בו התנצל על אמירותיו; בשנת 2014, במהלך מבצע צוק איתן, אמר זך לוואלה! תרבות: "ישראל השתגעה. גם החמאס משוגע, אבל במידה פחותה", ובפעם אחרת אמר כי "נתניהו מחריב את מדינת ישראל".
בסוף השבוע מתי כספי ספד לזך בשיחה עם וואלה! תרבות: "היה לי הכבוד להלחין את שיריו של נתן זך: 'איך זה שכוכב', 'כשאלוהים אמר בפעם הראשונה', 'כלבלב הו בידיבם בם', 'נערתי', 'כמעט טוב' (אל תתנצל), 'לא טוב היות האדם לבדו', 'הנה פתחתי חלון', ועוד. תמיד אהבתי לעלעל בספריו ולדוג מדי פעם אחד משיריו, שהיו אבן דרך בשנות יצירתי. יהי זכרו ברוך".
"נתן זך היה אדם כריזמטי, עם חוש הומור נהדר, הוא היה מוזיקלי ואהב מוזיקה", ספדה לו נורית גלרון. "אהבתי אותו מאוד. הוא היה משורר ענק בעיני, אבא ומורה דרך רוחני בשבילי. הייתה בו יכולת אדירה להיכנס לנפש האדם, לפחדים, לחולשות, לאהבות ולתשוקות שלו. אבחנה שלי - אני חושבת שהוא היה מסוכסך עם המקום, ואני לא חושבת שאי פעם הצליח להתנתק מהמקום שממנו בא. ראיתי אותו ברגעים חמים ויפים וגם בשלהי חייו כשהוא היה על ערש דווי. נתן יחסר לי מאוד, אני מאוד מאוד אהבתי אותו".
