כותב על טלוויזיה, מוזיקה ותקשורת, או בקיצור - חי על התפר שבין ריאליטי ומציאות. הייטקיסט ביום, מוזיקאי בחלום.
האם שלי תגמור לכולם את האוכל ותטען שלקוח מסתורי בשם שימי הזמין אותו? עם מי מהדיירים דרורע לא תריב? האם צ'אקי ירדוף אחרי הדיירים בלילה עם סכין מטבח? זה מה שבן בירון בראודה חשב על הפרק הראשון של האח הגדול
"עליית העורב" מרשימה בתקציב ובהיקף אך חסרה חדשנות בסיפור. "אצולה" מציעה הצצה לחברה ההודית אך כושלת בכל פרמטר אפשרי. "שלך לנצח" מציגה גרסה מודרנית ומרגשת לספר האסור של ג'ודי בלום עם ליהוק מוצלח ואמינות מפתיעה. ביקורות קצרות על 3 סדרות חדשות
אחרי שהתבאסתי מדברי הפתיחה של לוסי איוב והתעייפתי מההרמה הכל כך צפויה של קשת לעצמה עם ההשמעה החוזרת של "New Day Will Rise" - התפניתי ליהנות מ"רוקדים" כמו מה שהיא אמורה להיות - הגילטי פלז'ר האולטימטיבי
עונתה האחרונה של "אנדור" נפתחה באיטיות מייגעת אך מסתיימת ברמת שיא רגשית. הסדרה הצליחה לשבור את הכללים הלא כתובים של יקום "מלחמת הכוכבים" ולהעמיד מראה עוכרת שלווה למציאות הפוליטית שלנו, עם רובד אנושי שהופך אותה ליוצאת דופן
"כוכבת" מציעה אסקפיזם מושלם בעולם הבלט עם אסתטיקה עוצרת נשימה. "האטרנאוט" חושפת ביקורת חברתית נוקבת מאחורי מסך של מד"ב פוסט-אפוקליפטי. "כיפת הזכוכית" מחזירה את הנואר הסקנדינבי לגדולתו עם טוויסטים מפתיעים ומשחק מרשים. ביקורות קצרות על 3 סדרות חדשות
תחקיר "המקור" בהובלת רביב דרוקר, אלון בן דוד ונריה קראוס רק חידד את העובדה שאנחנו לא באמת מבינים באיזו מציאות אנחנו חיים ומה המטרות של מנהיגינו. זה מדאיג, מדכדך ובהחלט כבר לא מפתיע
כיצד הצליחה הסדרה "את" (נטפליקס) להפוך רוצח סדרתי לאנטי-גיבור אהוב, ומדוע הסיום הצליח להיות מספק ומאכזב בו-זמנית
אם בא לכם לראות ישראלים מטנפים זה על זו ואין לכם גישה לפייסבוק או ל"הפטריוטים" - "הבוגדים" של קשת היא אופציה לא רעה. אם אתם מחפשים ריאליטי אסטרטגי מהוקצע ומלא הומור עצמי - תישארו עם הגרסה האמריקאית
שלבי ההכרעה בעונה השביעית של "חתונמי" נאמנים למה שקרה לפני כן: רצף של אירועים מורידים ומבאסים עם מעט מאוד רגעים של חסד. שקד ורוני אולי סיימו ב"כן" זמני, אבל בין אולה שנמלטה מאופיר הקריפי וזוגות כושלים אחרים, העונה הוכיחה שגם לציניות שלנו כצופים יש גבול
התוכנית החדשה של רשת 13 מנסה לגשר על הפערים בין שמאל לימין, חילונים לדתיים ופמיניסטיות למתנחלות. הפורמט מצליח להראות שמאחורי הסיסמאות עומדים בני אדם, אך ברגע מסוים הכל משתבש
"רנסום קניון" מנסה לחקות את הצלחת "ילוסטון" אך נשארת בינונית וקלישאתית. "דוק" עם מולי פרקר היא בדיוק מה שהרופאה רשמה. "משפחה אמריקאית טובה" מביאה למסך סיפור מטלטל שמחוויר לעומת הגרסה התיעודית שלו. ביקורות קצרות על 3 סדרות חדשות
מי שקיוו ל"חשיפה" במובן של מה שסלבריטאים לא משתפים ברשתות החברתיות - קיבלו אותה היטב בסרט הנוגע-ללב על מסעה הארוך של שירלי בוגנים בדרך להפוך לאמא. מי שרצו הצצה עמוקה ומורכבת יותר לתהליך הפונדקאות - יצטרכו לחפש אותה במקום אחר
"מתה לסקס" היא מסע מצחיק ורגשי שצריך לזכות את מישל וויליאמס בפרס האמי. "מיד-סנצ'ורי מודרן" היא גלגול הומואי חדש של "בנות הזהב" שנופל מהמקור ועדיין חמוד. "דופק" מנסה לרשת את "האנטומיה של גריי" אך נכשלת בכל חזית. ביקורות קצרות על 3 סדרות חדשות
אלמוג בוקר ראיין במהדורת חדשות 12 את אפרת וצביקה מור, הוריו של החטוף איתן מור שנמצא בעזה כבר 548 ימים. הבעיה, ואולי המניפולציה שנעשתה כאן על הצופים, היא שהדברים של משפחת מור הוצגו כאילו הם מושתקים - כאשר ההפך הוא הנכון
העונה של "הישרדות" סימלה אובדן דרך לפורמט שבחו"ל עדיין מוכיח עד כמה כוחו במותניו. בישראל לנצח מעדיפים שרירים על פני מהלכים אסטרטגיים והתוצאה לא רק משעממת אלא חובבנית - מה שהגיע לשיא סמלי כשמאבטחי הגמר הדפו את הורי הזוכה מהבמה
"אזהרת מסע: אתונה" מנסה לשלב בין דרמה משפחתית למותחן טרור בינלאומי, אך כלום לא מתרומם. למרות צוות מנוסה ותקציב ענק, הסדרה מתפזרת בין יותר מדי כיוונים עלילתיים. הצילומים המרהיבים באתונה ושחקני המשנה היוונים הם האור היחיד בסדרה שלא ממצה את הפוטנציאל שלה
"המעון" מציגה רצח בבית הלבן עם אנסמבל שחקנים מרשים, "נהר ארוך בוהק" מתמודדת עם משבר האופיואידים בפילדלפיה בסדרת מתח מורכבת ומתגמלת, "הוד מלכותך" לועגת לבית המלוכה הספרדי דרך עיניה של נסיכה שמעדיפה מסיבות על פני פרוטוקול. ביקורות קצרות על 3 סדרות חדשות
דובר צה"ל לשעבר רונן מנליס רמז בשידור חי כי עמית סגל הוא שליחו של ראש הממשלה. סגל נעלב, כעס על מנליס והתייחס לעצמו כ"אחד מהכתבים". מה שמצחיק הוא שעמית סגל מ"ערוצי התבהלה" קופץ להגן על "הכתבים" רק כשמישהו מעליב אותו אישית
"דרדוויל: נולד מחדש" חוזרת בהצלחה לגיבור האהוב עם ביקורת חברתית חדה ורלוונטית. "Suits: לוס אנג'לס" נכשלת להצית את הקסם של המקור. "הברדלס" מספקת חוויה מרהיבה בסיציליה היפהפייה, אך מתקשה להתרומם מעל הבינוניות הנרטיבית. ביקורות קצרות על 3 סדרות חדשות
"שבאבניקים" חוזרת אחרי ארבע שנים עם עונה מגובשת ומדויקת יותר מאי פעם. הכימיה המצוינת בין ארבעת חברי הקאסט רק השתבחה, והדינמיקה ביניהם נותרה מצחיקה וחדה. עם זאת, ההחלטה להתעלם מהמציאות הביטחונית ומשאלת ההשתמטות הופכת את הסדרה למנותקת באופן שקשה להחליק עליו
באלבומה הטוב ביותר מזה יותר מעשור, "Mayhem", כוכבת הפופ חוזרת לכתוב המנונים מדבקים ומציגה מסע בהיסטוריה של הפופ שמדלג בין דיוויד בואי, אבבא, פרינס והפקות רוק תעשייתי. עכשיו כבר אפשר להכריז: גאגא חזרה הביתה
אם יורשה לי לעשות פסיכולוגיה בגרוש לפסיכולוגים שלנו, אין ספק שמילת המפתח שליוותה את המפגש הייתה "השלכה". כל ביקורת שהופנתה כלפיהם זכתה למניפולציה מהירה שהסבירה למה הבעיה היא בכלל במשתתפים עצמם
"פרדייז", דרמת המתח מהיוצר של "החיים עצמם", עובדת מצוין למרות הז'אנר השחוק. "קסנדרה" מצדיקה את הציון המושלם שנתנו לה המבקרים. "חומץ תפוחים" הייתה יכולה להיות מעולה, ומזלה שהשחקניות מצילות אותה. ביקורות קצרות על 3 סדרות חדשות
התכנית החדשה של שרון גל היא בלי ספק התוכנית עם האג'נדה הביביסטית ביותר בערוץ i24: מהללים שם את טראמפ, לא מעזים למתוח ביקורת על נתניהו, עוקצים את מערכת הביטחון - ויש אפילו פאנליסט שמעריץ את טלי גוטליב. כן, מה ששמעתם
כשהסאטירה מתקשה להתמודד עם המציאות הבלתי אפשרית של המלחמה, "ארץ נהדרת" מביאה דמויות חדשות שרק חדר הכותבים מכיר. החיקויים המבריקים של ביבי, שרה וטראמפ כבר לא מצליחים להצחיק במציאות שעקפה כל דמיון. ורק דווקא החיקוי של שר אלמוני אחד מצליח להפתיע
משפיעני הורות שאימצו ילד שפתאום "נעלם" מהסרטונים, תסריטאית מצליחה שהמציאה סיפור חיים מופרע וזריקות הרזיה שהטריפו את הוליווד. שלוש יצירות דוקומנטריות חדשות על סיפורים בלתי נתפסים
"בית דוד" מנסה להפוך את סיפור דוד המלך ל"משחקי הכס" ונכשלת. "העיר המורעלת" מציגה מאבק מרגש נגד שחיתות בעיירה אנגלית. "הרציחות באורה" מנסה להחיות את הנואר הנורדי אך בנאלית מדי. "יום אפס" מרשימה אך מתקשה לומר משהו מהותי. ביקורות קצרות על 4 סדרות חדשות
מה שהוצג בפרומואים כסיפור מוזר על חדירה מתוחכמת לפרטיות והוצאת מידע רגיש, התגלה לאורך התכנית כסיפור אפל ונורא באמת. ומול התיאורים הכל-כך קשים האלה, הגישה הישירה של חיים אתגר לא מחליקה בגרון
משבוע לשבוע נוספו עוד ועוד אנשים שמצטטים את "לא לפנות אליי", עד שהשיר הפך לתופעה. איך נסרין קדרי מצאה את הקול האמיתי שלה דווקא בשיר על חוסר רצון לתקשר, וגם למה קשה לא להזדהות עם האנרגיות של מי שרוצה שיעזבו אותה במנוחה
בסיום עונה לוחמנית שכל כך רצתה להראות לאירופה מה זה והתמקדה בסיפורים לא פחות מאשר בביצועים - זכתה הפייבוריטית הברורה של הקהל בערב לוחץ, נמתח ומתיש. חמש הערות על גמר "הכוכב הבא לאירוויזיון"
