אם עוד לא צפיתם בסדרה הנפלאה הזו בנטפליקס, לא ברור למה אתם מחכים

"10 אחוז" היא אחת הסדרות הטובות של השנים האחרונות, ויש לה קהל מעריצים לא קטן - אבל לא גדול מספיק. לקראת עליית העונה הרביעית בנטפליקס, הנה כל הסיבות למה כדאי לכם לעשות בינג' על שלוש העונות הראשונות שלה

  • 10 אחוז
  • נטפליקס
טריילר הסדרה "עשרה אחוז" (נטפליקס)

לפני שבוע, עלתה "לופן" בנטפליקס ומיד קבעה ציון דרך - הסדרה הראשונה בהפקה צרפתית שמשתלחת לצמרת טבלאות הצפייה של שירות הסטרימינג בארצות הברית, ואצלנו היא אפילו עוד יותר פופולרית מאשר באמריקה.

אם ניקח בחשבון גם את "אמילי בפריז", שאמנם היתה הפקה אמריקאית אבל צולמה בפריז עם צוות שחקנים ושחקניות שרובו מקומי, הרי שאלה זמנים טובים להיות צרפתי בנטפליקס - וזה עיתוי מושלם לעונה הרביעית של "10 אחוז", הסדרה הצרפתית הטובה של השנים האחרונות, שתעלה בשירות הסטרימינג בסוף השבוע הבא.

בניגוד ל"לופן" ול"אמילי בפריז", זו אינה הפקה מקורית של נטפליקס, אלא של פראנס 2, ערוץ ציבורי שלקח על עצמו את הפרויקט לאחר שערוצים פרטיים פספסו את ההזדמנות - כלומר, ממש כמו המקרה של "חזרות" אצלנו.

ההימור השתלם, כי "10 אחוז" נהיתה להיט גדול בצרפת, עם כארבעה-חמישה מיליון צופים מדי עונה. נוסף לכך, היא זכתה גם להצלחה בינלאומית בנטפליקס, שם מכירים אותה גם בשם הלועזי שלה, "Call My agent", מה שהוביל לרצף רימייקים: בקנדה הספיקו להפיק לה עיבוד מחודש, וכך גם בטורקיה, שבה דאגו למחוק את האזכורים הרבים להומוסקסואליות שיש למקור, ועיבודים מחודשים נוספים כבר בדרך.

גם בישראל יש לסדרה מועדון מעריצים ומעריצות מסור ונאמן, אך היא מעולם לא זכתה לאחוזי הצפייה של "אמילי בפריז" ו"לופן". עכשיו, שבוע לפני עליית העונה הרביעית, זאת ההזדמנות לעשות בינג' על שלוש העונות הקודמות - בכל עונה יש שישה פרקים, כל אחד מהם באורך של שעה, כך שאתם בהחלט יכולים להספיק את הכל או כמעט הכל בסוף שבוע אחד, ואיזה סופ"ש נפלא זה יהיה!

ולמי שעוד לא השתכנע ורוצה קצת רקע, או למי שכבר צפו בשלוש העונות ומבקשים תזכורת לקראת הרביעית, הנה עשר נקודות על "10 אחוז".

עוד בוואלה!

הסדרה הצרפתית החדשה של נטפליקס נהדרת. חבל שיש בינתיים רק חמישה פרקים

לכתבה המלאה
הכי פריזאית שיש. מתוך "10 אחוז" (צילום: נטפליקס)

1

לידתה של הסדרה ב-2005. דומיניק בנהארד, סוכן בסוכנות השחקנים והשחקניות הגדולה בצרפת, צפה בפרק של "עקרות בית נואשות" וגמר אומר בלבו להפיק דרמה קומית ברוחה, שתתרחש מאחורי הקלעים של העולם שהוא מכיר כל כך טוב.

לקח לפרויקט עשר שנים להתרומם, והתוצאה היא "10 אחוז" ("Dix Pour Cent"), שעלתה לראשונה באמצע העשור הקודם, ונקראת כך בשם העמלה שגובים סוכנים וסוכנויות מן המיוצגים שלהם.

הסדרה מתרחשת בסוכנות פיקטיבית, אך כזו שמבוססת כמעט אחד לאחד על המציאות בעולם הבידור הצרפתי. נקודת המוצא שלה היא מותו של המייסד המיתולוגי של הסוכנות, מה שמאלץ את שותפיו שנותרו בחיים לצאת למלחמה כדי להשאיר בחיים את מפעל חייו.

הצרה היא שחוץ מן היריבים החיצוניים שלהם, הם ייאלצו להתמודד עם מכשולים נוספים - מתברר כי הפוליטיקה הפנימית בתוך הסוכנות, והעוינות בין העובדים השונים בה, גדולה לא פחות מאשר היריבות עם הסוכנויות המתחרות.

מוכיחה את חשיבות השידור הציבורי. מתוך "10 אחוז" (צילום: נטפליקס)

2.

הסוכנים והסוכנות מתגלים כגלריה מגוונת של טיפוסים: מתיאס הוא אבטיפוס של בורגני פריזאי, וגם אדם מניפולטיבי וארוגנטי, שלא בוחל באף אמצעי; אנדריאה, אויבתו המושבעת, מגויסת באופן טוטאלי לעבודה ומחזירה לו מלחמה שערה; גבריאל הוא חבר הנפש שלה, אבל ניצב על תקן "השוטר הטוב" ומקפיד להיות הסוכן הנחמד מכולם; וארלט היא הסוכנת שכבר ראתה הכל, וכל כך ותיקה בעסק עד שלכלב שלה, שהולך איתה בכל מקום, קראה על שם ז'אן גבאן, שהיה כוכב בימים שסרטים עוד נעשו בשחור לבן.

לכל הסוכנים והסוכנות האלה יש גם עוזרים ועוזרות, שהן דמויות מעניינות לא פחות, וחוץ מכל אלה, מדי פרק מגיעים להתארח בסדרה כוכבים או כוכבות המגלמים את עצמם, ובדרך כלל גם צוחקים על עצמם. בין השאר, אפשר למצוא ביניהם שמות גדולים כמו ז'ולייט בינוש, איזבל הופר, מוניקה בלוצ'י ואחרים, ובעונה הרביעית יצטרפו גם שרלוט גנסבורג ואפילו סיגורני וויבר.

3.

יש הרבה דברים יפים ב"10 אחוז", והנה אחד מהם: ההגדרות הקלאסיות לגבי דמויות "טובות" ו"רעות" פשוט לא תקפות בה.

נכון, מתיאס הוא במובהק הדמות שמעוררת את העוינות הגדולה ביותר, אך גם בו יש צדדים מעוררי הערכה והזדהות. חשוב מכך, אף אחת מן הדמויות האחרות אינה טלית שכולה תכלת. כולן מונעות מאגו ואמביציה, כולן לוקות בקנאה וצרות עין, ותמיד כדאי להרחיק מהן סכינים ולשמור על הגב שלך כשאתה מסתובב.

אחד מהגיבורים, למשל, כל כך רכושני כלפי בת הזוג שלו, שהיא במקרה גם מיוצגת שלו, עד שהוא מחבל בכוונה במה שאמור להיות הסרט הראשון בכיכובה. בקו עלילה אחר וחזק לא פחות, אחד העובדים בסוכנות מוליך שולל שחקן מתחיל ושאפתן אך חסר כישרון, רק כדי שיוכל ליהנות מנוכחותו במיטתו. באפיזודה נוספת, שחקן ותיק אכול קנאה בכישרון צעיר שפרץ בצילומים, וממהר לנסות לקצוץ את כנפיו ולחבל בהזדמנות חייו, ואלה רק כמה דוגמאות.

אנדריאה ניצבת כדמות הכי כריזמטית בסדרה ומי שהפכה עם הזמן לגיבורה הבלתי מעורערת שלה, אבל זה לא הופך אותה למודל לחיקוי - היא בוגדת סדרתית ובאופן כללי מתייחסת לא יפה לאנשים, בלשון המעטה.

חסרי סבלנות, בוגדניים, קנאיים, רכושניים, מלאי אגו והורמונים - כאלה הן הדמויות ב"10 אחוז", כאלה הם גם אנחנו, והסדרה מיטיבה לתאר את הקלקולים הכל כך אנושיים האלה. בכך, היא מצטרפת לשושלת ארוכה ומפוארת של יצירות תרבות צרפתיות שתיארו את הקומדיה האנושית, ועושה זאת בצורה שגם בלזק היה גאה בה.

דמויות שמגיעות להן סטירה. מתוך "10 אחוז" (צילום: נטפליקס)

4.

כמו כן, "10 אחוז" היא גם סדרה על אבהות, על אימהות ועל הורות. אלה המוטיבים השוזרים בין קווי עלילה שונים: דמות שמופיעה לפתע בחייו של האב שמעולם לא הכיר בה, אך עם הזמן הולך ומתקרב אליה; דמות שאין לה מושג איך לתת לילד שלה את מה שהוא זקוק לו, ומנסה לפצות על כך בכסף ובמתנות, עד שהיא מבינה מה המשמעות האמיתית של הורות; וכמובן גם הרבה דמויות שמוצאות לעצמן תחליפי אב ותחליפי אם.

נוסף לכך, הסדרה גם מיטיבה להציג מודלים שונים של הורות, כולל זוג נשים המגדלות יחד ילד - ייצוג שממש אינו טריוויאלי בתרבות העכשווית.

5.

בהקשר זה, מעלה נוספת של הסדרה היא הדומיננטיות של הדמויות הנשיות בה, כיאה לכך שהתסריטאית פאני הררו תיפקדה כשואו-ראנרית שלה, ומאחורי המצלמה בפרקים שונים עמדו גם במאיות מצוינות כמו ז'אן הנרי ולולה דויון (וגם במאים כמו מרק פיטוסי ולורן טיראר).

יש בסדרה מעט סצינות שאין בהן ולו דמות נשית אחת, ולא פעם יש הרבה יותר מאחת, ואלה כמה מן הדמויות הנשיות המעניינות שנראו על המסכים בשנים האחרונות, כאשר גם הדמויות של נעמי, קאמי וסופיה, שמתחילות כעובדות זוטרות במשרד, הולכות ומתפתחות ותופסות נפח.

בשעה שהתרבות האמריקאית לעתים עוד מטפלת בדמויות נשיות בצורה מגושמת, וממירה את ההקטנה שלהן באידיאליזציה, "10 אחוז" לא מהססת להציג אותן בצורה מלאה ושלמה, כדמויות מלאות ומורכבות עם תכונות חיוביות ושליליות.

בהמשך לכך, "10 אחוז" גם מציבה בחזית שתי דמויות להט"ביות - אנדריאה היא לסבית מוצהרת וגם הרווה, העוזר של גבריאל, הרחק מחוץ לארון. בשני המקרים, מערכות היחסים שלהם מתוארות בצורה שהיא הכל חוץ מסטירלית, ובדיוק באופן המשוחרר שבו סדרות קודמות תיארו יחסי מין הטרוסקסואליים - דבר שלמרבה הצער עדיין אינו מובן מאליו בימינו.

בלי הרוח והצלצולים המאפיינת את הטלוויזיה האמריקאית, "עשרה אחוז" מצטיינת גם בכל הקשור לגיוון האתני. ב"אמילי בפריז" לא היה ולו ערבי אחד. כאן, במהלך העלילה, מצטרף לסדרה מולטי-מיליונר בשם הישאם, השונה עד מאוד מדמויות בעלי ההון שהכרנו קודם לכן בטלוויזיה, שכן הוא מוסלמי, בן למהגרים צפון אפריקאים, והתסריט מציג אותו כדמות העשירה והמצליחה מכולן.

סופיה, שעולה כמטאור במהלך הסדרה, היא צרפתייה שמוצאה מן הקריביים - וגם רבים מהכוכבים שמתארחים במהלך הסדרה שחורים או צפון-אפריקאים, ומן הסתם יש בהם גם לא מעט יהודים.

חוץ מענייני הליהוק, הסדרה גם שמה דגש על סוגיות חברתיות. אחד הפרקים החזקים ביותר מתאר כיצד אחד האנשים החזקים בעולם הקולנוע הצרפתי תוקף מינית את ז'ולייט בינוש ומנסה לנצל אותה, וה-MeToo עולה לא פעם, ולא כמס שפתיים אלא באופן אורגני, וכך גם העיסוק בגזענות שיש בצרפת, כלפי שחקנים ובכלל.

הקומדיה האנושית במיטבה. מתוך "10 אחוז" (צילום: נטפליקס)

6.

וכמובן שבסופו של דבר, זו סדרה על סוכנות טאלנטים מובילה, וכיאה לכך היא מספקת הצצה מרתקת לאחורי הקלעים של עולם הבידור הצרפתי, על כל השלבים שלו: העבודה על התסריטים, גיוס הכספים להפקה, הליהוק, הצילומים, ההפצה ויחסי הציבור, הפרמיירות בפסטיבלים, הביקורות וכיוצא בכך.

מן ההתרשמות המסוימת שהיתה לי מן העולם הזה, אבל בעיקר מחוות דעת של מביני ומבינות עניין, "10 אחוז" עושה זאת בצורה שהיא לא רק סוחפת, מאירת עיניים, משעשעת ומקוממת - אלא גם אמינה ומדויקת להפליא.

העובדה שהסדרה זכתה להצלחה בינלאומית כל כך גדולה אינה מובנת מאליה, שכן בתיאורה את עולם התרבות הצרפתי, היא יורדת לרזולציות ספציפיות ביותר. נכון, מגיחים בה כוכבים מוכרים ברמה הבינלאומית, ויש בה אזכורים שנהירים לכל העולם, אבל ברבים מן הפרקים מככבים שמות שמוכרים בצרפת, אבל פחות מחוץ לה - למשל סנדרין קיברלן, מימי מאטי, ג'ואי סטאר, וירג'יני אפירה והכוכבים הידועים בשמות נורמן ורמזי.

נוסף לשמות המפורשים, יש בה דמויות פיקטיביות שמבוססות במובהק על יוצרים נישתיים - למשל דמותו של במאי צעיר שהפך לסנסציה הגדולה של פסטיבל קאן, ונראה שנכתב בהשראת הקולנוען הקוויבקי קסבייה דולן. בצד זאת, אפשר למצוא בה גם שלל אזכורים ליצירות צרפתיות שלא זכו לתהודה מיוחדת מעבר לים, למשל סרט פולחן משנות השמונים בשם "צ'או פנטן".

בקיצור, "10 אחוז" לא מנסה להתחנף לקהל הבינלאומי. מי שקולט את כל הרפרנסים - יופי לו. מי שלא - לא נורא, העובדה היא שאפשר ליהנות ממנה גם ככה. זו גם ההזדמנות לציין שכרגיל בנטפליקס, התרגום לעברית פשוט מחפיר, גרוע יותר מגוגל טרנסלייט וכולל אינספור שיבושים מוחלטים, אבל האיכות של הסדרה מאפשרת להתעלות גם על זה.

תענוג לחובבי משחקי ניחושים. מתוך "10 אחוז" (צילום: נטפליקס)

7.

"10 אחוז" היא סדרה צרפתית ביותר לא רק בגלל הרפרנסים שבה, אלא בגלל אלמנטים חשובים יותר: הדקויות של השפה, של תרבות השיחה ושל מערכת הערכים; הדקויות של אופי הדמויות, המניירות שלהן ותנועות הגוף; וגם הדקויות של זירת ההתרחשות. עד כמה זו סדרה פריזאית? כשהפרקט בדירה של הגיבורים חורק, ממש אפשר להרגיש שאנחנו עצמנו מסתובבים בדירה בעיר האורות.

היחס הקדוש לתרבות, להפסקות צהריים ולארוחות ערב, הנטייה לעשן ולבגוד, הסטייל השיקי, חוקי העבודה המורכבים וגם הרבה דברים שאי אפשר להסביר, אלא רק להרגיש - הכל מתואר כאן בצורה רגישה ומציאותית. אם "אמילי בפריז" היתה פנטזיה אמריקאית על צרפת, כאן זה הדבר האמיתי.

8.

כל זה לא היה עובד כמובן, אילולא הסדרה היתה כתובה ומבוצעת ברמה הגבוהה ביותר, אך היא נהנית מתסריטים מעולים, עשייה מצוינת ויותר מכל - תצוגות משחק נפלאות.

לרבים מכוכבי וכוכבות הסדרה היה קילומטרז' ארוך לפני שהופיעו בה, אך אף אחד מהם לא היה מוכר במיוחד לפני עלייתה, גם לא בצרפת. בעקבות ההצלחה, כולם הפכו לשמות הכי חמים שיש.

קמי קוטן, המגלמת את אנדריאה, הופיעה מאז בכל תפקיד אפשרי - כולל בעיבוד הצרפתי של "פליבאג" ובשלושה פרקים של "להרוג את איב", ובקרוב נראה אותה בסרטים הוליוודיים בצד מאט דיימון, אדם דרייבר ואל פצ'ינו; סטפי סלמה, המגלמת את סופיה, הוציאה סינגל בכורה ומפתחת קריירה הוליוודית גם היא; ניקולה מוריי, המגלם את הרווה, זכה השנה לביים את סרט הביכורים שלו, אחרי שהסתובב עם התסריט שלו במשך שנים; לור קלאמי, המגלמת את נעמי, כיכבה השנה ב"החמור, המאהב ואני", שהיה להיט גדול בקופות צרפת והוקרן אצלנו בהצלחה בפסטיבל חיפה, והרשימה עוד ארוכה.

כולם הרוויחו את כל זה ביושר - לא ברור איך לא גילו אותם קודם לכן, כי הם הקרם דה לה קרם וכשצופים בהם משחקים נותר רק ללקק את האצבעות.

הקרם דה לה קרם. כמה מיוצרי וכוכבי "10 אחוז" (צילום: GettyImages, מרק פיאסקי)

9.

"10 אחוז" היא לא סדרה מושלמת. יש בה רגעים פחות טובים ובעיקר נטייה להסתבך לא פעם בקווי עלילה מופרכים, למשל כשהסוכנות פותרת בצורה מגושמת להפליא את הפלונטר הנוצר לאחר החתמתה של איזבל הופר על חוזה כפול. צריך לציין גם שזו מסוג הסדרות שלא בהכרח הולכות ומשתפרות: העונה הראשונה היתה טובה מאוד, ושלוש העונות שבאו לאחר מכן נשארו באותה רמה, לא פחות אך גם לא יותר. כל זה כמובן לא גורע מערכה, והיא איכותית כשם שהיא מהנה, ומן הסתם גם מומלצת עד מאוד.

10.

העונה הרביעית של "10 אחוז" אמורה היתה להיות האחרונה, ובלי ספוילרים אפשר לומר שהיא גם בנויה כך. אך בעקבות הדיבור סביב הסדרה, שרק הולך ומתחזק, התחלנו לשמוע לאחרונה קולות אחרים מן האנשים שמאחוריה, שכבר לוחשים על אפשרות להפיק עונה חמישית, או לחילופין ספיישל באורך תשעים דקות שיוקרן בטלוויזיה או בקולנוע. כרגע, האופציה הזו בחיתוליה, מה שמשאיר לנו יותר זמן להתענג על שלוש העונות שכבר זמינות, ומשבוע הבא - גם העונה הרביעית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully