תוכניות הבוקר הן יצור טלוויזיוני מוזר למדי. עבור מרבית הצופים הן מוצר שקוף שעולה לתודעה (אם בכלל) רק כאשר קורית בהן שערורייה כלשהי, בזמן שאחרים לא יכולים להתחיל את הבוקר בלעדיהן. "העולם הבוקר" תוכנית הבוקר הוותיקה של רשת 13 לא חורגת מהמשוואה הזאת, רק שבשונה מהמתחרה החייכנית מקשת 12 ("חדשות הבוקר" עם ניב רסקין) ב"העולם" מספקים מנה קבועה של פרובוקציות, רובן ככולן כתוצאה מאמירות של המנחה הקבוע אברי גלעד. בניסיון לבצע מתיחת פנים בתוכנית, הצטרפה אתמול רותם ישראל - שדרנית ספורט ואחת ממנחות "נינג'ה ישראל" שערקה במפתיע מהפריים טיים של קשת 12 והתיישבה לצד גלעד, בחירה מעניינת ואולי אמיצה אחרי שקודמתה בתפקיד, טל מץ, לא רוותה תמיד נחת.
עברו שנים רבות מאז צפיתי בתוכנית בוקר במלואה ונדמה שמבחינת הקונספט לא הרבה השתנה - שולחן מלא בבורקסים ופירות, מבזק חדשות בכל חצי שעה עגולה (אלי ראכלין הנצחי) ופאנלים עם אורחים מתחלפים בנושאים שעל סדר היום. נראה שהניסיון המקצועי של רותם ישראל מערוץ הספורט בו הייתה אחת הדמויות הנשיות הבולטות, משרת אותה כאן מצוין ומאפשר לה להחזיק שידור ארוך גם כאשר לא מתרחש בו משהו מעניין במיוחד. אך היכולות המקצועיות של ישראל לא באמת הוטלו בספק, העניין סביב הצטרפותה לתוכנית נבע בעיקר מהיכולת שלה לעבוד מול פרטנר חובב פרובוקציות (הוא כמובן יכחיש) כאברי גלעד, כנראה האישיות הטלוויזיונית הכי מנוגדת לזו של הפרטנר הקודם שלה - ניב רסקין.
בריאיון שהעניקה לקראת המעבר לתוכנית, נשאלה ישראל איך הייתה מגיבה אם כפי שקרה למץ, היא הייתה מקבלת מגלעד "פליק" על היד (כאשר האחרונה ניסתה לקחת ספר שהחזיק בידו), ישראל הגיבה בביטחון: "אני אתן לו פליק בחזרה". לשמחתה ולשמחת כולם, היא לא נדרשה לבחון את הנושא בפועל בתוכנית הראשונה שלה ונראה היה שגלעד הקפיד לעשות לה כבוד מלכות ולוודא שכל אחד מהמרואיינים מברכים אותה על הצטרפותה. מצד שני, ניתן לראות כבר עכשיו שישראל לא מתכוונת למלא את תואר "המנחה שליד גלעד". בשונה ממנו שיא הקריירה שלה עוד לפניה והיא באה ל"העולם הבוקר" כדי להשתפשף כמראיינת ולא כדי להעביר זמן על המסך.
גלעד עובר כבר שנים ארוכות תהליך של התקרבות ליהדות ודעותיו הפוליטיות שהיו בעבר ליברליות (במיוחד בימי "העולם הערב" ששמה כמובן היווה השראה לשם התוכנית) הולכות ונהיות שמרניות אם להתנסח בעדינות. מיותר לציין שחופש ביטוי הוא ערך חשוב ביותר וזכותו (שלא לומר חובתו) של כל אדם, בוודאי עיתונאי, להביע את דעותיו כאוות נפשו. יחד עם זאת הדעות של גלעד נשמעות לא פעם - לפחות לאוזניי - על גבול הגזעניות, והתוכנית אתמול לא הייתה שונה במובן הזה. "יש ריח של דם יהודים באוויר", אמר גלעד בתחילת התוכנית כשהוא מתכוון לשילוב (שהוא עשה בראשו) בין האסון הנורא במירון והפיגוע בצומת תפוח. בהמשך סיפר על בחור ממוצא מוסלמי שאימץ עשרות ילדים שחולים במחלות סופניות וטיפל בהם לבד וסיים ב"זה המוסלמי שאני רוצה לידי". כנראה שגלעד חושב שמוסלמים הם מוצר מדף שאפשר לבחור בהתאם למצב הרוח. רותם ישראל ידעה למה היא נכנסת ולא נראתה מופתעת, היא השיבה לגלעד ונתנה קונטרה אך לא התנצחה איתו ושמרה על קור רוח בלי לשבור את הכלים. השאלה היא כמובן איך תחזיק הדינמיקה הזאת לטווח הרחוק או כאשר חילוקי הדעות עם גלעד יגעו לדברים שיותר כואבים לה.
אחד הרגעים המעניינים בתוכנית (כן, כי יש גבול לכמה פרשנויות של אילה חסון וצביקה יחזקאלי אפשר לשמוע בשידור אחד) היה שיחה בנושא "טיפים לזוגיות טלוויזיונית" שהתקיימה בין ישראל וגלעד לבין אודי סגל ותמר איש-שלום, מגישי מהדורת החדשות המרכזית של הערוץ. בזמן שסגל ואיש-שלום הפגינו פירגון ומתיקות קורקטים וכמעט אמריקאים, גלעד היה כהרגלו פחות מנומס: "האמת? זה קצת כמו להתחתן בשידוך", הוא אמר, "זאת התחייבות מאוד גדולה ורצינית לעבודה משותפת עם פרטנרית שאני כמעט לא מכיר". לסיכום, את טבילת האש שלה בתוכנית הבוקר ישראל עברה בהצטיינות אך כמו שהיא יודעת בעצמה - הליגה עוד ארוכה והגשה לצד אברי נמשכת הרבה יותר מתשעים דקות.