שלושה חברי המועצה לתרבות והאמנות של משרד התרבות ומדור התיאטרון שלה התפטרו מתפקידם כמחאה על העברת תיאטרון הבימה לתאגיד של עיריית תל אביב. לוואלה! תרבות נודע על התפטרות חברי המדור, הפזמונאי יוסי גיספן ועו"ד חיים יוספי, שהתפטרו ביחד עם חבר המועצה ד"ר הני זובידה שעל התפטרותו פורסם אתמול בהארץ.
ההתפטרות נובעת גם מהתנגדותם להעברת הנכס הלאומי לידי תאגיד של עיריית תל אביב וגם מתוך כעס על כך שהמועצה לתרבות ואמנות, הגוף הרשמי שמייעץ לשר התרבות, לדבריהם לא הייתה שותפה כלל לתהליך. המדור לתיאטרון של המועצה אמור לנקד את התיאטרון, ועולה סימן שאלה כיצד הדבר ייעשה אם חבריו אינם מסכימים למהלך. אי ניקוד התיאטרון לא יאפשר את תמיכת המדינה לאף תיאטרון.
"הם מתעקשים שהבימה תמשך להיות 'תיאטרון הלאומי'. אין שום סיבה בעולם שתיאטרון לאומי הנמצא בחזקת המדינה יעבור להיות מנוהל בידי תאגיד של העירייה", אומר בכעס יוסי גיספן לוואלה! תרבות. "למה תיאטרון שעובר לידי תאגיד עירוני צריך להיקרא 'תיאטרון לאומי', בלי שתהיה שום מעורבות של המדינה חוץ מאשר המימון שלו? למה הם צריכים לזכות בגמול המיוחד שזוכה לו תיאטרון ממלכתי ולאומי בזמן שהם למעשה יהפכו לתיאטרון עירוני?"
גיספן מוחא על הדרת המועצה מהתהליך. "באופן לא ראוי, המהלך הזה התקיים מאחורי גבה של המועצה במשך שנתיים, התגלגל בכל הצינורות של משרד התרבות וצינורות של בית משפט. לאורך כל הזמן הזה הסתירו את זה באופן מגמתי מהמועצה לתרבות ואמנות, לא יידעו אותנו ולא התייעצו בנו, וגם לאחר מעשה לא הציגו בפנינו את ההסכמים שנחתמו בין עיריית תל אביב למדינה. בעוד שמשרד התרבות מתייעץ עם המועצה על דברים קטנים, מבחינת המשרד אנחנו במועצה לא היינו קיימים כשמדובר בדבר כל כך מהותי ומשמעותי הנוגע לתיאטרון הלאומי הגדול במדינה. רק באו ליידע אותנו על המוגמר ולא ספרו אותנו. לתחושתי נעשה פה מחטף, מישהו בישל פה דייסה. רציתי לדעת איפה המחויבות של העירייה לשמור על האופי של התיאטרון".
"הבעתי את המחאה שלי בכעס רב מאוד, והודעתי על התפטרותי", מוסיף גיספן, "כי אני לא רוצה להיות חלק ממועצה שאין לה שום משמעות, שהחלטות מהותיות עוברות מאחורי הגב שלה בלי ליידע אותה בה. החלטות שכולם ידעו עליהן חוץ מהמועצה. אם המשרד מייתר אותנו אני לא רוצה להיות חלק מהמועצה הזאת.
"לאחר שבמשרד התרבות הבינו שאני זועם, התקשרו אליי בכירים מהמשרד בניסיון להרגיע אותי לפני ישיבת מועצת התרבות. בשיחה הם הודו שהם טעו בכך שקיבלו החלטה כזאת מבלי להתייעץ מועצה. אחר כך נימקו שעשו את זה בגלל שלמשרד האוצר כבר אין כוח לשאת בנטל הזה ובגלל שכל הזמן הבימה מסתבך בחובות. אבל לא ראוי להעביר אותו לבעלות עיריית תל אביב. במידה שמדינת ישראל מאסה במימון התיאטרון הלאומי, ראוי היה שהמדינה תעשה מכרז, ולא ידוע לי אם עשתה כי לא שיתפו אותנו במשך הרבה זמן. שאלתי את המשרד, למה לא הצעתם לעיריית ירושלים? אמרו, הצענו אבל ראש העיר משה לאון סרב לקבל את התיאטרון. בכל אופן התירוצים של המשרד לא עבדו עליי".
"זו אחת התאונות הקשות שקרו לתיאטרון הישראלי", אומר לוואלה! תרבות חבר נוסף במדור התיאטרון של המועצה שהגיש את התפטרותו, עו"ד חיים יוספי, הנמנה על מייסדי תיאטרון באר שבע. "התיאטרון הלאומי הבימה חייב להיות אחר ושונה משאר התיאטראות בארץ, לא רק במהותו כתיאטרון לאומי אלא גם ברפרטואר שלו ובמבנה הניהולי שלו. תיאטרון הבימה הוא מגדלור לתיאטרון הישראלי, לארץ ישראל ולעם היהודי. תיאטרון הבימה צריך להיות ממלכתי ולא תיאטרון שכונתי. לא ברור איך העיריה או תאגיד עירוני ינהל תיאטרון לאומי לכלל עם ישראל.
"המהלך גובש ללא ידיעה או מעורבות של המועצה הישראלית לתרבות ואמנות ושל חברי מדור התיאטרון גם יחד. דעתה של המועצה והמדור לא נשמעו בכלל, למרות שתפקידה בין היתר, כפי שמפורט בסעיף 3 לחוק התרבות והאמנות, להציע לשר יוזמות, הקמת גופים חדשים וכולי".
עו"ד יוספי, שמוביל את ההתנגדות למעבר הבימה לידי עיריית תל אביב, טוען עוד כי ישנה היתכנות כלכלית לקיום התיאטרון גם אם יישאר בידי המדינה. "נאמני הבימה אמרו לבית משפט שהבימה זה לא עסק, ושהתייחסות לתיאטרון בעיניים עסקיות היא שגויה ואינה עולה בקנה אחד עם היכולת להרוויח כסף. הם רק שכחו שכמעט כל תיאטרון בארץ אינו ריווחי ואינו עסקי. לפי הסדר הנושים שגובש, נמחקו 90 מיליון שקלים מחוב של 100 מיליון של התיאטרון. נשאר חוב של 10 מיליון בלבד שפרוס על עשר שנים. במצב דברים כזה, יכלו להשאיר את הבימה בידי המדינה. חבל שלקחו חלון ראווה של מדינת ישראל והעבירו את זה לעובדי עירייה, לזה אני מתנגד. אני טוען שנעשה פה מחטף לכאורה. אם לא יקבלו החלטה אמיצה על ביטולו של העניין - ההתפטרות שלי תיכנס לתוקף".
ממשרד התרבות והספורט נמסר בתגובה: "הנהלת המשרד הדגישה בפני המועצה לתרבות ואמנות כי אין כל חלופה ריאלית אחרת להמשך קיומו של תיאטרון הבימה. תיאטרון הבימה היה תחת חובות ענק של מעל ל-100 מיליון ש"ח ועמד בפני פירוק, דבר שהיה גורם לפיטורי עובדים רבים וכמובן מונע את המשך היצירה של התיאטרון הלאומי. נציין כי זו הייתה האופציה היחידה שאפשרה למנוע את סגירתו.
בשבועות האחרונים המועצה לתרבות ואמנות קיבלה בכתב ובעל פה את המהלכים, שהובילו להחלטה להקים תאגיד עירוני, שימשיך את פעילותו של הבימה. מעמדו כתיאטרון הלאומי של מדינת ישראל יישאר לנוכח החלטת הממשלה משנת 1958. הודגש בפני המועצה והמדור כי לא הייתה כל חלופה ריאלית אחרת להמשך קיומו של התיאטרון".
כזכור, לאחר שתיאטרון הבימה הגיע לגירעון של למעלה מ-100 מיליון ש"ח, לפני כחצי שנה החליט בית המשפט המחוזי בתל אביב שהבימה יופעל על ידי עיריית תל אביב באמצעות תאגיד עירוני חדש. בחודש שעבר נמסר כי הושג מתווה לקליטת התיאטרון על ידי העירייה. על המתווה סיכמו עיריית תל אביב, ההסתדרות, שח"ם, ועדי העובדים והשחקנים בתיאטרון הבימה, משרד התרבות, והנהלת תיאטרון הבימה, והוא כלל את אופן קליטת עובדי ושחקני התיאטרון בעתיד. לפי ההסכם, כל השחקנים יועסקו ביחסי עובד ומעביד ויקבלו את כל הזכויות הסוציאליות. בנוסף, עיריית תל אביב-יפו מינתה דירקטוריון חדש להבימה, בראשו תעמוד זיוה פתיר, ונעם סמל מונה כראש מנהלת המעבר במעמד של מנכ"ל. המהלך מחכה לאישור משרד הפנים לפתיחת הקמת תאגיד עירוני חדש.
לפני חמש שנים הוציא מבקר המדינה יוסף שפירא דו"ח חמור על ניהול תיאטרון הבימה, וטען בין השאר להתנהלות פלילית באי העברת כספים שנגבו מעובדיו. משרד התרבות לא טיפל כראוי בליקויים, ואם היה מטפל ייתכן שהעברת התיאטרון מהמדינה לתאגיד העירוני הייתה נמנעת.