בימים הקרובים יתפרסם בוואלה! תרבות פרויקט נרחב לסיכום שנת 2020 בטלוויזיה, שיכלול לא פחות מ-7 כתבות על הסדרות הטובות של השנה, המבאסות של השנה, ואת אלה שבכלל לא זכינו לראות אצלנו. עם כל הכבוד, ויש כבוד, אף סדרת טלוויזיה מתוסרטת ומבוימת לא תצליח להגיע לרמת הטירוף ששודר אמש בתכנית הפתיחה של העונה ה-27 של "עובדה" עם אילנה דיין. "בית הקלפים" של נטפליקס? תחסכו את הכסף על דמי המנוי. זה משחק ילדים לעומת מה שקורה אצלנו בבית הנבחרים בירושלים.
היה מעניין לראות איך מכונת התחקירים המיתולוגית תיראה לאחר הפרידה מהבמאי גלעד טוקטלי שליווה את אילנה דיין מאז תחילת ימי ערוץ 2 המסחרי בשנת 1993. תכנית הבכורה של הבמאי ערן בן שבת הייתה סיפתח יותר מראוי, שהציב את הרף גבוה לקראת המשך העונה. כמו קרמבו ב"מבצע סבתא", התחקיר התחיל הכי חזק שלו, ולאט לאט הגביר. למעשה היה מדובר בשלושה תחקירים שונים לפחות, שפשוט נשזרו ביד אמן ליצירה שלמה שהתחברה לה לבסוף.
בקיצור: הפוליטיקאי הכי ציני וחסר מעצורים בתולדות מדינת ישראל הגיע לקרב לא הוגן מול בני גנץ, אחד מהפוליטיקאים הפחות מוכשרים שקמו לעם היושב בציון. זה לא היה כוחות אף פעם, תמיד ידענו להשוות בין הנקניקים, וידענו מי מהם הוא הגדול יותר, אבל הפעם אילנה דיין לקחה אותנו לביקור במפעל והראתה לנו בדיוק איך הם מיוצרים. זה תיאור מגעיל למציאות דוחה לא פחות.
בחלק הראשון של התחקיר ראינו כיצד עו"ד אריאל רוט, שותפו של עמית חדד, סנגורו של נתניהו, רוקם מזימה נכלולית שמטרתה לחבל במשפטו של ראש הממשלה. סביר להניח שרוט יצטרך להסביר את המעשים שנחשפו במצלמה הנסתרת של "עובדה" בפני לשכת עורכי הדין, עוד יותר סביר להניח שנתניהו עצמו, שמואשם כבר במעשים חמורים הרבה יותר, לא ייפגע מהסיפור הזה יותר מדי. הציבור שמצביע באופן עקבי לנאשם בפלילים שמעשי השחיתות שלו לכאורה נחשפו כבר בכל כך הרבה תכניות תחקירים, לא יתרגשו גם מהסיפור הזה.
החלק השני של התחקיר התרכז בסיפור החדירה של המודיעין האיראני לטלפון האישי של בני גנץ. לא משהו שלא הכרנו קודם, כביכול. הסיפור עצמו סוקר בהרחבה בכלי התקשורת לפני בחירות 2019, אך הפעם הוא סופר על ידי האנשים הקרובים ביותר לגנץ, עם מסקנה ברורה: ההתנהלות של גנץ בכל הפרשה הייתה בעייתית, בלשון המעטה.
החלק השלישי של התחקיר החזיר למרכז את סיפור ההקלטות של ישראל בכר, היועץ הבכיר של בני גנץ שהוקלט כשהוא אומר שלגנץ אין אומץ לתקוף באיראן, והוא סכנה למדינת ישראל. רבים תלו בזמנו את פרסום ההקלטות, ארבעה ימים לפני הבחירות לכנסת שפוזרה השבוע, את הכישלון היחסי של "כחול לבן" בקלפיות.
ברקע של כל הסיפורים האלה יש יועצים מפוקפקים, חוקרים פרטיים שמשחקים משחק כפול בשטח האויב ופרקליטים שעושים שם רע לכל מערכת הצדק שלנו. ויש כסף. הרבה כסף. דמי שתיקה ששולמו במזומן, בין השאר גם מכספי מדינה. וכנראה, יש לומר בזהירות, גם הרבה סקס. זה לא הוזכר בפירוש בתכנית, אם מסיבות של צנעת הפרט או חשש מתביעות דיבה, אבל הרמיזות לא היו עדינות במיוחד. השמועות שפורסמו בצורות כאלה ואחרות בתקשורת בשנה האחרונה קיבלו תוקף על ידי האנשים הקרובים ביותר לגנץ. אילנה דיין נשמרה לא להפוך את התכנית הוותיקה שלה לפרק של "יומני הנעל האדומה", אבל הצליחה להעביר את המסר הפורנוגרפי גם בלי מילים מפורשות. בין אם היו שם בגידות או לא, מי שנדפק מכל הסיפור זה הציבור הישראלי.
נהוג להתייחס לגנץ כאל פוליטיקאי תמים וחסר ניסיון, פתי שמאמין לכל נוכל ולא מבין את המשחק. בשלב מסוים, כשמבינים את המחיר שהמדינה שילמה על המעשים שלו, מבינים שהרבה תמימות לא הייתה שם מצדו. הוא רחוק מלהיות נאיבי. גם בלי כתבי אישום שהוגשו נגדו, גנץ היה חלק מהשחתת השלטון בישראל. את הדברים שהוא עשה, הוא עשה ביודעין, ולא מסיבות טהורות לב כפי שניסה למכור לציבור. בין אם הוא נסחט על ידי זרועותיה הארוכות של משפחת הפשע החזקה בישראל או סתם החליט למכור את כל עקרונותיו בשביל ג'וב - לגנץ לא מגיעות יותר הנחות, ואילנה דיין לא ריחמה עליו. הגוויה הפוליטית שספק אם תעבור את אחוז החסימה בבחירות הבאות, חטפה בעיטות חדות וחזקות בדרכה למטה.
למען הסר ספק, מדובר בתחקיר שאחריו צריכים להתפטר. אין אף ציפייה מנתניהו לעשות את המעשה הנכון, אבל לגנץ יש הזדמנות להציל את המעט שנשאר מכבודו ולעזוב את העולם הפוליטי בצורה אלגנטית, במקום להפוך לבדיחה של בחירות 2021. גנץ צריך להודיע מחר על פרישה מהחיים הפוליטיים. ההבטחה שלו לשים את ישראל לפני הכל הפכה לבדיחה כבר מזמן, אבל תחקיר עובדה חשף שיותר מהכל, הוא שם את עצמו לפני המדינה. בדרך החוצה מהעולם הפוליטי, יש לו עוד הזדמנות אחת לעשות מעשה שמשון הגיבור. גנץ צריך להתוודות על החטאים שלו, כפי שהיה אמור לעשות כבר מזמן, ועל הדרך לחשוף את מה שהוא בחר להסתיר מהציבור על נתניהו. זה התיקון היחיד שנותר לו, הדרך היחידה שלו לכפר במשהו על הבגידה הגדולה במצביעיו, רגע לפני שהוא הופך להיות תשובה איזוטרית בחידוני טריוויה. זה המינימום שהוא חייב לאנשים שבאמת האמינו בו.
מי שבטוח צפה בתחקיר בחשש מוצדק הוא גדעון סער. הוא מכיר את הנפשות הפועלות. הוא יודע שהדורסנות של נתניהו בזמן קמפיינים רק הופכת ליותר אכזרית עם השנים. ככל שמצבו של סער בסקרים ישתפר, כך הוא יתגרה יותר בקמפיינר המנוסה בישראל, שלא יהסס לתקוף בזמן אמת. יאיר נתניהו כבר פלט בחדר החקירות כמה דברים שהוא "יודע" כביכול על סער. זה היה רק הפריוויו. זה הולך להיות קמפיין בחירות מגעיל במיוחד. ב"עובדה" כבר יכולים לעבוד על התחקיר הבא בנושא.
בקטנה
הגילוי לפיו אחיו של אפי נווה הוא חוקר פרטי בעל גינונים של נבל בסרטי ג'יימס בונד לא באמת אמורה להפתיע אף אחד, כמו שזה לא מפתיע לגלות שהוא עבד גם עם הליכוד וגם עם כחול לבן, בטענה שרק הכסף מעניין אותו ואין מאחוריו שום אג'נדה או ערכים חלילה. כן היה משעשע לגלות ששותפו של צביקה נווה הוא לא אחר מאשר יעקב פרי, ראש השב"כ ובכיר "יש עתיד" בעבר. אירוני במיוחד היה לראות את פרי מעיד שהוא בנה את שמו על בסיס יושרו האישי, מול מצלמות "עובדה", אותה תכנית שחשפה את שקריו המדהימים לגבי שירותו הצבאי שהובילו להתפטרותו מהכנסת.