שפים לא אוהבים לקבל ביקורת. כלומר, אם נודה על האמת אף אחד לא אוהב לקבל ביקורת (אפילו האנשים שכותבים אותה) אבל כשזה מגיע לשפים נדמה שהנושא טעון במיוחד. אם למדתי משהו אחד מצפייה בדמותו של דורי (גל תורן) ב"הטבח" של yes הוא עד כמה אפילו הביקורת השלילית המרומזת ביותר יכולה להוציא את גאוני הקולינריה האלה משלוותם. האזכור של דורי ו"הטבח" לא מקרי כמובן. את עונתה החמישית של "משחקי השף" (רשת 13) מובילים ארבעה שפים שכל אחד מהם יכול היה לשמש כהשראה לכתיבת סדרה סוערת ומלאת אמוציות על עולם המסעדנות. בראשם עומד כמובן אסף גרניט שמוביל שוב את צוות השופטים, אליו הוא מגיע הפעם כשף עם מסעדה מעוטרת בכוכב מישלן ("שבור" הפריזאית) ועם לוק של רוקסטאר התואם את מעמדו בתחום. שלושת חבריו מושיק רוט, יוסי שטרית וארז קומרובסקי, מגיעים לעונה החדשה כשהם קצת יותר "מקורקעים" בעקבות הקורונה כאשר שטרית נמצא בדיוק בין מסעדות (אחרי שעזב את "משייה") ורוט חזר לארץ מאמסטרדם אחרי שסגר את מסעדת שני כוכבי המישלן שלו בעיר.
מסיבת האגואים הזאת משתקפת היטב כבר מקליפ הפתיחה של העונה, בו כל אחד מהשופטים מגיע בכלי תחבורה אחר משל היו חלק מחבורת "הנוקמים" וביחד הם נכנסים אל האולפן החדש והמשופר. מצטער לאכזב את צוות ההפקה ועורכי התוכנית, ייתכן והשקעתם רבות בסט אך אנחנו, הצופים, לא באמת רואים את זה ולא משנה כמה קריאות התפעלות של השופטים יוכנסו בעריכה (אגב, אני כותב את הביקורת על מחשב חדש אבל אין לי ספק שזה לא מעניין איש). אז מה השתנה העונה בריאליטי הבישול השני בגודלו בישראל? לא הרבה האמת חוץ מהאולפן המחודש. השופטים נותרו כשהיו - כאילו, חוץ מעוד אי אילו קעקועים על אסף גרניט - ומירי בוהדנה עדיין רשומה כאן כמנחה למרות שמצמוץ אחד מיותר ולגמרי פספסתם אותה. אה, כן, יש את עניין סכין הזהב (המקביל לסינר הזהב של המתחרים) שמתמודד שמקבל אותה עובר ישירות לנבחרת אבל גם זה שינוי קוסמטי בלבד. בכלל, אחרי שבעונות הקודמות ניסו ב"משחקי השף" לבדל את עצמם, נדמה שקו העלילה של העונה החדשה הוא לקרוא תיגר על "מאסטר שף" שנמצאת בימים אלה בשלבי ההכרעה של עונתה התשיעית.
לא במקרה בחרו ב"משחקי השף" לקדם את תוכנית פתיחת העונה עם האודישן של יהודה עמר, זוכה העונה השביעית של "מאסטר שף", שהגיע להיבחן עם מנת הגמר שלו ושמע ממושיק רוט ש"אצלנו זה לא מספיק". עמר כמובן עבר את האודישן (למרות שלא קיבל סכין מרוט) אך במהלך הקטע הארוך שלו הספיק למתוח ביקורת יותר ממרומזת על כל הקונספט של "מאסטר שף" ומעמד סלבריטאות האינסטנט שהוא מעניק לבוגריו. חשוב לציין שיהודה עמר הוא ככל הנראה אחד הזוכים הפחות מצליחים בתולדות "מאסטר", משהו כמו אביתר קורקוס של "הכוכב הבא" (כן, מותר לכם לגגל) וההשתתפות שלו כאן אחרי שכבר זכה בתוכנית היא לגמרי אצבע בעין. לדבריו, כאשר הוא יצא מהתוכנית הוא קיבל כמעט מיד את האפשרות להיות שף של מלון מצליח ("סטאי" ביפו) אך בגלל שמעולם לא עבד במטבח קודם הוא לא ידע להתנהל וכאשר חיפש "אבא ואמא" שילוו אותו הוא נתקל בכתף קרה. גם בלי להזכיר את השמות המפורשים, יש כאן ביקורת כלפי שופטי "מאסטר שף" (אייל שני, חיים כהן, מיכל אנסקי וישראל אהרוני), שלא היו שם בשבילו כשהוא היה צריך אותם. העקיצה של עמר ששודרה בפרומו לא עברה בשקט ואייל שני העלה פוסט חריף ביום שידור התוכנית בו קרא ל"משחקי השף" חיקוי, או במילותיו "רולקס ב-27 דולר" (פוסט שהורד במהרה כנראה מתוך ההבנה שהוא עושה יחסי ציבור מצויינים לתוכנית).
מדובר כמובן בסערה בכוס של חליטה יוקרתית, שכן הקרבות האלה לא מעניינים אף אחד מלבד עשרות בודדות של אנשי הפקה שעובדים בתוכנית. אך האמת היא שהאודישן של עמר והשיח שלו על מעמד השפים בישראל בעידן הריאליטי ותהילת האינסטנט של בשלני האינסטגרם, היה לגמרי ההיילייט של פרק פתיחה מהחלשים שהיו לתוכנית. בעונתה הראשונה הייתה "משחקי השף" האחות הצעירה והבועטת של "מאסטר שף", אחרי פרקי האודישן החלשים יחסית היא הגיעה מהר לשלב התחרות, והמתח והיריבויות בין הקבוצות של השפים נתנו לה קצב אחר וכיפי יותר. חמש עונות מאוחר יותר (לא כולל כמה וריאציות כמו "משחקי השף קונדיטור") ונדמה שהתוכנית מתקשה להמציא את עצמה מחדש. התשוקה שהייתה שם הלכה לאיבוד וזה מורגש. קיים שיח פתוח ומשעשע לפרקים בין ארבעת השפים, משהו שמרגיש כמו מפגש מילואימניקים של מסעדות יוקרה אך הוא ברנז'אי בעיקרו ומדבר בעיקר לאנשים שעולם המסעדנות הוא חלק מחייהם. המקום בו "משחקי" ממשיכה ליפול הוא חוסר היכולת שלה להביא את הסיפורים האישיים בצורה שתיגע בנו הצופים.
דווקא נעשה כאן מאמץ ללכת לכיוון האנושי והמרגש. המתמודד צחי מלול שבישל לביל קלינטון, ביונסה וג'יי זי (בין היתר), מגיע לכאן אחרי שבזמן הקורונה הוא סירב לקצץ משכורות לעובדיו, פוטר ונאלץ ללכת לשטוף רצפות כדי לפרנס את משפחתו. גם מרסל העולה מארגנטינה שהגיע לתוכנית אחרי שנים של עבודה במטבחים ורתח מזעם כי ארז קומרובסקי לא הבין ששניצל נתח הקצבים שלו הוא אמנות של ממש, היה מתמודד מוצלח (ובעיקר פוטנציאל דוגמנות לא ממומש) אך בשורה התחתונה התחושה הכללית הייתה של אדישות. כמו לקבל תשובה שלילית בריאיון לעבודה שלא באמת רצית. ומשהו נוסף, כדי להוכיח שהם באמת בעניין של תחרות, החליטו ברשת 13 לשבץ את פרק פתיחת העונה מול "מאסטר שף" - החלטה שבסופו של דבר לא תשרת אף אחת מהתוכניות ורק תפגע גם בקהל שאוהב את הריאליטי שלו עם סירים ומחבתות. אנחנו מדינה קטנה מדי בשביל קרבות האגו האלה, אז אם לא בפוליטיקה אולי בתוכניות הריאליטי שלנו הגיע הזמן לקצת אחדות.