מי צריך תיאטרון? גנץ הוא הדמות הכי גרוטסקית ומביכה שחנוך לוין לא הספיק לכתוב

בדיוק כשחשבנו שיו"ר כחול-לבן לא יכול להיראות יותר חסר מודעות, הוא החל לתקוף את המצביעים שלו וקרא להם "בכיינים ופחדנים" בשידור חי. אחריו עלה לנאום חולדאי, שבנאום לא כריזמטי במיוחד הצליח לשתות את מעט המצביעים שעדיין התכוונו להצביע למפלגנץ המתפוררת

  • בני גנץ
  • רון חולדאי
בווידאו: גנץ מצהיר שימשיך להנהיג את כחול לבן (צילום: דוברות כחול לבן, עריכה: עמית שמחה)

"אלוהים, אני הולך ומשתגע. על מה ההתלבטות? על מה המאבק? כמה אבק, כמה אווילות, כמה לא דומה לשום דבר שחלמנו עליו באמת. אני היצור הטראגי שממנו עושים קומדיות!", כך זועקת דמותו של זניידוך במחזה "רווקים ורווקות" של חנוך לוין כשהיא מנסה להתמודד עם אפסיות הקיום שלה. המחזה זכה לעיבוד מודרני, אבל לא תוכלו לראות אותו בתיאטרון, בגלל שכמו כל שאר עולם התרבות, גם הוא מושבת. בינתיים, שוחרי התרבות יוכלו להסתפק בצפייה ביצור הטראגי הכי גדול שלא נכתב על ידי חנוך לוין. קוראים לו בני גנץ, על הנייר הוא עדיין ראש הממשלה הבא של ישראל, בפועל קשה להאמין שהוא יעבור את אחוז החסימה בכלל. לא שזה מפריע לו להמשיך לספק את הסחורה הפתטית שלו. גנץ ממשיך לנאום בחוסר מודעות אל אומה שמרחמת עליו במקרה הטוב, ובזה לו במקרה הרע.

בני גנץ הוא הדמות הקומית-טראגית הכי גרוטסקית שזרחה לרגע בשמי הפוליטיקה הישראלית. הגנרל האהוב שהפך מתקוות המרכז-שמאל לאדם שמנסה במשך שנה להצדיק את הבגידה שלו במצביעיו ממשיך לספק בגמלוניותו תחמושת למצביעיו לשעבר שהפכו למתנגדים הגדולים ביותר שלו. זה נכון גם לגבי חברי המפלגה שלו. לא ברור מי היועץ שהמליץ לו לעלות לנאום בשעת השיא של כל מהדורות החדשות ולתקוף את המצביעים שלו, אלה שהוא אמור עוד איכשהו לנסות לשכנע אותם לחזור ולהצביע לו שוב למרות הכול. "בכיינים ופחדנים", הוא קרא להם, והוסיף חטא על פשע והוסיף בהתנשאות: "בזמן שצייצתם, אני דאגתי שתוכלו להפגין". המבחר האנושי שמעמידה הפוליטיקה הישראלית מצומצם מאוד, אבל קשה להאמין שיש מישהו שיסכים להצביע למישהו שנוזף בו וקורא לו "בכיין".

לפי הנאום אתמול, שפתח את הקמפיין של גנץ, סיסמת הבחירות הקרובה שלו היא, תאמינו או לא, "רק לא ביבי". כן, הוא חושב שאנחנו מטומטמים, או לכל הפחות סובלים מאובדן זיכרון סלקטיבי. כאילו ששכחנו שמדובר באותו איש שהגיש על מגש את השלטון לנאשם בפלילים למרות שעמד בראש הגוש הגדול יותר. גנץ דיבר על נתניהו כנוכל שאי אפשר לסמוך על מילה שיוצאת מפיו, הוא הזהיר מפני הניסיונות שלו לפגוע בדמוקרטיה והזכיר את הניהול הכושל של משבר הקורונה כאילו לא היה (ועדיין) חלק משמעותי בניהול הזה. גנץ בטוח שכולנו מטומטמים עד כדי כך שהוא דיבר על גיוס "ברית נגד נתניהו" כאילו לא רק לפני שבוע הסכים למכור את מעט הערכים שעדיין נשארו לו בשביל להמשיך לקיים את הממשלה המושחתת, החולה והמשותקת הזאת שהוא פתאום כל כך מתנגד לה.

עוד בוואלה!

תחקיר "עובדה" הציג את נתניהו וגנץ במערומיהם, אבל מי שצריך לחשוש באמת הוא דווקא סער

לכתבה המלאה
התחקיר של "עובדה" לא מסביר את חוסר הפאסון. בני גנץ נואם, אמש (צילום: אלעד מלכה)

במהדורת חדשות 13 השתמשו במסך המפוצל של בדיקת העובדות וגילו לצופים שהמציג אינו דובר אמת. בחדשות 12 חשפו את הרמאויות המביכות רק בסיום הנאום, אבל נעצו סכין חדה יותר בגוויה הפוליטית כשעמית סגל הדגים ויזואלית את התפרקות הקונגלומרט הפוליטי "כחול לבן" לשש מפלגות שונות (ואולי שבע, לאור האפשרות הסבירה שבוגי יעלון ירוץ בנפרד מיאיר לפיד). גנץ גנב את הרטוריקה של נתניהו ולקח את כל הקרדיט על ההישגים של אבי ניסנקורן שפרש מהמפלגה. המילה "אני" חזרה על עצמה בנאום שלו יותר מבכל נאום שלו בעבר. מי אנחנו שנתווכח? גנץ צודק. זה הכל הוא. הוא היה הקברניט של הספינה, הוא ניווט אותה ישירות אל תוך קרחון סגלגל בולט וברור למרות האזהרות של כל אנשי הצוות, מהנווטים הבכירים ועד נערי הסיפון. כצפוי, הספינה טבעה וכעת הוא לא מסתפק בהגינות של לצלול למצולות יחד עם כלי השיט, אלא מנצל את מעט האוויר שנשאר לו כדי לנזוף בעכברים שמנסים לברוח לחוף מבטחים. תחקיר "עובדה" מיום חמישי האחרון פיזר הרבה רמזים לגבי אופן קבלת ההחלטות של בני גנץ, אבל הוא לא יכול להסביר את חוסר הפאסון.

חולדאי מנצל את כל מה שלמד כראש עירייה בדרכו להוציא את הזבל

האגדה על רון חולדאי מספרת שכשהוא נכנס לתפקידו כמנהל הגימנסיה, הדבר הראשון שהוא עשה זה להגדיל את תקציב הניקיון ולבצע שיפוץ נרחב בתאי השירותים. דבר דומה הוא עשה עם כניסתו לתפקיד ראש העירייה, כאשר כיום תל אביב היא העיר שמשקיעה הכי הרבה כסף בשנה על ניקיון פר תושב בישראל. באופן דומה, חולדאי נכנס לקמפיין הפוליטי הארצי הראשון שלו באותה גישה: הוא בא להוציא את הזבל. בנאום חוצב להבות, גם אם לא כריזמטי במיוחד, הוא תקף את נתניהו ואת האנשים שאפשרו לנאשם בפלילים להמשיך לאחוז בראשות הממשלה. חולדאי לא הציע תקווה מזויפת ולא חילק הבטחות שהוא לא יוכל לקיים. במידה ולא יצליח במאבק להדחת נתניהו, הוא יחזור לתפקידו כראש עיריית תל אביב. לעומת גנץ, הוא לא ימכור את כל המורשת שלו בשביל כסא בשולחן הממשלה.

עובדי עיריית תל אביב קוראים לו "רוני". מחברי המועצה הבכירים ועד הפקידים האומללים שחוטפים כל היום צעקות במחלקת החנייה. ככה גם קראו לקודמו בתפקיד, למי שעוד זוכר שהיה לתל אביב ראש עירייה אחר פעם. ובכל זאת המותג הוא "רון חולדאי", שם שכבר מחובר בטבעיות לעיר כמו הכינוי "העיר הלבנה" או "העיר ללא הפסקה". הוא מכהן בתפקידו כבר 22 שנים, יותר מכל קודמיו בתפקיד, כולל כאלה שהפכו לרחובות מרכזיים בעיר. במידה ולא ינחל הצלחה גדולה בבחירות לכנסת, הוא ימשיך לכהן בתפקידו עד שנת 2023 ויסגור 25 שנים בתור "ראש ממשלת תל אביב".

נותר רק לתהות, למה הוא צריך את זה? מה גרם לחולדאי בן ה-76 לדלג אל מחוץ לאזור הנוחות שלו, להפקיר לכאורה את העיר שהפכה לגאוות חייו, ולקפוץ לתוך הביצה הפוליטית הארצית הרקובה? האם הוא לא ראה מה קרה לבני גנץ בתוך שנתיים? הוא פספס את הזובור שנעשה לגבי אשכנזי? האם מדובר בהיבריס תל אביבי יהיר ומתנשא או אולי תמימות בועתית שטרם התפכחה? מה שלא יהיה, חולדאי, עם ניסנקורן לצדו, זינק בדיוק לוואקום שהשאירו אחריהם הכחולים-לבנים. למצביעי המרכז-שמאל, מדובר בבשורה של ממש, אפשר להצביע "רק לא ביבי" בלי לוותר על ערכים ליברליים מצד אחד, ובלי לחזור ולתת את הקול למפלגות שבגדו בהן מצד שני. ווין ווין.

ראש ממשלת תל אביב. רון חולדאי בנאום השקת הקמפיין, אמש (צילום: אתר רשמי, אין)

נקודת הפתיחה של חולדאי שונה לחלוטין מזו שגנץ נכנס ממנה לפוליטיקה לפני פחות משנתיים. לצד קריירה צבאית מרשימה (למי שמתרשם מקריירות צבאיות), יש לחולדאי רקורד מרשים כמנהל תיכון מצליח וכמובן עשרות שנים בראשות אחת הערים המדהימות בעולם. תתבעו אותי, אבל אני אוהב את העיר הזאת. למעשה, למעט נתניהו עצמו, אין בכנסת אדם עם ניסיון מוכח, כושר מנהיגות וניהול כמו רון חולדאי. אפילו נפתלי בנט, לא בדיוק אחד שמזוהה עם אהבתו לעיר העברית הראשונה, התפייט בספרו על קו הרקיע של תל אביב כ"סמל להצלחה הכלכלית של ישראל". לדברי בנט, תל אביב היא "הוכחה שאפשר להפוך גבעות חול נטושות למרכז הייטק עולמי, ושאין גבול להישגים של רוח היזמות והחדשנות שכל כך מאפיינים את אזרחי ישראל". הוא לא טועה, רק שמעבר ל"רוח היזמות" מגיע גם לחולדאי קרדיט על הפיכתה של תל אביב לעיר שאנחנו מכירים היום.

כשנתניהו וחבריו מסתובבים בעולם ומספרים על החדשנות של ישראל, על הליברליות והפתיחות כלפי קהילת הלהט"ב, על המעבר לאנרגיה ירוקה, על טיפוח התחבורה השיתופית, על עולם התרבות העשיר וחיי הלילה הסוערים - הם מדברים על "מדינת תל אביב" וההשפעות שלה על המדינה השכנה המכונה "ישראל". לחולדאי יש הרבה מניות להפיכתה של תל אביב למה שהיא. ולזכותו יאמר שגם הוא עבר לא מעט שינויים בדרך בעצמו.

חולדאי שנתפס באמירות הומופוביות מביכות ("הומואים מתנשקים מגעילים אותי כמו ג'וקים") לפני בחירתו לתפקיד שינה את עורו והפך את תל אביב לאחד מהמרכזים הבטוחים ביותר לקהילה הגאה בצד הזה של כדור הארץ. לא מדובר במס שפתיים. העירייה של חולדאי מתקצבת מדי שנה את הקהילה הגאה בסכום שנאמד ב-5 מיליון שקלים. בין השאר העיר מתגאה (ומממנת) את אירועי הגאווה השנתיים, וגם את המרכז הגאה בעיר, שאף הוקם בתקופת חולדאי במימון העירייה.

זה לא היה השינוי היחיד. מאדם שהתגאה באכילת כלב ("זה היה טעים") חולדאי הפך את תל אביב לגן עדן לכלבים וחבריהם, עם כ-37 אלף כלבים רשומים בעיר שיכולים ליהנות מעשרות גינות כלבים ואף מחופי רחצה נפרדים לחברים על ארבע. על הדרך חולדאי גם נעמד על רגליו האחוריות למען אזרחי עירו בכל הנוגע לקרבות מול המדינה בענייני כפייה דתית (פרשת "גשר יהודית", למשל), יזם תחבורה ציבורית חינמית בשבת לרווחת התושבים וכמובן השקיע רבות בפיתוח תשתיות התרבות והספורט בעיר, כמו גם המצאה מחדש של מקומות שנראים לנו היום מובנים מאליהם כמו פארק מדרון יפו, שדרות רוטשילד המטופחות, רחבת הבימה הנעימה וכיכר צינה דיזנגוף שחזרה לגובה הרחוב.

מעניין איך חובב המגדלים הקפיטליסט יתחבר ליו"ר ההסתדרות. אבי ניסנקורן ורון חולדאי, אמש (צילום: אתר רשמי, נס הפקות)

לא הכל ורוד בתל אביב כמובן. תל אביב הפכה בתקופתו לעיר לעשירים בלבד. לקנות דירה בעיר זה עניין בלתי אפשרי עבור הישראלי הממוצע, והדבר היחיד שיותר קשה מאשר למצוא חניה בכחול לבן הוא למצוא דירה ראויה למגורים בשכירות. המגדלים הפאליים של העיר, שמסתירים בחלקם את קו החוף המרהיב של העיר, הפכו למזוהים עם תקופתו של חולדאי. מתחמי יוקרה נוצצים החלו לצמוח ברחבי העיר ונהפכו לגטאות של העשירון העליון, שברקע מפונים, לעתים באלימות, התושבים הוותיקים שחיו על הקרקע העשירה הזאת ללא פיצוי מוסכם.

המרחב הציבורי בתקופתו של חולדאי נמכר לכל מי שמוכן לשלם. הרבה לפני הקורונה, העיר סגרה את שעריה ורחובותיה לא מעט בשביל ריצות מרתון ושאר אירועים מסחריים. וכמובן שקצרה היריעה מלפרט על הזנחת תושבי דרום העיר, שהתחילה עוד לפני תקופתו של חולדאי, אבל הפכה לפצצת זמן עם המתיחות בין התושבים הוותיקים לאזרחים הזרים שהתמקמו בשכונות.

מעניין יהיה לראות איך ראש עירייה שמכהן בקדנציה חמישית רצופה יקפוץ לתוך העגלה שטוענת שיש להגביל את זמן הכהונה של ראש ממשלה לשתי קדנציות. מעניין לא פחות יהיה לראות את החיבור בין הקיבוצניק שהפך לקפיטליסט ופטרונם של העשירים והמיוחסים לבין הפקיד ההסתדרותי האפור אבי ניסנקורן. המרחק בין השניים גדול כמו המרחק בין הגינה שנותרה מאולם אוסישקין על גדות הירקון לבין מקומו של חולדאי על הפרקט במשחקי מכבי תל אביב ביד אליהו. האם שוב מדובר בחיבור בין שתי אידיאולוגיות נפרדות ולא קשורות רק תחת הסיסמה "רק לא ביבי"? כנראה שכן. האם גם הפעם זה יספיק כדי למשוך מצביעים? נדע עוד פחות משלושה חודשים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully