ישראל ידועה כממלכת הפסטיבלים, רבים מהם פסטיבלי קולנוע. בשנה החולפת, כולם עברו למתכונת וירטואלית, אבל כעת הם מתחילים לחזור לאולמות. בשבוע שעבר התבשרנו כי פסטיבל הקולנוע הצרפתי יתקיים בפורמט פיזי (ברובו) בשלהי מאי, והיום יצאה ההודעה על כך שפסטיבל דוקאביב ייערך כך גם הוא, בין הראשון לעשרה ביולי. ההקרנות יתקיימו באולמות הסינמטק התל אביבי, באירועי חוצות ברחבי העיר, וכסימן לכך שהקורונה בכל זאת לא לגמרי מאחורינו, גם באתר הפסטיבל.
זו תהיה המהדורה ה-23 של הפסטיבל, שהפך לאירוע הדגל של תעשיית הדוקו המקומית ולאחד מאירועי התרבות המצליחים בישראל. בין הפרסים שיחולקו בו, גם פרס לאילנה צור זיכרונה לברכה, שייסדה אותו וניהלה אותו במשך שנים, והלכה לעולמה בשנה שעברה.
היום התפרסם גם התפריט המקומי של הפסטיבל. בתחרות המרכזית שלו ישתתפו 13 סרטים חדשים תוצרת הארץ, ורבים מהם ממשיכים את אחת המגמות הבולטות בעולם הדוקו העכשווי: הנטייה להציג ביוגרפיות של אושיות למיניהן, לא פעם מתחום האמנות. בשנה שעברה, למשל, חמשת המועמדים לפרס אופיר בקטגוריית הסרט התיעודי הארוך השתייכו לתת-הז'אנר הזה (סרטים על גולדה מאיר, לאה צמל, דב חנין, יוסי בנאי ומאיר אריאל).
קובי פרג' ומוריס בן-מיור, שביימו את "להאיר את יוסי" על יוסי בנאי, יציגו הפעם את "המלכה שושנה" על שושנה דמארי; יאיר קדר יציג את "החלון הרביעי" על עמוס עוז, שמן הסתם עיקר עשייתו הושלמה לפני פרסום ספרה של בתו גליה על אודותיו, ויהיה מסקרן עד מאוד לצפות בו; "להיות ענת קם" של שלומי אלדר מתלווה לגיבורתו במסעה בארצות הברית; "קופסה כחולה" של מיכל ויץ עוסק בסבא-רבה שלה, יוסף ויץ, מראשי הקרן הקיימת לישראל.
במסגרות אחרות יתחרו "ענת גוב, על החיים ועל המוות" של תמר טל; "שלמה בר - מחזמר דוקומנטרי" של גלעד ענבר ו"גרוסמן" של עדי ארבל המבטיח לספק מבט אינטימי בסופר דויד גרוסמן.
סרטים בולטים נוספים שיוצגו במסגרות השונות: "כל העצים נושבים ברוח" של תומר הימן, מבכירי יוצרי הדוקו בישראל, על מסע של ילד מאומץ על הספקטרום בעקבות הוריו הביולוגיים באמריקה הלטינית; "קלף מלוכלך" של דניאל סיון החרוץ, שבשנים האחרונות היה שותף ליצירות מהדהדות כמו "שיח לוחמים" ו"איוואן האיום"; "אהבה תלויה" של צבי לנזמן על עולם טיפולי ההמרה; "תוצרת חוץ" של יואב בריל על המתנדבים והמתנדבות בקיבוצים; ו"המיטות שלנו בוערות" פרי עטו של יגאל בורשטיין, מן הוותיקים בקולנועני ישראל. התקציר מכריז כי מדובר ב"מסה דוקומנטרית על לאומנות קיצונית שמתבססת על כתבי אינטלקטואליים אירופאים וארץ ישראליים".
כעת נותר לחכות לחשיפת הרפטואר הבינלאומי של הפסטיבל, וכמובן לקוות שהמצב לא ישתנה ואכן נוכל ליהנות מן הסרטים באולמות.