הנאשם נתניהו, אשף התקשורת הגדול בישראל, לא יכול היה לבקש פתיחת משפט טובה יותר

נתניהו נראה מושפל בבית המשפט, וזה בדיוק מה שהוא רצה. הוא רוצה שנדבר על המשפט שלו, על הציוצים של הבן ועל עוגת הביסקוויטים של שרה. חודש וחצי לפני הבחירות הכל עדיף מעיסוק בלתי פוסק בניהול הכושל של משבר הקורונה ו-5,000 הישראלים שכבר נפלו תחת הנהגתו

בווידאו: משפט נתניהו - ראש הממשלה כפר בכתב האישום נגדו (צילום סטילס: ראובן קסטרו, צילום ווידאו: קונטקט)

"נדמה שהוא עשוי משעם, לפעמים אינך מבדיל. האם או אל, או צל, או רוח רפאים של איש רגיל". כך כתב שלומי שבן על ראש הממשלה באחד משיריו. ואכן, לא צריך להיות אחד ממצביעיו או ממעריציו של נתניהו כדי להעריך את יכולותיו הכמעט מיסטיות. גבר שיחגוג 72 בהמשך השנה, ש"בילה" עד השעות הקטנות של הלילה בדיונים קדחתניים בנושאים אקוטיים כמו פתיחת המשק ומערכת החינוך אל מול תחלואה גוברת של מגפה עולמית, כל זאת בזמן שהוא ידע שבבוקר הוא צריך להתייצב בבית משפט כדי להתמודד עם כתב אישום כבד. הוא היה הראשון להתייצב לדיון. בקור רוח כמעט לא אנושי הוא חיכה באולם הלגמרי בלתי חגיגי לשופטים המאוד אנושיים שיחרצו את גורלו. נוני מוזס, שלא מנהל מדינה במקביל, דווקא איחר לדיון. אם לא היינו יודעים יותר טוב, היינו חושבים שהנאשמים תכננו מראש את האיחור הזה ביניהם. מזל שהשניים האלה לא נתנו לנו סיבות לחשוד בהם אף פעם במעשים לא כשרים על חשבון הציבור.

המצלמות של ערוצי התקשורת השונים תפסו את הבלגן הטכנוקרטי במלוא הדרו. עורכי הדין מתייעצים. הצלמים מצלמים. הכתבים מכתיבים. המאבטחים מאבטחים. האולם הירושלמי לא מזכיר לנו דבר מסרטי המשפט האמריקניים שאנחנו כל כך אוהבים. זה לא פרי מייסון. זה גם לא משפט או. ג'יי סימפסון. זה יותר מזכיר את הפעם ההיא שבאת להעיד עבור גיסתך בניסיונה הכושל לבטל דו"ח חניה. בעולם בו המדיום הוא המסר ותמונה שווה כבר מזמן הרבה יותר מאלף עמודי פרוטוקול, זה היה ניצחון גדול לנתניהו. באולם הפשוט הזה ייקבע אם להתעלם מקולם של מעל למיליון ישראלים שנתנו בנתניהו אמון למרות ההאשמות נגדו? האנשים האנונימים שיושבים באולם המשפט העלוב הזה יקבעו את עתידו של "מציל ישראל"?

פרצופו של נתניהו שידר זחיחות. כאילו רוצה לומר: "בשביל הדיון החיוור הזה, עם המילים המסובכות של עורכי הדין הממולחים, שכל תפקידי בו הוא להגיד שאני כופר באשמה, הייתי צריך לעצור את הטיפול הדחוף במשבר הקורונה?". שפת הגוף של נתניהו שידרה זלזול ותדהמה. איפה פה בכלל הבופה? לא מחלקים סיגרים לנאשמים? אולי פסטלים? לקרדה? סך הכל אירוח ברמה מאוד נמוכה. יקבל ציון עלוב בטריפאדוויזר. בשביל זה סגרנו את כל הרחובות הסמוכים? כמות האבטחה, הכסף שנשפך, ביטול תכנית הבוקר של פאולה וליאון, הכל בשביל זה? כל כך הרבה זמן נתניהו ניסה לדחות את האירוע הזה, אבל בסוף הוא עשה לו רק טוב. ראש הממשלה נראה קר רוח באולם לא בגלל שהוא פתאום גילה את תלמיד הזן הפנימי שבו, אלא בגלל שהוא ידע טוב מאוד, התמונות "המשפילות" על ספסל הנאשמים, שוות לו עוד כמה מנדטים בבחירות.

עוד בוואלה!

ברוך קרא לאבישי בן-חיים בשידור חי: "הדברים שאתה אומר עכשיו הם שקר"

לכתבה המלאה
עם הגב למצלמה, כמו תלמיד זן שיודע דבר או שניים על תקשורת. רה"מ נתניהו ועמית חדד (צילום: ראובן קסטרו)

בזמן שכולנו חיכינו שהוד מעלתו נוני מוזס יכבד את בית המשפט ויגיע לדיון בעניינו, נתניהו התיישב עם גבו למצלמה. הוא ישב על כסא. לא מפואר, ממש לא אורתופדי, והסתודד עם פרקליטו עמית חדד. באולפנים החלו לנתח ולפרשן את הפריים הזה כאילו מדובר בקלף משפטי מחושב היטב ולא תוצאה של ייבוש טכני. בחדשות 12 הגדילו לעשות והסבירו שהישיבה של נתניהו עם הגב למצלמה מתארת בצורה פואטית את מיקומו הסמלי עם הגב לקיר.

בחדשות 13 הרוגע המקפיא של נתניהו ניצב כקונטרסט למתח ששרר באולפן עצמו. ברוך קרא, מהעיתונאים הבכירים בישראל ופרשן המשפט של חברת החדשות, איבד את קור הרוח שלו. ליתר דיוק, נשבר לו הז**. אפשר להבין אותו כמובן. כמה אפשר לשבת בשקט ולשמוע את הפייק ניוז של אבישי בן חיים שמבזה את חברת החדשות שלך? עד מתי עיתונאים ימשיכו לצעוק כשבקרבם יושבים אנשים שהופכים כל פורום חדשותי לבדיחה פופוליסטית עם פוטנציאל ויראליות? אז ברוכי הפסיק לשתוק, דווקא ברגע הכל כך סמלי הזה. אפשר לזעוק עד מחר על קולגיאליות, ערך חשוב ללא ספק, אבל גם לקולגיאליות יש גבול. עיתונאי צריך להיות נאמן למקום העבודה שלו, צריך להיות נאמן לחבריו למערכת וצריך לשמור על כבודם גם של עמיתיו מכלי התקשורת האחרים - אבל לפני הכל הוא צריך להיות נאמן לאמת ולצופים שלו. ברוכי עשה משהו שאנחנו לא רואים מספיק, הוא נלחם על האמת בעידן בו האמת הפכה למצרך נדיר.

והאמת צריכה להיאמר: משפט נתניהו לא יכול היה לבוא לנאשם בפלילים בזמן טוב יותר. כשהאלטרנטיבה היא התמודדות עם הניהול הכושל של הממשלה הבזיונית שלו בענייני הקורונה, עדיף לו שידברו על הפעם ההיא שהוא נתן כמה משמרות בדסק החדשות בוואלה או הציע להעביר חוק נגד כלי תקשורת אחד בתמורה לפרגון בכלי תקשורת אחר. ברור שזה עדיף. מה זה קצת שמפניות ורודות וסיגרים לעומת 5,000 הרוגים בפארסה השלטונית הגדולה מאז מלחמת יום הכיפורים?

אם לא היינו יודעים יותר טוב היינו חושבים שהוא שיתף פעולה עם נתניהו היום. נוני מוזס (צילום: ראובן קסטרו)

מדהים כמה היה קשה לנו לדמיין לפני שנה וחצי את ראש הממשלה המכהן מתייצב מול מאשימיו בבית הדין. קשה היה לקבל את הרעיון שנושא המשרה הרמה במדינה יפנה מזמנו הלחוץ כדי להתמודד עם ענייניו המשפטיים, שלא לדבר על אימת הדין שמעבר לפינה. פתאום, זה מרגיש כאילו הוא הגיע לבית הבראה. אשף התקשורת הגדול בתולדות המדינה לא יכול היה לקוות להסחת דעת טובה יותר.

דברו על המשפט שלי, דברו על הציוצים של בני, נתחו את התסרוקת שלי ואת עוגת הביסקוויטים המזעזעת של רעייתי. תזכירו שאני נאשם בפלילים. כן כן, בשלושה תיקים. הכל עדיף מאשר לדבר על המתים שנפלו במשמרתי. אל תדברו על המתאבדים. על קריסת העסקים. על החינוך של הילדים. על מכירת החיסול שנעשתה לעתיד של כולנו. ראיתם שמפגינים בחוץ נגדי? צאו, צלמו אותם, הם רוצים למנוע ממני לטפל בכל זה בגלל כמה סיגרים. שילכו לעבוד. שיהיו יצרניים. אין להם משהו טוב יותר לעשות עם הזמן שלהם חוץ מלהפגין?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully