ה-19 בדצמבר 2020 יירשם כיום היסטורי בתולדות מדינת ישראל. קצת קשה לקלוט את זה כרגע, אולי בגלל שהיום הזה לא הרגיש כמו יום היסטורי. איך בכלל מרגיש יום היסטורי? זה מגיע בדיעבד? מרגישים את זה תוך כדי? מאיפה מגיעה הפרספקטיבה? בפועל, זה היה עוד יום שבת. חלק מאזרחי המדינה שמרו על קדושת היום, חלק אחר נהנה מהסופ"ש השמשי שהגיע בסוף דצמבר ויצא לטייל ברחבי הארץ. ביפו נחסמו הכבישים שמובילים לעיר העתיקה בעקבות התנפלות של יהודים שמיצו את חנוכה, והגיעו לעשות סלפי עם עץ האשוח המרהיב שהוצב בכיכר השעון בעיר. ממש באותו הזמן, בבית החולים תל השומר, הפשיל בנימין נתניהו את שרוול יד ימין שלו, וקיבל את החיסון הראשון נגד הקורונה בישראל. שהחיינו וקיימנו והגיענו וזה.
אין פה, ולא צריכה להיות פה, טיפה של נימה צינית. תחילת מבצע החיסונים הוא רגע היסטורי וזה בכלל לא משנה אם המחוסן הראשון הוא הנאשם מספר אחת בתיק הפלילי 67104-01-20 או כל אזרח אחר. הזריקה הקטנה שקיבל נתניהו היא ההתחלה של הסוף של משבר שנמשך חודשים, וכעת אפשר כבר לראות נצנוץ של אור בקצה המנהרה.
זה ייקח עוד כמה שבועות עד שהחיסונים יגיעו לציבור הכללי, ואז, לאט אבל בטוח, החיים יחזרו למה שהם היו. נצטרך למצוא תירוצים חדשים לכך שאנחנו לא מבקרים את סבתא בבית אבות, נוכל ללכת לכדורגל ולהתבאס על הרמה הנמוכה, נלך לקולנוע ובשורה לפנינו ישבו חבורה של בני נוער חצופים שיבאסו לכולם את הסרט, נחזור לדחוף ולהידחף בתור, נשלם סכומים מגוחכים בפאב על כוס בירה, זרים יגעו בנו בלי טיפת מודעות למרחב אישי, נשרוף משכורת שנתית על טיסה לחו"ל ונתלונן על יוקר המחיה ובעיקר, מערכת הרפואה הציבורית בישראל הקורסת תחזור להיות בתחתית סדרי העדיפויות והעניין של כולנו. עוד מעט זה קורה, רק צריך שכולנו נתגייס, נתחסן וננצח.
משדרי הטלוויזיה לא היו חגיגיים במיוחד, וזה קצת מוזר ובעיקר חבל, כאילו בכל יום עולם המדע מתכנס כדי לפתור את המשבר הכי גדול של המאה ה-21 וכל הידע והחוכמה של העולם הזה מוזרק בבת אחת לתוך הזרוע הלבנה כל כך של האיש שניהל בצורה מזעזעת כל כך את המשבר. יש רגע טלוויזיוני יותר גדול מזה? מצד שני, קשה לשדר היסטוריה כאשר במשדרי חדשות רציניים נאלצים להתייחס לשמועה המגוחכת לפיה בית החולים הגדול והמתקדם בישראל הוא חלק ממזימה להזריק פלצבו לראש הממשלה.
כן, זה המצב אליו הגענו. כל ילד בישראל כבר יודע שאם נתניהו אומר שיורד גשם, עדיף לפתוח את החלון ולבדוק עצמאית את מצב המשקעים. והנה, כל מורשתו של נתניהו התנקזה לה לתוך הבקבוקון הקטן של חברת פייזר. מצד אחד, מנהיג בקנה מידה בינלאומי שהפך את ישראל למדינה השלישית בעולם שמקבלת את החיסונים של פייזר אחרי ארה"ב ובריטניה. מצד שני, פוליטיקאי מאוס שלמעט קהל מעריצים עיוור, זוכה ליחס של נוכל שאסור להאמין לאף מילה שלו. וכן, הוא לחלוטין הרוויח את היחס הזה.
לרגע אפשר היה אפילו לחמול עליו. לעומת הסכמי הנורמליזציה עם בחריין וסודאן שלא באמת ישפיעו ביומיום על אזרחי המדינה, הסכמי הרכש של נתניהו עם פייזר ומודרנה הולכים לשפר את החיים של כולנו. מגיע לו קרדיט על זה. והנה, גם ביום החגיגי שלו, אולי היום הכי גדול שלו כראש ממשלה, נתניהו עדיין נאלץ להתמודד עם שנאה עיוורת עזה. מיותר לציין שהוא הרוויח את השנאה הזאת ביושר. נתניהו הוא מנהיג ציני שידע לכופף את המדינה לכל גחמותיו (וגחמותיה של משפחתו), וגם כיום הוא מסובב את כל המערכת הפוליטית סביב האינטרסים המשפטיים שלו, כשברקע מדינה במשבר כלכלי עמוק שמתנהלת בלי תקציב. בנסיבות הקיימות, באמת שלא הייתה לו דרך לצאת טוב מ"אירוע ההזרקה". אם לא היה מקבל את החיסון, היו אומרים שהוא לא מהווה דוגמה. כשבחר לקבל את החיסון ראשון, קראו לו פופוליסט ויזמו הפגנות מחוץ לבית החולים.
יכול להיות שהבחירה לדחוף בצורה כל כך לא אלגנטית את אבנר ("הבן הטוב") לפריים הייתה מיותרת. יכול להיות שאם המטרה היא לעודד אנשים להתחסן אז היה נחמד לו נתניהו היה מזמין את בני גנץ להתחסן לצדו, הרי בכל זאת מדובר בראש הממשלה החליפי וזה שבלעדיו, לטוב ולרע, לא הייתה קמה "ממשלת הקורונה". יכול להיות שנתניהו בכלל היה צריך לוותר על מקומו ולתת לנשיא המדינה רובי ריבלין בן ה-81 לקבל את החיסון לפניו בשם הממלכתיות. יכול להיות שנתניהו היה צריך לעטות מסכה על פניו בזמן שרופא מזריק לו את החיסון, כי אם כבר לתת דוגמה אז עד הסוף. אבל כל זה סתם קטנוני. טוב עשה נתניהו שבחר לקבל את החיסון ראשון, וטוב שהוא עשה את זה בשידור חי תוך כדי שהוא מעודד את הציבור לצאת להתחסן. זה האקט המנהיגותי הכי מתבקש. זה האובייס. ועדיין, העובדה היא שחלקים נרחבים בציבור, אם לא רוב הציבור, לא התרשם מהרגע הזה היא רק בגלל דמותו של הנאשם בפלילים שעמדה במרכז הבמה ההיסטורית.
נהוג לציין שהטרגדיה האישית של בנימין נתניהו הייתה שהוא בכלל לא היה אמור להגיע לפוליטיקה, בטח לא בזירה המקומית. הוא נועד לגדולות, והיה אמור לעשות את זה בגדול בארה"ב כאיש עסקים. אחיו הבכור יוני היה זה שהוסלל להנהגה. מותו ההירואי הפך אותו לקונצנזוס, והציב את ביבי הצעיר בעמדת נחיתות קבועה מול זכרו של אחיו הנערץ. יוני נתניהו הציל כ-100 בני ערובה במבצע אנטבה. מבצע החיסונים של ביבי הולך להשפיע על מדינה שלמה. רק אחד מהם הולך להיזכר בדברי הימים כגיבור. למען הסר ספק, זאת לא הטרגדיה של ביבי - זאת הטרגדיה שלנו.