אלייזה סקנלן תחגוג את יום הולדתה ה-22 רק בחודש הבא, אבל הספיקה לעבור לא מעט בחייה המקצועיים: השחקנית האוסטרלית כיכבה בסדרה מצליחה של HBO, "חפצים חדים", שם גילמה את דמותה של אמה; הופיעה בסרט מועמד לאוסקר, העיבוד החדש ל"נשים קטנות", בו גילמה את דמותה של בת'; לקחה חלק בסרט עטור כוכבים של נטפליקס, "תמיד השטן"; והשתתפה בסרט שהתחרה בתחרות הרשמית של פסטיבל ונציה, "שיני חלב" ("Babyteeth"). אם כל זה לא מספיק, בקיץ האחרון ביימה את הסרט הקצר הראשון שלה, "Mukbang", שבתחילה זכה בפרס יוקרתי בפסטיבל סרטים בסידני, אך אז הואשם בגזענות, מה שהוביל את היוצרת הצעירה להתנצל עליו ואף למחוק את האינסטגרם שלה, צעד שמבחינה הצהרתית אין חמור ממנו בימינו.
את סקנלן פגשתי לראשונה בפסטיבל ונציה לפני כשנה ורבע, לאחר הבכורה של "שיני חלב". הריאיון מתפרסם רק עכשיו, כי הסרט זמין כאן רק כעת - ובלעדית ב-VOD של yes. אלה היו כמובן הימים שלפני הקורונה, אך גם כך השיחה נגעה בנושאים קודרים, שכן אלו הם תכני הסרט.
השחקנית המשגשגת מגלמת כאן תיכוניסטית החולה במחלה סופנית, ומבלה את הימים האחרונים לחייה הקצרים עם משפחתה הלא מתפקדת ועם צעיר שנזרק מביתו, אותו פגשה במקרה בתחנת הרכבת, ועוזר לה למצות את המיטב מן הזמן המועט שנותר לה. בניגוד לרוב סרטי הפסטיבלים, "שיני חלב" לא מפחד ללחוץ על בלוטות הרגש, ורבים ורבות יצאו ממנו כשהם ממררים בבכי.
"הדמות הזו היא כמו סופרנובה שמתפוצצת", אומרת סקנלן בריאיון לוואלה! תרבות שמתקיים עם קבוצה של עיתונאיות מרחבי אירופה. "היא מנסה לחוות את כל מה שאפשר ולא נשאר לה הרבה זמן, כך שהיא נדרשת לדחוס כמות עצומה של רגשות לתוך מרחב מאוד קטן. זו דמות שנשארה איתי יותר מכל דמות אחרת שגילמתי. אני תמיד בסוג של דיכאון בתום הצילומים, אבל הפעם התוכן היה כל כך אמוציונלי, שממש היה קשה להשתחרר מהתפקיד. במובן מסוים, התאהבתי בדמות. יצאתי לחופשה מיד לאחר הצילומים, ואני זוכרת שישבתי על החוף והתחלתי לבכות. בתחילה, לא הבנתי למה, עד שקלטתי שקשה לי להיפרד מהצוות שליווה אותי בזמן הצילומים, והפך לסוג של משפחה מבחינתי".
העיסוק במוות בגיל צעיר גרם לך להעריך את החיים יותר?
"כן, בהחלט, והוא גרם לי לקחת יותר סיכונים. למדתי שזה טוב לפחד - אם אתה מפחד, זה סימן שאתה חי. רבים מן הקרובים אליי אמרו לי שהשתנתי בעקבות הסרט, וגם אני מרגישה כאילו שעברתי טרנספורמציה, התבגרתי והפכתי לבוגרת יותר ופתוחה יותר".
גם הדמות שלך ב"נשים קטנות" מתגלה כחולה סופנית בגיל צעיר. זה צירוף מקרים או שאת נמשכת לתפקידים כאלה?
"אין בזה שום דבר מכוון, אני מבטיחה. אני לא יודעת מה מושך אותי לכיוון של המחלות הסופניות, אבל אני מקווה שזו לא תבנית שהולכת להימשך".
לצורך הופעתה כצעירה שעברה טיפולים, סקנלן גילחה את שיער ראשה. "התגובות לזה היו ממש מעניינות", היא מספרת. "הייתי הולכת ברחוב או לוקחת את הרכבת, והבחנתי שלאנשים ממש קשה להסתכל לי בעיניים או להביט בי זמן ממושך. אולי זה נבע מתוך רחמים, אולי מתוך חמלה - אבל כך או כך, זה ממש הורגש. שיער הוא חלק מאוד חשוב מן הזהות שלנו, בטח כנשים צעירות. הגילוח שלו גרם לי להבין עד כמה אנחנו מתחבאות מאחוריו, אז לאתגר את זה היה מאוד מעצים מבחינתי".
"שיני חלב" הוא הסרט העלילתי הארוך הראשון של שאנון מרפי, שלפני כן עבדה בעיקר בטלוויזיה, ומאז הספיקה לביים גם שני פרקים בסדרה "להרוג את איב".
"עבדתי גם עם במאים גברים ונהניתי מאוד, אבל אני אוהבת יותר לעבוד עם נשים", אומרת סקנלן. "גם במקרה של שאנון וגם במקרה של גרטה גרוויג, שביימה אותי ב'נשים קטנות', הרגשתי שיש להן רגישות מיוחדת. עם שאנון היו לי שיחות אישיות מאוד. הרגשתי איתה בנוח, ונפתחתי בפניה כפי שלא הייתי נפתחת בפני גבר".
"אני חושבת שבשנים האחרונות אנחנו רואים על המסכים יותר ויותר דמויות שמגדירות מחדש מה זה להיות אישה, שוברות את הסטריאוטיפים ומציגות אותה כאישיות רבת פרצופים. סדרה כמו 'פליבאג', למשל, עשתה את זה בצורה מצוינת, ואני גאה להגיד שגם ב'שיני חלב' יש את האיכויות האלה".
בקרוב, נוכל לראות את סקנלן גם ב"Old", המותחן החדש של מ. נייט שאמלאן. "בתחילת הדרך, הסתערתי על כל פרויקט שנקרה בדרכי, אבל בעקבות 'חפצים חדים' ו'נשים קטנות', יש לי את הלוקסוס לסרב להצעות ואת החופש להיות סלקטיבית ולעצב את הקריירה שלי בדיוק כפי שאני רוצה", אמרה בהקשר זה.
באופן לא מפתיע, התחלת את הקריירה שלך ב'קרוב רחוק'. אני תוהה אם זה חובה באוסטרליה, כמו שירות צבאי בישראל.
"כן, זה טקס חניכה שכל שחקן באוסטרליה צריך לעבור...ברצינות, אני מרגישה שהיה לי הרבה מזל להופיע בסדרה הזו. למדתי ממנה את כל הבסיס. זה היה כמו להשתתף בקורס מבוא מזורז לעבודת המשחק".