מהדורת 2020 של פסטיבל ברלין התקיימה רגע לפני שהקורונה התפשטה באירופה, ולמעשה זה היה נס שהיא בכלל יצאה לפועל והסתיימה בשלום. השנה, היא כבר תתקיים באופן וירטואלי, במהדורה מצומצמת ובתאריך מאוחר מהרגיל - בתחילת מרץ.
מנהלי הפסטיבל הודיעו היום על המשתתפים במסגרות הצד המרכזיות שלו, ובין השמות שהוכרזו אפשר למצוא גם סרט ישראלי אחד - "מישהו יאהב מישהו", סרטה הארוך השני של הדס בן ארויה, שעבודת הביכורים שלה, "אנשים שהם לא אני", זכתה לתהודה בינלאומית והפכה לסרט פולחן.
בכך, הקולנוע העלילתי הישראלי חוזר לברלין לאחר הפסקה קצרה: לפני שנתיים, "מילים נרדפות" של נדב לפיד זכה בפרס הראשון בפסטיבל, אבל בשנה שעברה לא הוקרן בו ולו סרט ישראלי ארוך אחד.
לפי התקציר הרשמי, הסרט מורכב משלוש אפיזודות: סיפורה של צעירה המחפשת את הבחור שהכניס אותה להיריון, סיפורה של פנטזיה מינית שיצאה משליטה וסיפורו של גבר המוצא במיטתו את הדוגווקרית שלו. מככבות: אלישבע וייל, שבקרוב תגלם את שירה גפן בסדרה "אור הירח" ולייב לב לוין, שהופיע השנה ב"בלאקספייס".
מול סרטה של בן ארויה, יתחרו עוד כמה סרטים מהשכונה, שגם הם עוסקים בדור הצעיר: 'Souad'' המצרי מספר על נערה המנהלת חיים סודיים; ו"Death of a Virgin, and the Sin of Not Living" הלבנוני על נער היוצא לאבד את בתוליו.
סרטים בולטים נוספים במסגרת הפנורמה: "צנזורית" הבריטי, דרמת אימה שאת הבכורה האמריקאית שלה ערכה בפסטיבל סאנדנס לפני כשבועיים, וזכתה בו לשבחים; "The World After Us" דרמה צרפתית בכיכובה של לואיז שביאוט, שכיכבה ב"מילים נרדפות"; ו"Ted K", דוקו אמריקאי על טד קזינסקי, הטרוריסט האקסצנטרי שנודע כיונבומבר.
ויהיה גם סרט ישראלי תיעודי בפסטיבל. מדובר ב"54 השנים הראשונות", סרטו של היוצר הדוקומנטרי הוותיק והמוערך אבי מוגרבי, מי שיצר בעבר את "איך הספקתי לפחד ולמדתי לאהוב את אריק שרון", "נקם אחת משתי עיני", "בין גדרות" ועוד. הפעם, שוב לפי התקציר הרשמי, הוא "משתמש בכיבוש הישראלי של הגדה המערבית ועזה כדי לבחון כיצד קולוניאליזם עובד".
