"נחמד לי להיות עובד מ'האלופה', אבל לא בא לי להיות מזוהה רק עם זה"

ליאור שמש, מי שגילם בכישרון את הכדורגלן עובד חביה בטלנובלה "האלופה" מדבר על ההתלבטות אם להשתתף בסרטון ה"איחוד" שעלה בדיגיטל של HOT, על הפעם ההיא ששאלו אותו אם הוא טיפש גם במציאות, וגם על המקצוע החדש, האבהות הטרייה והרצון לחזור לשחק בטלוויזיה. ריאיון

06/01/2021
הר בהודו. שמש(צילום: ראובן קסטרו)

11 שנה מאז שידורו של הפרק האחרון בטלנובלה "האלופה" (HOT), החלו באחרונה לצוץ ברשת רמזים שלפיהם מסתמן איחוד של הקאסט. אלא שמהר מאוד התברר שה"איחוד" איננו אלא סרטון פארודי קורע שיצרו התסריטאים והבמאים מיקי טריאסט ואהרון גבע. בסרטון המוקומנטרי המושקע והמטורלל מתועד המסע להרים איחוד על אף שהשחקנים לא מעוניינים והיוצרים לא מאשרים. טריאסט וגבע מצליחים בדרכים נכלוליות והזויות לרמות את השחקנים וגורמים להם להשתתף ב"איחוד" מבלי שהם מודעים לכך בכלל.

כצפוי, סרטון ה"איחוד" הנפלא התפוצץ ברשת והפך לשיחת היום. ההפתעה הגדולה ביותר בסרטון הייתה הופעתו של ליאור שמש, אחד מכוכביה הגדולים של הטלנובלה אשר גילם בכישרון רב את הכדורגלן המתוק-אהבל עובד חביה - ומאז ירידת הסדרה קצת נעלם מתחת לרדאר. "אני חייב להודות שכשמיקי ואהרון המוכשרים צלצלו אלי, לא כל כך הבנתי מה העניין", הוא מספר בריאיון נדיר לוואלה! תרבות. "אמרתי להם בשיחה שנחמד לי מאוד שמזהים אותי מ'האלופה' אבל לא בא לי להיות מזוהה רק עם זה. התקדמתי בחיים ולא בא לי להיות 'ההוא מהסדרה ההיא'. יש לי את החיים שלי עכשיו והכול נהדר לי. כך שלמעשה התלבטתי אם לקחת חלק בסרטון שלהם. בסוף הם שכנעו אותי. מה עוד שהקריצה וההומור שבסרטון רק עזרו לשכנע אותי ואני שמח שעשיתי את זה. זה יצא מאוד מצחיק בסוף".

איך זה עבד מאחורי הקלעים?

"אהרון ומיקי שלחו רעיון כללי שהיה נראה על הדף מאוד מאוד מוזר. פתאום אני מגלה שאני צריך להחזיק פצצה, ולזרוק אותה. היה רגע שהסתכלתי על מה שהם שלחו לי ושאלתי את עצמי 'זה באמת מצחיק מה שכתוב פה?'. אבל התוצאה יצאה מצחיקה מאוד. פגשתי אנשים כיפיים וחמודים וזה תמיד נחמד. גם התגובות שאני מקבל כיפיות לאללה. יש הרבה אנשים שחושבים שהכול שם אמיתי. שבאמת עבדו עלי ושאני לא באמת משחק שם. נראה לי שזו המחמאה הכי גדולה על המשחק שלי".

עוד בוואלה!

"עונה שנייה של 'חזרות'? היו להקות שהתפרקו עקב ההצלחה, מקווה שלנו זה לא יקרה"

לכתבה המלאה
"חלק מרכזי מהמותג". ליאור שמש(צילום: ראובן קסטרו)

הדמות שלך ב"האלופה" הפכה במרוצת השנים לאחת הדמויות הכי זכורות מהטלנובלה.

"אני זוכר שמפיק הסדרה יוני פארן צלצל אלי בזמן הצילומים ואמר לי שהדמות הזו תישאר ותיזכר עוד הרבה שנים קדימה. לא סתם הוא איש מקצוע מצוין. הוא זיהה את זה, והוא צדק. זה מחמיא לי מאוד כי עבדתי ליד כוכבים מאוד גדולים בסדרה הזו וגם אני הפכתי להיות חלק מרכזי מהמותג הזה".

איך בכלל קיבלת את התפקיד?

"עשיתי אודישן והתקבלתי. באודישן השלישי אמרתי לגל זייד, 'תגיד, מה קורה? אנחנו כבר באודישן שלישי'. אז הוא ענה לי 'כי אנחנו לא יודעים מאיפה נפלת עלינו פתאום'".

מה התגובה הכי מוזרה שקיבלת לתפקיד?

"קודם כל היו אינספור תגובות. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נחשפתי לחוויה כזו עוצמתית ומשמעותית. זו הייתה חוויה אנושית מרתקת שנהניתי לחקור אותה לעומק. אחת התגובות הכי בעייתיות והזויות שקיבלתי הייתה כששאלו אותי 'אתה באמת טיפש?'. האמת, שאין ממש דרך אינטליגנטית לענות על זה".

עד היום מזהים אותך?

"כן. לא כמו בתקופה ההיא, אבל עדיין מזהים וניגשים. אני חייב להודות שבמינון הנוכחי, זה מאוד נעים לי. כשמישהו פעם ביום-יומיים מגיע משומקום ומחמיא לי - זה כיף. פעם זה היה הרבה יותר מאסיבי ומעיק. הייתי הולך ברחוב ופתאום מצאתי את עצמי עם חבורה של ילדים בני 14 תלויה לי על הגב. היום זה הרבה יותר נחמד".

עוד בוואלה!

בניגוד לדיווחים: השחקנית טניה רוברטס ("מופע שנות ה-70") לא מתה

לכתבה המלאה

ה"איחוד" של האלופה

שמש לא עזב מעולם את תחום המשחק, אם כי הוא הוריד מעט את הרגל מהגז. לפני שפרצה הקורונה והשביתה את כל עולם התרבות הוא שיחק בשתי הצגות שונות זו מזו. "שיחקתי ב'אמא מאוהבת' עם חנה לסלאו וב'נחשול' של תיאטרון אורנה פורת. מצד אחד יש לי דמות קומית בהצגה של לסלאו, כך שאני יכול לקבל תגובה מיידית מהקהל. ומצד שני התפקיד שלי ב'נחשול' הוא סופר-דרמטי שיכול גם לגרום לקהל לדמוע בסוף ההצגה. כך שיש לי מנעד של אפשרויות בשתי ההצגות הללו ואני יכול להראות יכולות משחק שונות".

לפני חמש שנים גילה שמש עולם מקצועי חדש - והוא גם התאהב בו די מהר. "הוספתי לסט הכלים שלי את המקצוע 'קופירייטר' ואני עובד עם לקוחות פרטיים ומשרדי פרסום. זה נותן לי עוד פן אינטלקטואלי שכיף להביא אותו לידי ביטוי. אני נהנה גם ממשחק וגם מקופירייטינג. להיות קופירייטר זה כמו לפתור סודוקו. צריך לחשוב איך להפוך מסר לרעיון קריאייטיבי מגניב. משחק זה משהו מאוד רגשי ומאוד מיידי. אני מסיים יום במשרד פרסום ואף אחד לא מוחא לי כפיים".

מחיאות הכפיים חסרות לך?

"חשבתי שנגמלתי מהחוויה הזו, אבל מאז הקורונה אני מרגיש כמה זה קריטי לי. זה ממש מוזר. קשה להסביר את זה. יש משהו במשחק שהוא סוג של חוויה של שליטה. אתה מצליח בקיו שלך לגרום לקהל לצחוק או לבכות. זה פיקטיבי לחלוטין כמובן אבל זה נפלא לגרום ברגע אחד ליצור תחושות כל כך חזקות אצל הקהל, בטח ובטח כשמדובר במאות אנשים בקהל".

"חשבתי שנגמלתי ממחיאות הכפיים". ליאור שמש(צילום: ראובן קסטרו)

איך עברה עליך תקופת הקורונה?

"זה התחיל ב'וואו איזה כיף', כי פתאום זה רק אני והבת זוג שלי. בישלנו, לא היינו מחויבים לכלום, זה כאילו המציאות אמרה 'תעשו הפסקה גדולה ותתמקדו במה שכיף לכם'. אז בילינו המון יחד. במקביל תוך כדי התבשלה בבטן של בת הזוג שלי הבת שלנו שנולדה לפני שלושה חודשים. אז היה לי גם זמן להתרכז בזה ולפנות את כל ההתרגשות לזה בלי לפצל קשב. הבעיה היא שאני אדם מאוד פיזי, וחסר לי עכשיו מאוד המגע הקל על הכתף של אדם אחר. או אפילו החיבוק עם אנשים שיקרים לי. זה מוזר מאוד וזה גורם לי להרגיש שהתרחקתי מאנשים. הלוואי וזה ייגמר כבר".

לא דיברת על פרנסה. כל החברים שלך בעולם התרבות במצב קשה.

"לשמחתי ולמזלי אני עובד כקופירייטר ולראשונה בחיי אני עובד במקצוע שאנשים צריכים. כל מי שיש לו עסק קטן צריך עזרה לגבי השם, האתר, האסטרטגיה. הרי מי צריך שחקנים? הם הראשונים שוויתרו עליהם והאחרונים שיחזירו. אני מניח שהיו יכולים למצוא מתווה שיכול להכניס אנשים לאולמות. אם מצאו מתווה שיכניס אנשים לאיקאה, יכלו לפתור גם את זה. מצד שני, אני לא מכיר אף אמן שייקח אחריות על הבריאות של 300 איש באולם".

ומה דעתך על הטיפול הממשלתי במגפה?

"יש תחושה עמוקה שדברים לא באמת מתנהלים. יותר נזהרים ויותר בודקים מה יציק לאף אחד. זה הכול פוליטי. עושים מה שישתלם הכי פוליטית".

זה נכון שכשהכרת את אשתך, היא לא ידעה מי אתה ולא הכירה אותך מ"האלופה"?

"זה נכון. היא הייתה רק שנה בארץ. היא עלתה ממוסקבה. כשאמרתי לה פעם אחת שיש מצב שאנשים יזהו אותי ברחוב, היא אמרה לי לימים שהיא חשבה שאני חי בסרט. מה שכן, היא מאוד התרשמה מכמות האנשים שאני מכיר בעיר כי היא לא הבינה עדיין את השפה ולא הבינה מה הם אמרו לי. רק בהמשך היא צפתה ב'האלופה' והבינה שיש עניין".

"אשתי לא ידעה". ליאור שמש בימי "האלופה"(צילום: אביב חופי)

ואיך האבהות הטרייה?

"זה אושר אדיר. זה קרה אצלי בגיל מאוחר יחסית, 42, ובדיעבד אם אני מסתכל אחורה, את רוב חיי כיוונתי לרגע הזה. עבדתי עם ילדים לאורך השנים, למדתי תואר בחינוך, התבוננתי בגידול ילדים, והיום אני מרגיש שכל החיים כיוונו אותי לרגע הזה. זו התרגשות גדולה ואני חייב להודות שאני נהנה מכך שיש לי המון זמן איתה".

אתה גם עבדת ב-2006 עם ישראל פוליאקוב, "פולי" מהגשש החיוור, שביים אותך בהצגה "אשתי לא מבינה אותי". לא לכל אחד יוצא לעבוד עם אגדה.

"נכון. הוא אחד האנשים הכי מוכשרים ומצחיקים שיצא לי לפגוש בחיים. היה הרבה או-אה סביבי באותה תקופה, ואני באתי בזהירות גדולה להצגה הזו. הוא נפטר זמן קצר אחרי שהעלינו את ההצגה ולא הייתה לי הזדמנות להעמיק את הקשר איתו. אבל אם כבר מדברים על אגדות בידור וקומדיה, אני זוכר שבשנת 2008 עיתון כלשהו עשה רשימה של 100 הקומיקאים הכי מצחיקים בישראל. אני דורגתי במקום ה-68 ובמקום ה-70 דורג דודו טופז. זה גמר אתי, זה הרג אותי. כמובן שכל מה שהוא עשה אחרי כן עמעם את העשייה שלו, אבל באותו זמן זה פשוט נראה לי כפוי-טובה ולא הוגן. זה עשה לי צביטה בלב שזה היה היחס אליו. שאני הקטן דורגתי לפניו ברשימת הקומיקאים של המדינה".

מדגדג לך לחזור לטלוויזיה?

"כן, אני חייב להודות שבזמן האחרון מתחשק לי לחזור גם להפקות טלוויזיה. אני מאוד אשמח להביא עוד צבע שלי. נראה לי שאני מביא גם בגרות ומימד רגשי רחב יותר. אני חושב שאני יכול להביע צבע מעניין, ולא רק בגלל שאני ג'ינג'י. אגב, אני גם מפתח משהו שהוא שלי ככותב. אני לא יודע אם זה יהפוך לספר או לסדרה אבל זה משהו שהוא שלי".

יש רגע שבא לך לחזור אליו?

"לא. אני לא נוסטלגי. אם כבר, אז אולי לרגע קסום שבו ישבנו על הר בהודו והכול היה מושלם".

"מתחשק לי לחזור לטלוויזיה". שמש(צילום: ראובן קסטרו)
  • ליאור שמש
  • האלופה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully