רוי אנדרסון עושה סרטים מיוחדים, וגם הביוגרפיה שלו מיוחדת: הבמאי פרץ כבר בגיל 27, עם סרטו "סיפור אהבה שוודי", שיצא לאקרנים ב-1970, קטף שלל פרסים והוכתר מיידית כקלאסיקה. במקום ליהנות מן ההצלחה, הבמאי שקע בדיכאון והמתין חמש שנים עד שביים את עבודתו הבאה, "Giliap", שהתגלתה בתור כישלון כה גדול, עד שהיוצר פרש מן המסך הגדול במשך לא פחות מ-25 שנה.
תחת זאת, אנדרסון עשה חיל כבמאי פרסומות, אך הוא חזר לקולנוע ובגדול בתחילת שנות האלפיים, עם "שירים מהקומה השנייה" שהוכתר כיצירת מופת. מכאן והלאה, מעמדו רק הלך והתחזק - "אתם, החיים" פרי עטו היה אחד מן הסרטים הטובים של 2007, "יונה יושבת על ענף ומהרהרת בקיום" זיכה אותו באריה הזהב בפסטיבל ונציה לפני שש שנים ו"אודות האינסוף", סרטו האחרון, כיבד אותו בפרס הבימוי באותו פסטיבל לפני כשנה ורבע, ונבחר זה עתה בידי הגרדיאן כאחד הסרטים הטובים של שנת 2020. בגיל 77, אפשר לומר כי הקולנוען השוודי אהוב ומוערך מתמיד.
כעת, יש גם הזדמנות לראות את הסרט בישראל, וזאת במסגרת פסטיבל הקולנוע ירושלים שייצא לדרך בסוף השבוע. כרגיל אצלו, אנדרסון מציג כאן סדרה של וינייטות קצרות מתוך הקיום האנושי, שנעות על המנעד שבין הומור מריר ומלנכוליה אפרורית. חלקן נוגעות לאנשים מן היישוב, וחלקן לדמויות היסטוריות בסדר הגודל של היטלר.
את אנדרסון אני פוגש לאחר הפרמיירה בוונציה. הוא לא אדם צעיר, ולא אדם בריא - אבל הוא מוקף באהבה והערכה, והדבר ניכר. "אני במצב רוח טוב", מכריז השוודי בפני קבוצת העיתונאים שפוגשת אותו במלון. הקולנוען מלווה בעוזרת אישית, שמסייעת לו עם התרגום לאנגלית ובכלל עם הדינמיקה מול מי שמולו. הדיבור שלו איטי ומעט מבולבל, ולרוב גם לא עונה בצורה ישירות לשאלות, אבל החיוך הרחב לא מש מפניו.
"מי אמר שבטרילוגיה חייבים להיות שלושה פרקים? מבחינתי, הסרט הזה הוא החלק הרביעי בטרילוגיה שהתחילה עם 'שירים בקומה השנייה'", מכריז אנדרסון. "אולי אעשה גם פרק חמישי. זה תלוי עד כמה הסרט נוכחי יצליח. בינתיים נראה שהכיוון טוב מאוד".
אתה מביים במרווחי זמן גמישים מאוד. איך הסרט הזה התגבש אצלך?
"אני אוסף השראות מכל מיני מקורות, למשל דברים שאני רואה ברחוב. ראיתי בחור צעיר שעובר ליד בחורה, ולא יכול להפסיק להסתכל עליה. אמרתי לעצמי שזה אדם שעוד לא ידע אהבה אמיתית בחייו, ורשמתי את זה לעצמי. הסרט הזה היה בתוכי הרבה זמן - בעיקר הלך הרוח שלו. לקח לזה זמן להתגבש. התאספו אצלי כל מיני סצינות ואז, צעד אחר צעד, החלטתי איך לסדר אותן, לפי תחושת הבטן".
אנדרסון מספר כי כשנדרש לתאר על מה הסרט, הוא מגדיר אותו כ"פואמה על הקיום האנושי" - ולמרות הכל, הוא אופטימי למדי לגבי הקיום הזה. "איך אפשר שלא להרגיש ככה, כשאתה מסתכל על ילדים", הוא מסביר. "הם כל כך תמימים, משחקים במעשיות ובובות. מאוד יפה להסתכל בזה".
גם חוש ההומור שניכר בסרטייך עוזר לך לשמור על חיוביות?
"לפעמים שואלים אותי אם חוש ההומור שלי אופייני לסקנדינביה, אבל אני מקווה שהוא אוניברסלי - כי העולם כולו זקוק להומור. בלי הומור, לא נשרוד. אני חושב שההומור שלי נובע מן האמת. בלי אמת, אין הומור, ואני משתדל להראות את מה שאמיתי. לכן, אני לא משתמש בצל. ככה לדמויות ולקהל אין איפה להתחבא".
אין בסרט צללים, אבל יש בסרט ייצוג לתקופות אפלות - למשל, מלחמת העולם השנייה. למה?
"אנחנו לא לומדים מן ההיסטוריה, וזו טרגדיה. אני תוהה אם נוכל להימנע בעתיד מכל המלחמות האיומות האלה. אני בספק, אבל אנחנו צריכים לנסות. התקופה ההיסטורית שהכי מעסיקה אותי היא מלחמת העולם השנייה - איך אפשר היה בפרק זמן כל כך קצר להחריב מסורת כל כך מפוארת כמו התרבות והמחשבה הגרמנית?".
למה החלטת להציג את הדמות של היטלר?
"אין לי חמלה כלפיו, אבל הוא מסקרן אותי. איך אדם כזה, שאפילו לא היה קצין בצבא, הצליח להשאיר אחריו כל כך הרבה הרס? גם האמנות שלו מסקרנת אותי, ואם בוחנים אותה לעומק, מוצאים בה עצבות. הוא היה איש עצוב, והיה לו כישרון אמנותי - לא הרבה אמנם, אבל הוא לא היה חסר כישרון".
בניגוד לסרטיו הקודמים של אנדרסון, ב"אודות האינסוף" יש קריינות המלווה את הדימויים לאורך כל הדרך. "מי מקריינת? אני חושב שזו פיה", הוא אומר. "זו הפעם הראשונה שאני משתמש בקריינות. ההשראה לכך היתה 'הירושימה אהובתי' ובעיקר 'A Hard Rain's a-Gonna Fall'. בוב דילן מספר שם שפגש אדם כזה ופגש אדם אחר, וכך גם עושה הפיה אצלי. אני מאוד אוהב את הפרספקטיבה הזו".
איך הרקע שלך בפרסומות עוזר לך בסרטים באורך מלא?
"כשהייתי בעסקי הפרסומות, יכולתי לעשות מה שאני רוצה. אין מבחינתי הבדל בין פרסומת לסרט, ובכל מקרה אני תמיד מנסה לעשות את עבודתי על הצד הטוב ביותר".
לא פעם, סרטי פסטיבלים מתפרשים על פני שעתיים ויותר. הסרט שלך הוא פחות משעה וחצי.
"כי אני כבר כל כך עייף. סתם, אני צוחק - האמת היא שניסיתי להאריך את הסרט הזה, אבל לא היתה בכך שום תועלת".