השבוע אני רוצה להתחיל את הבלוג במכתב פתוח אל החסידה (שימו לב, ספוילר לפרק של אתמול): לוסי אהריש, אני מתנצל. זה לא הביצוע הנהדר שלך ל"תל אביב בלילה" שגרם להדחתך מהתוכנית, אפילו לא העין שבטח עשו לך כשחשבו שאת קורין גדעון, לא, אני הוא האשם. אין מה לעשות, נולדתי עם קללה ארורה שבאשמתה כל פייבוריט שלי בתוכנית ריאליטי נועד לחזור הביתה בידיים ריקות. הערכה מקצועית? כן, ברור. הפרס הגדול? זה לא. מדובר ברשימה ארוכה וכואבת של אכזבות, כזאת שגם עלתה לי גם לא מעט כסף בימי הסמסים הזכורים לשמצה. לדעתי היא התחילה עוד בהפסד הצורב (אך הצפוי בדיעבד) של עדי כהן בגמר "כוכב נולד 2" (מקום שלישי), והנה היא ממשיכה לה עם החסידה, כמעט עשרים שנה מאוחר יותר. בקטנה, לוסי, תחפושת החסידה גם ככה נראתה מאוד לא נוחה ולכי תסבירי לצחי למה חזרת הביתה עם נוצות בלי שאת עובדת בלול, או כמו שאומרת עדן בן זקן: "סמכי עליי תרגישי רק למעלה. הלילה תשכחי מהצרות (או-או, או-או)".
וברצינות, נדמה שיש רק חמישה אנשים בישראל שלא ידעו שאהריש היא זאת שהסתתרה מתחת לתחפושת החסידה, כולם כמובן יושבים בפאנל התוכנית. בתקופה של חוסר ודאות, זמנים בהם המנהיגים שלנו מכנסים מסיבות עיתונאים דרמטיות על בסיס יומי - העקביות בה צדי, שחר, אופירה וסטטיק ובן אל מצליחים לפספס את זהות המשתתפים הפכה לאי קטן ובטוח של יציבות. נכון, דווקא במקרה של החסידה בן אל ניחש כי מדובר בלוסי, אך כמו שניתן ללמוד מהמלתחה שלו, שיקול הדעת שלו לפעמים לוקה בחסר והוא נתן לסטטיק לקחת את ההימור (השניים הימרו על נועה ירון דיין). מבחינה אומנותית בלבד, ההדחה של החסידה לפני הגמר היא כמובן פספוס היות והיא נתנה כמה מהביצועים היפים של העונה: "שיר ללא שם", "אבסורד" ו"I Want to Break Free", כולם היו נהדרים והוכיחו שבמידה ותחליט לוותר על התקשורת, לאהריש יש פוטנציאל אמיתי לקריירת שירה (לפחות באולפן ההקלטות).
חמישה מפורסמים מחופשים נותרו בתחרות: השפירית, התרנגול, הדרקון, הפלאפל והיעל. סביר להניח שאתם, ממש כמוני, יודעים כבר במי מדובר, והאמת? סביר להניח שכולנו צודקים. מבחינת כישרון, אין כמעט ביצועים גרועים בתכנית - לפחות מאז שגדי סוקניק הודח - וגם אין באמת ביצועים שומטי לסתות, מה שאומר שעד הגמר אפשר לצפות בתכנית על מצב "טייס אוטומטי": לצחוק קצת מהביטחון העצמי המופרז של אופירה, להתאהב בנוירוטיות של צדי, לגחך על התלבושות של סטטיק ובן אל ולהתעלם מהבדיחות של שחר. מדי פעם יזרקו לנו איזה רמז שיגרום לנו לחשוב "רגע, אבל אולי זה בכלל לא הוא/היא?" שכמובן יתברר במהירות כהטעייה מכוונת.
בעונה הרביעית של הגרסה האמריקנית, המשודרת בימים אלה (גם בארץ ב-yes), מחלקים את המתמודדים למספר קבוצות שמנהלות סוג של ליגה פנימית קצרה, זה מתחיל במפגשי ראש בראש ולאחר מכן חצאי גמר וגמר. מה שבפועל גורם לכך שהצופים לא צריכים ללוות את התחפושות לאורך עונה שלמה, יש להם מספר פרקים עם כל דמות ופחות זמן להשתעמם. בנוסף, ההפקה הכניסה לתכנית את "ניחוש הרושם הראשוני": בפרק הראשון בו מופיע כל מתמודד/ת, מתבקש פאנל השופטים להצביע על הזהות המסתורית שמתחת למסכה, הפתק נשמר ב"כספת" ונחשף רק בהדחה. כך הצופים יכולים לדעת איזה שופט בורך באינסטינקטים חדים באמת ומי סתם מצליח לקושש רמזים מעוזרי ההפקה. הגרסה הישראלית צריכה להכניס חידושים כאלה לעונה הבאה, אחרת שוב הזהות של המתמודדים תיחשף בשלב מוקדם של העונה והמתח יירד.
אנחנו כבר רואים את הסוף ואם הגענו עד לכאן חשוב לציין שהיו גם נקודות אור בפרקים של השבוע. בראשם, אילנית לוי - השופטת האורחת הכי מוצלחת שהגיעה לתכנית עד היום. ראשית, מי שעדיין חשב שהיא היעל, קיבלת את ההוכחה לכך שלא. שנית, לוי, שהיא קצת דוגמנית, קצת מנחה, קצת שחקנית, קצת זמרת והרבה סלב, היא בדיוק מסוג הטיפוסים המתאימים להרכב של "הזמר": יש לה ידע בעולמות הרכילות והיא חביבה כמעט על כל שכבות הגיל. למעשה, לוי אחראית גם על הציטוט הכי משעשע של העונה. בזמן ש"התעמתה" עם השפירית וחשפה בפניה שהיא רינת גבאי, היא ציטטה מתוך הגרסה של "סינדרלה" בה שתיהן הופיעו יחד: "כאן אווה לנצלבלוף וזאת את, מתוקה!". מודה שלא קראתי את "סינדרלה" בשנים האחרונות אבל זה מסוג הציטוטים שעושים חשק לגמרי.
לא רק לוי זיהתה את רינת גבאי כשפירית, כל השופטים (מלבד צדי) הצליחו סוף סוף לחבר בין הרמזים לבין הקול המוכר וזיהו אותה כגבאי. הביצוע שלה השבוע, ללהיט הפופ "Don't Start Now", היה מהפחות טובים שלה העונה ונראה שאם לא תהיה הפתעה אמיתית היא כנראה הולכת להגיע לגמר אך להפסיד לתרנגול.
אותו גבר ביצע השבוע את "הכל לטובה" של סטטיק ובן אל וגרם ללא מעט עיניים לחות בפאנל. אני מודה שבזכות הגרסה הפולקית לשיר, גיליתי שמדובר בשיר מוצלח למדי. לא רק החסידה, גם היעל נחשפה השבוע במובן מסוים, אחרי שביצעה את "לומדת ללכת" של נסרין. מי לא טענו שהיא? נטע אלחמיסטר, שיר אלמליח, מורן אייזנשטיין. אך השבוע קיבלנו הוכחה שהיא כמובן השחקנית גלית גיאת. הזיהוי המאוחר של צדי צרפתי, מי שביים אותה בסך הכל בכאלפיים הצגות, הוא חותמת על אחת הזהויות היותר ברורות של העונה.
האם יש סכיוי לעוד גילויים לא צפויים העונה? ספק רב. אני מהמר בביטחון שהדרקון שביצע השבוע עוד נאמבר קאמפי ( "Bad Romance" של ליידי גאגא) הוא איציק כהן. אין לי כמובן ידע פנימי, בסך הכול אוזניים תקינות ויותר מדי שעות מול פרקים של "פאודה". הפלאפל לעומתו, מי שכל הרמזים מלמדים שהוא ספורטאי, היה מתחילת הדרך הדמות שהייתי הכי פחות בטוח לגביה, אבל אני אישאר עם ההימור הקודם שלי (אורי ששון). אגב, אל תהיו מופתעים אם מתחת לתחפושת של סטטיק מסתתר לו בן אל (ולהיפך), גם ככה אי אפשר להבין איך הם נראים באמת מתחת לאאוטפיטים שלהם.