הסדרה "Q: לתוך הסערה" של רשת HBO שודרה בישראל בהוט, יס וסלקום טיוי. ואולם, וסליחה מראש על משחק המילים, הסדרה שהגיעה לסיומה בשבוע שעבר לא יצרה סערה גדולה בארץ הקודש. למעשה, למעט כמה ציוצים מפרגנים של חובבי פוליטיקה אמריקנית, לא נראה שיותר מדי ישראלים בכלל נחשפו לסדרה שחשפה את אחת התופעות הכי מעניינות (ופסיכיות) שהתקיימו בעולם בשנים האחרונות.
זה חבל, לא רק בגלל שהסדרה שמה דגש על נושאים קריטיים לעולם בו אנחנו חיים. יוצר הסדרה מצליח להציג בצורה מאוזנת להפליא את הטירוף המובנה של כתות קונספירטיביות, מבלי לפגוע בקדושת חופש הביטוי, וכל זה בלי התנשאות או הצגה של הקונספירציה בצורה נלעגת. זה ממש לא עניין פשוט.
הסדרה מתחקה במשך שישה פרקים (כל אחד מהם באורך של קצת פחות משעה) אחרי תופעת QAnon. הקונספירציה, שמופצת על ידי דמות אנונימית הנושאת את האות האנגלית "קיו", פשוטה כפי שהיא מטופשת. תזכורת למי שפספס את אחת מהקנוניות המדהימות של השנים האחרונות, ובכלל: בבסיסה עומדת כת פדופילים סוגדי שטן, שמונהגת על ידי הכוכבים הכי גדולים בהוליווד ובכירי המפלגה הדמוקרטית (להלן: האליטה). יחד מנהלת החבורה רשת סחר בילדים למטרות מין וקניבליזם. המשפט האחרון ביזארי מכדי להסתפק בו אז אנסה לפרט: לפי אנשי הכת, כוכבי הוליווד גילו את מעיין הנעורים, מין סם אנטי אייג'ינג טבעי בשם "אדרנוכרום" שמופק מתמצית האדרנלין של אדם חי. ככל שהאדם שממנו קוצרים את האיברים צעיר יותר ומפוחד יותר, כך האדרנוכרום המופק ממנו איכותי יותר ויעיל יותר.
במילים אחרות: אם ראיתם פעם שחקן הוליוודי שנראה ממש טוב לגילו, אז תדעו שזה לא בוטוקס, מתיחת פנים או גנטיקה משובחת - השחקן הזה פשוט מחזיק במרתף שלו ילדים (אם הוא נראה ממש צעיר, אז מדובר בתינוקות), ומדי פעם הוא אונס ואז אוכל אותם. גם משפחת קלינטון עושה את זה, גם אל גור. ככה האליטה מתחזקת את עצמה. והיא תמשיך להתעלל בילדים לנצח, כאשר יש רק אדם אחד שיכול לנצח אותה. אתם יכולים לקרוא לו המשיח, או פשוט בשמו המלא: דונלד ג'יי טראמפ.
לפי הקונספירציה של קיו, מכיוון שדונלד טראמפ לא צמח מתוך האליטה הפוליטית אלא היה אאוטסיידר, הוא היחיד שיכול היה לטפל בתופעה המחרידה הזאת. אלא שאנשי הדיפ סטייט האמריקני לא נתנו לו לעשות את זה. הם יצרו וירוס קטלני בשם "קורונה" באיזו מעבדה בסין וגרמו למותם של מיליונים ברחבי העולם, ואז זייפו את תוצאות הבחירות וגירשו אותו מהבית הלבן, לפני שהספיק לעצור את המזימה השטנית. זה נגמר בכך שאלפים מאנשי הכת סירבו לקבל את תוצאות הבחירות, עלו על גבעת הקפיטול וניסו לבצע הפיכה שלטונית אלימה. הכל בעקבות מסרים שקיבלו על ידי גורם אנונימי באינטרנט - שהפך למנהיג של תנועה דתית כמעט, למרות שאף אחד לא באמת יודע מי הוא.
קולין הובאק, יוצר הסדרה "Q: לתוך הסערה", נוקט בגישה מאוד מכילה - וזה משתלם לו. בעוד תקשורת המיינסטרים האמריקנית התייחסה למאמיני QAnon בלגלוג והתנשאות, הובאק בוחר לשים בצד את ההיגיון הפנימי שלו, ומגיע לחקור את הקונספירציה דרך עיניים אובייקטיביות. התוצאה די מדהימה. האנשים שאחראים להפצת הקונספירציה, כמו גם האיש שעומד מאחורי הדמות של "Q" עצמו (כך לפחות לפי הסרט) נפתחים בפני המצלמה בצורה חסרת תקדים.
התוצאה היא מן הכלאה של הריגוש המפתיע של "הג'ינקס", יחד עם התחקיר המעמיק של "לעשות רוצח" וכל זה עם דמויות ביזאריות מתוך העולם המופרע של "טייגר קינג". הובאק מלווה במשך שלוש שנים כמה מהדמויות הכי מעניינות שנצפו על המסך בשנים האחרונות, כאלה שאם היו נכתבות בתסריט היו עוברות כלא אמינות.
הסדרה מציגה בין השאר את דמותו המרתקת של פרד ברנן, חולה פרכת שמתנייד על כסא גלגלים. ברנן פרסם בהיותו בן 20 מאמר בעד סירוס של בעלי מוגבלויות (כמוהו), כדי למנוע מהם להתרבות. לאחר שאף כלי תקשורת סירב לפרסם את המאמר שלו, הוא פרסם אותו ברשת וגילה את הכוח של האנונימיות ברשת. הוא הקים את 8chan, פורום מבוסס תמונות ללא שום פילטרים או צנזורה עצמית. האתר הפך לבסיס הבית של קבוצות שנאה רבות - מנאו-נאצים ועד אינסלים. זה גם יהפוך להיות אתר הבית של "Q" ומעריציו. במילים אחרות, כדי להגיע למסרים המרכזיים של אנשי הכת, צריך היה לעבור דרך ביצה עכורה של פדופיליה, שנאת זרים ואנטישמיות. לא במקרה, קשה שלא לשים לב לדמיון בין הקונספירציה של שתיית דם של ילדים לבין עלילות הדם העתיקות נגד היהודים.
במהלך צילומי הסדרה, ברנן החליט לצאת למלחמת חורמה נגד האתר אותו הקים והאנשים להם מכר את הזכויות על האתר - ג'ים ווטקינס ובנו רון. המלחמה הזאת מוצגת בצורה מרתקת, מכיוון שכל הצדדים בה נפתחים בצורה מקסימלית ובלי פילטרים מול המצלמה של הובאק, ומול היוצר עצמו. כל הדמויות בסדרה, שמלאות בשנאה בינן לבין עצמן, מסתכלות על הובאק כחבר לקרב.
יותר מכולם, ג'ים ווטקינס נולד כדי לגלם דמות של נבל של ג'יימס בונד. התסרוקות המשונות, השפם המלחיץ, התחביבים הביזאריים והגינונים המשונים, הופכים אותו לדמות טלוויזיונית מהפנטת. הוא מוצג בתחילה בסרט כפילנתרופ שנגרר לעולם האינטרנט בגלל שהוא פטריוט אמריקני שנלחם למען חופש הביטוי, אך מהר מאוד מבינים שמדובר בסוציופת בתפקוד גבוה, שמתעתע במצלמה ובמראיין שלו בחופשיות. זה נגמר בצורה הכי מטלטלת שאפשר לחשוב, כשהסדרה הדוקומנטרית קיבלה טוויסט מעוות והפכה לסרט האימה שהוא המציאות.
כמו אנדרו ג'ארקי ב"הג'ינקס" ומוירה דמוס ב"לעשות רוצח", גם הובאק מנסה להיתלות בקצה חוט כדי להיסחף עמוק אל תוך מחילת הארנב, בלי לדעת בדיוק מה ימצא שם. גם במקרה הזה הוא מוצא שם אמת מרעישה, אלא שבעוד שתי הסדרות ההן חושפות מעשים מחרידים של אינדיבידואלים, "Q: לתוך הסערה" חושפת את האמת המבעיתה על העולם החופשי בו אנחנו חיים. על הקלות שבה אדם אחד יכול להסית זרים לאלימות, על המחיר האמיתי מאחורי סיסמאות בעד חופש הביטוי, ועד כמה קרובה הייתה אמריקה לאבד את מעמדה כמעצמה דמוקרטית, באמצעות אתר אינטרנט כעור למראה שמופעל על ידי מגדל חזירים סדיסטי בפיליפינים.
לא הכל עובד כמו שצריך בדוקו. הובאק התאהב בניסיון לפתור את הפאזל של "מי זה Q?", דבר שהאפיל למעשה על כל שאר האלמנטים שמרכיבים את הסיפור המופרע הזה. המרדף אחר הזהות של קיו מגיע על חשבון העיסוק החשוב כל כך בימינו על חופש הביטוי, שהיה הבסיס המקורי של הסדרה עד ששינתה כיוון. כך למשל, העובדה שחשבון הטוויטר של נשיא ארה"ב נחסם הוזכר בסדרה די כדרך אגב.
איפה שמים לחופש הביטוי את הגבול, אם בכלל? ומי צריך או יכול בכלל להתמודד עם שיח השנאה ברשת? והאם תקופת טראמפ משנה משהו בדיון העקרוני הזה? כל הנושאים החשובים האלה די נזנחו אל מול המציאות המטורפת של הקיום של "קיו". הבעיה היא שהסדרה נותנת יותר מדי פתחון פה לטירוף של אנשי הכת, בלי ממש להזכיר שכל מה שהם אומרים מופרך לחלוטין. במידה מסוימת, זה עלול לשרת את חסידי הקונספירציה. וזה, למי שעדיין לא הבין, דבר מאוד מסוכן.
הסדרה מציגה את הקלות בה אדם אחד, לא כריזמטי מדי ולא מקושר מדי, שאפילו לא גר בארה"ב, כמעט הצליח לזרוע הרס וחורבן במוסדות הדמוקרטיים של המעצמה החזקה. אבל יותר מכל, זו סדרה שחובה לכל ישראלי לראות, לא רק בגלל שהיא מראה את הפריכות של הדמוקרטיה הגדולה בעולם, אלא גם בגלל שהיא חושפת אחת ולתמיד את השנאה היוקדת שעדיין קיימת מתחת לפני השטח ליהודים וישראל מצד אנשיו של טראמפ - זה שנתפס פה עדיין כידיד הגדול ביותר שהיה לישראל בבית הלבן, אך בפועל מסרב להתנער מקונספירציה שטוענת בין השאר שיהודים שולטים בעולם באמצעות רצח שיטתי של תינוקות. עם ידידים כאלה, מי צריך אויבים.