פרק הסיום של "אהבה חדשה" היה המעניין ביותר בכל העונה - וגם העצוב ביותר

בעקבות הצלחתה של "חתונה ממבט ראשון", או "חתונמי", איך שאנחנו קוראים לה, הוחלט ברשת 13 לקפוץ על עגלת הדייטינג ולהמציא פורמט מקורי משלהם כתשובה לתוכנית המצליחה. בפורמט החדש אין חתונה מזויפת, והזוגות המשודכים לא חייבים להישאר יחד תקופה ארוכה, לטוב או לרע, עד לסיום התוכנית. "אהבה חדשה" היא אדפטציה קלילה ורלוונטית יותר לרוח הדברים בעולם הדייטינג המהיר ומפוצץ האפליקציות, תוך ניסיון להעביר את הזוגות "תהליך" - מילה שמשמעותה ניטלה ממנה לחלוטין אחרי עשור של הזנייה בטלוויזיה.

התוכנית הסתיימה כששלושה מתוך שלושה זוגות יצאו מהבית יד ביד, ועד הפרק האחרון ששודר אמש, לא ידענו מה עלה בגורל מערכות היחסים האלה. מסתבר שרוני וערן החליטו די מהר להיפרד, וגם שני הזוגות האחרונים לא באמת הצליחו לתרגם את החיבור ולהתאים אותו לעולם שבחוץ. לדברי נועה יונני ורונה נאמן, כשהתוכנית עלתה לשידור, עלה אצלן הצורך ליצור קשר עם עומר ויותם, ונכון לפרק האחרון הם עדיין יחד.

פרק הסיום ששודר אתמול היה מעניין יותר ועצוב יותר מכל העונה. יונני חשדה בכסיף שהיא רוצה את עומר, הסירה עוקב מרוני כי היא "מעתיקה" ממנה באינסטגרם וזה "לא נעים" לה, רוני נעלבה שהיא לא הוזמנה למפגשי הבנות, כסיף לא צורפה לקבוצת ווטסאפ שנפתחה בלעדיה - ויש מצב ששכחנו משהו. בקיצור, הדבר העיקרי שחשבנו שהבנות יצאו איתו מהצילומים - חברות קרובה זו עם זו - התפרק לחתיכות קטנות.

אבל מילא. אנחנו כאן בשביל ביקורת טלוויזיה, לא ביקורת חברתית, והשאלה העיקרית היא האם "אהבה חדשה" מנציחה עם פורמט "שלושה ימים ונקסט" שלה את אותה שטחיות רומנטית שאותה היא מבקשת לתקן, והאם יש לה יתרון טלויזיוני על קודמתה, שכן "אהבה חדשה" נכנסה לנעליים עצומות, ועכשיו הגיע הזמן לפסוק האם הניסיון לצעוד בהן צלח, או שיצא מגוחך.

בדרך כלל נהוג לקטר על פרקי תכניות ריאליטי שנמתחים על פני שבוע שלם, אבל הפעם, לא רק שכל פרק היה באורך מספק, אלא שהעונה אפילו נגמרה מהר מדי. הליהוקים, מלבד העובדה שהשמות היו דומים מדי, צריכים להיות מגוונים יותר בגילאים, בעיסוקים, וברקעים הסוציו-אקונומיים. אולי גם הגיע הזמן להפסיק להעמיד פנים שכל הבחורות בעולם הן עורכות דין/מאמנות כושר/פאשניסטות מתחת לגיל 35 ששוקלות מקסימום 53 קילו. יש עוד טיפוסים בעולם שמחפשים זוגיות וישמחו להיות מיוצגים בתכניות האלה, ולא יקרה שום אסון אם תגיע פעם גם בחורה שמנמנה שמחפשת זוגיות, גבר מובטל, או מישהי שלא מצאה את עצמה והיא מלצרית, חלילה.

ואם כבר מדברים, למה רק נשים? הרשו לי להציע הצעת ייעול - שני גברים ושתי נשים, וכולם גרים במתחם. מגניב, לא? זה גם מגוון יותר, גם מאוזן יותר מבחינת נקודות המבט, אפשר רק להרוויח מהערבוב הזה. יהיו שיחות יותר מעניינות של המשתתפים בין שידוך לשידוך, גם עצות מעניינות שיתנו המשתתפים זה לזו, וכמובן זוויות ראייה נשיות וגבריות. חוץ מזה, וזה הדובדבן שבקצפת - יש סיכוי טוב מאד שזוגיות תיווצר דווקא בין משתתפת למשתתף שעוברים יחד את אותה חוויה. רק אומרת.

בגדול, המבנה עובד. שלושת הימים האלה באמת הספיקו כדי להבין את הדמויות, ונראה שגם הספיקו להם כדי לפתח רצון להמשיך או לדעת שזה לא עובד. יש משהו מאוורר בעובדה שהבנות יודעות שהן לא תקועות עם אף אחד שלא נוח להן איתו ונקודת היציאה ידועה להן מראש, מה שמוריד מהן וגם מאיתנו את הלחץ, וגם נותן לנו מתחם מוגבל בזמן שבו אנחנו יכולים לממש את הצורך שלנו להעביר ביקורת, להביע דעה, להציץ לחדר המיטות ולהמר האם קשר כלשהו יחזיק או ייכשל. הרי זה מה שעומד מאחורי הצלחת הז'אנר - הצורך שלנו להתעסק בעצמנו דרך צפייה במחדליהם ומאמציהם של אנשים אחרים והבעת דעתנו הנחרצת שאותה אף אחד לא ביקש - ספורט מוכר אצל צופי ריאליטי אדוקים.

לכן, מבחינה פסיכולוגית, הפורמט הזה עובד. הוא מגוון מספיק בכדי להיות מעניין לצפייה ולהזדהות עם הסיטואציות, ואנחנו פוגשים שם את אותן דילמות שפגשנו ב"חתונה ממבט ראשון", רק בלי תחושת המיאוס וחווית המועקה שתוקפת את המשתתפים כבר בירח הדבש, שאמנם גם איתה אנחנו מזדהים, אבל בינינו - מי רוצה?

היה מקום אולי לרווח קצת בין שידוך לשידוך, לתת למשתתפים 24 שעות לבד בין לבין, גם כדי להתאושש ולנוח וגם לפתור בעיה נוספת בפורמט. אלמנט שחסר ב"אהבה חדשה" הוא המומחים. כן, יש שלושה מומחים. אבל מה הם כבר תרמו לעונה? זה לא שמישהו מהם הפגיז בתובנות שהפתיעו מישהו. בלי לזלזל במקצועיותם, כמובן, אולי העריכה הסופית פשוט לא עשתה עמם חסד. והנה הרעיון - ב-24 השעות נטולות השידוך, יעברו המשתתפים שיחות מרוכזות שבהן ידובר על הקשר האחרון, וייעשה ניתוח מעמיק יותר של כל הסיפור. זה גם יועיל להם, גם ייתן למומחים עוד זמן מסך, וגם יפתח בפני הצופים עוד רובד של הדמויות בתכנית, ויתרום לחיבור הרגשי איתן.

תוספת שדווקא עובדת היא המשימות. לא משנה מה הזוגות עשו, בין אם זו משימת בחירת תחפושות, נסיעה על אופניים או ערב קריוקי, כל משימה, כמעט בלי יוצא מן הכלל, עשתה את העבודה והציפה אל פני השטח דינמיקות, בעיות, חיכוכים ודילמות, ובכך עזרה לקדם את הקשר הקצר, ולפעמים אף לגרום לו להיגמר. גם הסדרי המגורים עבדו. המגורים המשותפים נותנים לצופה תחושה פמיליארית שאנחנו מכירים ממלרוז פלייס וכמובן מ"האח הגדול", והעובדה שהמשתתפים מכירים זה את זה ויכולים להיעזר, להתנחם, או לייעץ אחד לשני, הופכת את כל העסק להרבה קל לעיכול, במיוחד יחסית לנתק שנגזר על משתתפי חתונמי. גם שם, אחד הפרקים הכי מוצלחים בכל עונה הוא סופשבוע הזוגות שבו כולם נפגשים.

אין מה לעשות, יוצאים מאיתנו דברים מסוימים כשאנחנו לבד עם בן זוג חדש, ודברים אחרים לגמרי כשאנחנו פותחים את המסגרת הזוגית לאינטראקציות נוספות. המשימות והבילויים המשותפים הם צעד חשוב בדרך להיכרות - הוא יכול לעשות נזק, אבל בהרבה מקרים גם יועיל, ינרמל את החוויה האינטנסיבית שהזוגות עוברים, ואולי יעזור להם לדמיין את הזוגיות הזאת גם במסגרת החיים שאחרי התוכנית. הרי זה מה שהם ואנחנו באמת רוצים, לא? לצאת בסוף העונה עם זוגות חדשים, שבתקווה גם יחזיקו מעמד, או לפחות מספיק זמן כדי להמשיך לבדר אותנו מעל גבי מדורי הרכילות, עד העונה הבאה.