ברצוני להתחיל עם תלונה ייצוגית. בשם כל מי שצופה ברשת 13 דרך האתר, בבקשה תתקנו את התקלה המעצבנת שמכריחה אותנו לראות את הפרומו של "רשת 13 מציגה את 2021" בכל הפסקת פרסומות חמש-שש פעמים בלופ. רחמים. ודווקא בגמר התקלה החמירה מאד וגרמה לכל הצופים באתר לפספס את ההדחה של אורן.
אירועי גמר הם תמיד משדרים מתישים ומלאי פרסומות שלא מצדיקים שעתיים מהחיים שלנו, אבל לפחות הפעם הטוויסט של "גמר בהפתעה" עבד מעולה. היה מצחיק לראות דיירים משועממים ונטולי תוכנית בנעלי בית מקבלים לאטמה לפנים ומבינים שהם עוזבים את הבית - בלי איפור, בלי נעלי עקב, ובלי זמן להתכונן. ההלם עשה להם רק טוב - לא הייתה להם הזדמנות לעלות על הפאסון, והיה מקסים וחינני לראות מתמודדי גמר האח הגדול מתנהגים טבעי ולא מכופתרים ולחוצים.
אחרי כמה קריאות "אבל אני יחף!", "אנחנו לא לבושים!", הגיעה ההדחה של אלמוג, שיצאה כמו מלכה בנעלי בית פלאפיות, כשהיא אוחזת בסידור תפילה ותמונה של הבאבא יהודה. האמת, היא נראתה שלמה עם המקום שלה, ובצדק - עצם העובדה שהיא הגיעה לגמר בכלל היא סוג של פלא, שכנראה התאפשר רק בגלל שחלק מהקולות של יהודה עברו אוטומטית אליה ולג'וזי.
כיאה למשדר גמר שבנוי על טהרת ההמתנה המותחת בין הדחות, קיבלנו גם כמה לקטים - כל דייר ראה את רגעיו הגדולים בבית (שכולנו כבר ראינו, אבל למה שזה ישנה למישהו? גם את תעודות הזהות הראו לנו שוב), היה לקט של רגעים מרגשים שלא ריגש אף אחד, רק הזכיר לנו שמור לרמן היתה פעם בבית, מתישהו, ממש מזמן.
ההדחה הבאה היתה של אורן, שכאמור התפספסה עקב אסון הפרומו, ואחריו הודחה קארין במקום הרביעי. גם ההגעה שלה לגמר על פני טובות ומעניינות ממנה כמו לינור וגל, מתמיהה למדי. נראה כאילו העונה הזאת הייתה פספוס ענק שלה. רצף של בחירות גרועות, החל מתעודת הזהות שהציגה אותה כ"ביץ'", המשך בבחירת החברים ומאמצי העל להיראות חזקה כל הזמן, וכלה באירוע המגוחך שבו הגיבה לניסיון ההתקרבות של דניאל בהגזמה שעשתה לו נזק, וגם פספסה את אחד הבחורים הכי שווים של העונה. העיקר דייויד. נו, בחורה משונה.
המקום השלישי הלך לתום, הבחור הכי מטעה בעולם. לקח לו זמן להתקלף מתדמית הפלייר המגניב עם הקוביות בבטן, אבל כשהפוזה הזאת התפוצצה, זה היה כמו פיניאטה שממטירה עלייך ממתקים. פתאום התגלה לי בחור אינטליגנטי, רגיש, מצחיק, עם הומור עצמי, עם מודעות, כנות, וקסם אישי כובש וטבעי. פשוט בחור מתוק כל כך שהפך לאחד הפייבוריטים שלי. היה ברור שהסיכוי שלו לנצח קלוש, אבל הוא הראשון עד עכשיו שהגיע לו להיות בגמר. הפגישה שלו ושל גל הייתה אחד הדברים החמודים שנראו על המסך לאחרונה - וגם זה הזכיר לי כמה מהממת גברעם וכמה מבאס שהיא לא הגיעה לגמר, כי הגיע לה להיות שם, יותר מלאלמוג, אורן, או קארין מחוברים יחדיו. סך הכל תום יצא מהעונה הזאת מורווח מאד - עם אהבה, ועם התובנה הסופר-חשובה שתלווה אותו כל חייו - הידיעה שהוא לא צריך לעשות שום דבר מיוחד כדי שיאהבו אותו, כי הוא הכי אהיב ככה, בדיוק כמו שהוא.
שני המקומות האחרונים היו צפויים. בכל הסקרים שראיתי בימים האחרונים זהבה וג'וזי הובילו, פעם היא, ופעם הוא. האמת היא שהייתי כמעט בטוחה שג'וזי ייקח, כי הוא פשוט מתאים לטיפוס שבדרך כלל זוכה - הוא בגיל המתאים, בסטטוס המתאים, ברמת הנחשקות המתאימה, ועם סיפור אישי קורע לב, כמובן, כי אנחנו הישראלים לא מתחברים לאנשים שפשוט טוב להם, כאלה שלא נאלצו להתגבר על טראומות נוראיות, או סתם אנשים שמעדיפים להסתכל על החיובי ולא לבלות את זמנם בהזלת דמעות.
הזכייה באח הגדול היא קצת תעלומה - קשה לדעת מה הפרמטרים שהופכים דייר לאהוב בבית המפורסם במדינה, אבל סיפור טראגי כמו אמא נרקומנית, מפלות בקריירה, עוני ומאבקים קיומיים כנראה עושים לנו את זה. ואם כבר מדברים - איך בדיוק ג'וזי זכה בפרס הדייר הכי מצחיק? הרגעים המצחיקים שלו היו רגעים שבהם הוא נבהל מקונפטי, לא של הומור מתוחכם. בלקט הרגעים המצחיקים, שהיה חמוד מאד, שכחו להכניס את הרגע הכי הכי מצחיק שלו, כשהוא צווח "מון דייה! מון דייה!" על המכונית המעופפת. תואר "הדייר עם הסטייל" קצת יותר התאים, למרות שגם זה עניין של טעם. ללא ספק האיש מקפיד על לבושו, אבל תמיד יש לי הרגשה שהוא לובש הכל בו זמנית. זה כה עמוס, יחד עם 70 אלף הקעקועים, טבעות, כובעים, צמידים, ופירסינגים שזה עושה כאב ראש כזה, כמו להיות בתוך חנות של מיכל נגרין.
הגמר בהפתעה עשה גם לו טובה גדולה - הוא לא הספיק לענוד על עצמו יותר מדי תכשיטים, ויצא אל הקהל צנוע יחסית לעצמו, ודי בשוק, כי בפעם האחרונה שהוא ראה כל כך הרבה אנשים זה היה במלונית קורונה. ראוי לציין שגם לא הייתה בו טיפה של מרמור על ההפסד לזהבה - רק פרגון, ובלב לגמרי שלם. גם אני שמחתי. כולם שמחו - לא כי לא מגיע לאחרים - אלא כי לזהבה מגיע יותר. צדק פואטי, מה לעשות. רובם עוד יעשו כסף, ועוד המון דברים בחיים, ולה, מה לעשות, זה קצת יותר מסובך. היא לא מצטיינת בכישורים כמו יוזמה ומרפקים, והיא שבעת תלאות כל כך שכששמעה שהיא הזוכה, פשוט התחילה לבכות ולא יכלה להפסיק.
איך היא בכתה, כפרה עליה (זה לא הוסיף אמינות לטענה שלה שהיא בעצם בן אדם מאד שמח ולא שיר קאנטרי על שתיים כמו שחושדים). נדמה שזהבה פשוט התרגלה לחדשות רעות - במשך שנים לא קרה לה דבר כזה, שהוא פשוט טוב לחלוטין - אליה ללא קוץ בה - וזה כל כך הפתיע אותה שהגוף שלה לא הצליח להתמודד עם האירוע. חסרי רגישות, גם כן, האח הגדול האלה. רואים את זהבה מעולפת בבית לבד, מאבדת נוזלים ברמה של אינפוזיה, לפחות תביאו לה טישו, כוס מים, פרמדיק, משהו. כלום. נתנו לה לנגב את העיניים בשרוול, ורק כשהתמוטטה בברכיים פקות בראש המדרגות, נפל לגיא האסימון והוא רץ להביא אותה לפני שהיא מתגלגלת למטה ושוברת יד.
היה מאד מרגש לראות את כולם שמחים בשבילה, ואת הפגישה עם הבן שלה בתוך סופת הקונפטי - אני חושבת שזאת הזכיה הכי קונצנזוס שהייתה באח הגדול עד היום. אין מישהו שלא מפרגן לזהבה בן, כי אי אפשר שלא לפרגן לה, לאהוב אותה, ולרצות לחבק אותה - אי אפשר שלא לראות כמה היא טהורה וטובת לב. הזכייה של זהבה היא קצת זכייה של כולנו. אחרי שנת הקורונה המזעזעת שעברה עלינו, הפילוגים, האלימות והשנאה שחווינו וראינו, עם כל השחיתויות, השקרים, ותחושת העוול שיושבים לכולנו על הנשמה, יש משהו מאד מעודד בכך שגם הצדק נעשה לפעמים - אמנם הרבה שיט קורה בחיים, אבל לפעמים, בשקט בשקט, גם הטוב מנצח.