לפני שלוש שנים עלתה העיתונאית קים ואל לצוללת של היזם פיטר מדסן, ולא חזרה ממנה בחיים. בתחילה היא הוכרזה כנעדרת, לאחר מכן נמצא חלק של פלג גופה העליון, ורק לאחר חודשיים נמצאו חלקים נוספים של גופתה.
מדסן הכחיש מעורבות במותה וטען שמדובר בתאונה - אך בסופו של דבר נמצאו כל הראיות ההכרחיות כדי להרשיע אותו במעשה. "החקירה", מיני-סדרה דנית שתעלה מחר ב-HOT לאחר שנרכשה גם בידי HBO ו-BBC, עוקבת אחר החקירה האינטנסיבית שחשפה את האמת מאחורי המעשה.
הסדרה המוערכת היא חוליה נוספת בשרשרת הצלחות מבית היוצר של דנמרק - מדינה קטנה עוד יותר מישראל, שהפכה למיני-אימפריה קולנועית וטלוויזיונית. היוצר שלה, טוביאס לינדלהום, היה מעורב ברבים מן הלהיטים האלה - בין השאר, הוא כתב תסריטים לסדרת הפולחן "הממשלה" ("בורגן") ולסרט "עוד סיבוב", שזכה לפני כמה שבועות באוסקר, וממש בקרוב אמור סוף כל סוף לעלות לאקרנים בישראל.
הרצח של ואל היה מקרה מחריד גם יחסית לרף הגבוה שלמרבה הצער כבר הורגלנו אליו, ו"החקירה" משתייכת על פניו לאחד הז'אנרים הפופולריים בשנים האחרונות: סיפורי "פשע אמיתי" המשחזרים באופן סנסציוני סיפורים סנסציוניים מלכתחילה, ונהנים לצלול למעמקי המאפליה של הרוצח הפסיכוטי.
אך הצפייה בששת פרקיה מגלה כי הסדרה שוברת את הקונבנציות האלה. תחת זאת, היא מתמקדת בדמותו של החוקר, ינס מולר, ומתארת בדקדקנות את עבודתו הסיזיפית. "כשהסיפור התפוצץ, כולם דיברו על זה בסקנדינביה", אומר לינדהולם בריאיון זום עם וואלה! תרבות, שנערך לקראת עליית הסדרה בישראל. "כשעקבתי אחרי הסיקור, הבנתי שהעיתונאים פשוט משעתקים את כל הקלישאות של סיפורי 'פשע אמיתי'. הדמות של הרוצח והפשע שלו היפנטו אותם, והם העניקו לכך תשומת לב מופרזת ושכחו עובדה חשובה אחת: רצחו כאן אישה, עיתונאית צעירה שחיה חיים מלאים לפני הסיפור הזה. התעלמו מפועלה, התעלמו מן המשפחה שלה ופשוט הפכו את הכל לסנסציה.
"לא רציתי ליפול במלכודות האלה. מבחינתי 'החקירה' היא ההפך מ'פשע אמיתי'. כשנפגשתי לראשונה עם מולר, הבנתי שהסיפור האמיתי כאן הוא הצד שלו, ובו אפשר גם למצוא את הממד האנושי".
קראו על הסדרות הנוספות שמחכות לנו החודש בטלוויזיה
רוצים לדבר על "החקירה" וסדרות נוספות? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק
אחד האלמנטים הכי אנושיים בסדרה הוא מערכת היחסים בין החוקר והוריה של הנרצחת. האם הם היו מעורבים בתהליך הכתיבה?
"שלושת האנשים שציינת היו חלק מהפרויקט עוד לפני שכתבתי מילה, וכמובן גם לאחר מכן. הם ראו את התסריט בכל השלבים שלו, ואת החומרים המצולמים בכל השלבים שלהם. מובן שחששתי מן המפגש הראשון עם ההורים של קים, אבל הם מאוד הקלו עליי. מה שעברו היה כל כך ברוטלי ושובר לב, והסדרה דרשה מהם לחיות מחדש את הרגעים האיומים האלה, אבל הם חיבקו אותי מהרגע הראשון".
מה אמרת להם ברגע הזה?
"לא דיברתי הרבה, בעיקר הקשבתי, ואחרי המפגש איתם הבנתי שיש לי חובה לספר את הסיפור הזה. היה להם חשוב להאניש את הדמות של הבת שלהם, ולדבר עליה כעיתונאית ולא כאיזה אובייקט סנסציוני. הם גם רצו להביע את הוקרת התודה שלהם לכל אותם חוקרים ששמו את החיים שלהם בצד כדי להקדיש את זמנם לפתרון התעלומה".
אם היית יכול לפגוש את קים ואל ולשאול אותה שאלה אחת, מה היית שואל?
"זה לא סיפור עליה, אלא על ההורים שלה, על החוקר ועל החקירה. כשכן נגעתי בחיים שלה, הייתי צריך לעשות את זה במלוא הכבוד. מעבר לכך, אין לי תשובה".
לינדהולם לוקח נשימה ארוכה ואני עובר לשאלה הבאה, אבל אז הוא מבקש לחזור רגע לאחור - "אתה יודע מה, אגיד ככה - בסיפור של קים, אני לא חושב שהסוף זה הדבר הכי מעניין, כך שאם הייתי עושה סיפור על החיים שלה, לא הייתי מדבר על המוות שלה, אלא על עבודתה כעיתונאית".
עשית תחקיר מוקפד ומושקע לקראת הסדרה, מה הכי הפתיע אותך?
"גדלתי על 'CSI' וסדרות מסוגה, וקיבלתי מהן את הרושם שפענוח מקרי רצח הוא דבר מאוד פשוט: בוחנים DNA ובונים פרופיל של אנשים בלחיצת כפתור, וזהו. מובן שזה לא באמת ככה.
"בסופו של דבר, הכל חוזר למה שלמדתי משרלוק הולמס. חוקר צריך לשמור את כל הדלתות פתוחות, עד שהן נסגרות בעצמן אחת אחרי השנייה, והדלת האחרונה שנשארה פתוחה - היא הדלת הנכונה. זה היה ונותר התנ"ך של הבלשים, לפחות אלה שפגשתי בדנמרק. הם משאירים את הרגשות בצד, והולכים לפי העובדות.
"כשדיברתי עם מולר, הוא אמר לי ככה: 'מוות יכול להיות תוצאה של אחת מארבע סיבות - מוות טבעי, תאונה, התאבדות או רצח. אם זה רצח, זה העסק שלי. אם לא - זה לא קשור אליי'. הציניות המדויקת הזו הרשימה אותי, וגם היכולת להלביש מילים על דברים שאנחנו לא מסוגלים להבין או להכיל רגשית".
עד כמה מולר היה שונה מן החוקרים שלמדת להכיר בסדרות טלוויזיה?
"הוא לא דיבר עם הרוצח בעצמו, אלא השאיר את זה לקולגות שלו ואז ניתח את התשובות שנתן להם. אם לחזור לנקודת ההתחלה, זה מה שאיפשר לי להבין איך לעשות סיפור על החקירה ולא עוד סיפור של 'פשע אמיתי' - להשאיר את הפושע מחוץ לתמונה.
"רוב סדרות הפשע בימינו הולכות לפי אותו השטאנץ. זה מתחיל בזה שמוצאים את הגופה, ומכאן והלאה לא מתעניינים בקורבן. פשוט רודפים אחרי הפושע, ואז מבינים שהוא די דומה לבלש, כי בשניהם יש צד אפל, ואז הבלש מוצא אותו ומבין משהו על עצמו, כי בכולנו יש גם אהבה וגם שנאה. אז במקום שלא יהיה אכפת לי מהקורבן, לא היה אכפת לי מהרוצח. הוא לא היפנט אותי, ואפילו לא עניין אותי. שמתי אותו מאחורי דלת, והתייחסתי אליו באדישות שבה סדרות פשע אחרות מתייחסות לקורבן".
זוגתו של לינדהולם היא המפיקה קרולין בלנקו, שבין השאר הפיקה את "מלכת הלבבות" המצוין, עוד אחד מן הסרטים הדנים הבולטים של השנים האחרונות. אני שואל אותו האם התייעץ איתה לפני שבחר לחרוג מן המסורת הסנסציונית של הטלוויזיה, ולהימנע מהצגת הזוועות שהיו מנת חלקה של קים - נוסף לרצח, מדסן גם הורשע בהתעללות מינית וביצוע מעשה מגונה.
"קרולין הייתה שותפה לעשייה של 'החקירה'", הוא אומר על כך. "השינוי שעובר כעת על העולם מבורך, וכולנו צריכים לחשוב איך אנחנו מציגים נשים. ז'אנר הפשע נשלט עד כה בידי דמיון גברי, והאובססיה כלפי ייצוג סנסציוני של רצח ואונס בא משם. היו לי שיחות ארוכות בנושא עם זוגתי ועם נשים אחרות שהיו שותפות לעשייה".
"עכשיו, אף אחד כבר לא מדבר על זה שבראשות הממשלה עומדת אישה"
"בורגן", אחת ההפקות שהזניקו את הקריירה של לינדהולם, תיארה מציאות שבה אישה עומדת בראש ממשלת דנמרק. היא עשתה זאת לפני שזה קרה במציאות, ויותר מפעם אחת - הלה תורנינג-שמידט פרצה את הדרך ונבחרה לתפקיד בתחילת העשור הקודם, ומדה פרדריקסן מכהנת בו בשנתיים האחרונות.
"אף אחד לא ציפה ש'בורגן' תצליח כל כך. למעשה, אף אחד לא ציפה שהיא תצליח בכלל. למען האמת, הופתענו שבכלל קיבלנו אור ירוק להפקה. בזמנו, הסדרה הפוליטית היחידה שראו בדנמרק הייתה 'הבית הלבן', וגם לזה היה קהל נישתי. ציפינו לכל היותר לתהודה מצומצמת, ופתאום הילרי קלינטון התחילה לצייץ עלינו.
"כשתורנינג-שמידט נבחרה לתפקיד, היא כתבה לי 'תודה שעזרתם לסלול לי את הדרך'. עכשיו, כשמדה פרדריקסן עומדת בראשות הממשלה, אף אחד כבר לא מדבר על זה שהיא אישה".
בישראל, אגב, אישה עמדה בראשות הממשלה עשרות שנים לפני דנמרק.
"אני חושב שכל מקום יכול רק להרוויח מפרספקטיבה נשית. בכלל, צריך כמה שיותר ניואנסים וכמה שיותר פרספקטיבות, בכל פינה של העולם. זה משהו שסדרות וסרטים יכולים לעזור בו: אתה צופה ב'בורגן', ואתה רואה את העולם מנקודת מבט של אישה שעומדת בראש הממשלה, ואתה מבין משהו שלא ידעת קודם, והופך לגרסה טובה יותר של עצמך. זו המהות של לספר סיפורים".
בין הסרטים שלינדהולם חתום עליהם כבמאי, בולט במיוחד "מלחמה", שהושפע לדבריו מהסדרה הישראלית "חטופים". הסרט ההוא היה מועמד לאוסקר ולא זכה - אך השנה, "עוד סיבוב" עשה את הצעד הנוסף והביא לדנמרק את האוסקר.
לינדהולם לא ביים את הסרט, אך כתב אותו יחד עם שותפו הוותיק, תומאס וינטרברג, שגם עמד מאחורי המצלמה. הדרמה הזו זכתה בשלל פרסים נוספים, אך השמחה היתה מעורבבת בעצב כבד - אידה, בתו של הבמאי שהייתה מעורבת אף היא בעשייה, הלכה לעולמה בעיצומה של ההפקה כשנספתה בתאונת דרכים, והיא בת 19 בלבד.
"כולנו אהבנו את אידה. היה מאוד מרגש לראות את הסרט שנעשה בשמה מקבל כזה כבוד", אומר לינדהולם. "תומאס הוא מחבריי הקרובים והיקרים, ואני תומך בו בכל מה שהוא צריך".
"חשוב לי להוסיף שלפני כמה שנים קיבלתי החלטה לא להתייחס יותר מדי לפרסים. הרי כבר עשינו את הסרט, זה לא שאני כדורגלן שיכול להיכנס במחצית ולשנות את התוצאה. אני כבר לא יכול לשנות כלום. חוץ מזה, אני גם תמיד עסוק בפרויקטים חדשים, שלא לדבר על זה שיש לי שלושה ילדים קטנים".
הפרויקט החדש של לינדהולם הוא סרט מתח (אלא מה) בשם "The Good Nurse" - הפקה אמריקאית עם צוות נוצץ ובו ג'סיקה צ'סטיין ואדי רדמיין. "רוב הזמן אני עסוק בלדאוג לדברים, ולא בלחשוב על האוסקר", הוא אומר.
טיפ לתעשיות טלוויזיה וקולנוע קטנות - איך להפוך לדנמרק?
"אני חושב שהסוד שלנו זה תמיכה ממשלתית. אנחנו מדינה קטנה, אבל מפיקים עשרות סרטים בשנה, אפילו שאין שוק לזה. הממשלה החליטה שאמנות דנית חשובה בשביל הגאווה הלשונית שלנו וכדי לשמר את התרבות הדנית, וזה עבד - התרבות הפכה לאחד מענפי הייצוא המצטיינים של דנמרק".
וטיפ איך להיות כמו טוביאס לינדהולם?
"אצטט את אלכס פרגוסון - 'עבודה קשה תמיד מנצחת כישרון שלא עובד קשה'".
"החקירה" תשודר מהשבוע, מדי יום רביעי ב-21:25 ב-HOT3. באותו יום יעלו כל הפרקים ל-HOT VOD וב-NEXT TV.