אחרי שנים של יריבות משפחתית, דור ובר רפאלי פתחו הכול מול המצלמות

הרגע לו חיכינו מתחילת העונה סוף סוף הגיע. זה היה מסע מפרך שכלל ריקוד עדין סביב הנושא, צעד קדימה ואז שניים הצידה, לא פעם חשבנו שזה קורה והתבדנו אבל השבוע, אולי כצ'ופר לעורף על העמידה המוצלחת בזמן המבצע הצבאי, זה קרה באמת. לא, אין מדובר במימוש היחסים בין שרי אנסקי ושותפתה אוריתי, גם לא בסצינת סיאנס בין דורין אטיאס ואמא האהובה אווה ז"ל, אני מתכוון כמובן להופעת האורח הכל כך מצופה של בר "ברבור" רפאלי. בוא נדבר דוגרי, מהרגע בו קיבל לידיו דור את המצלמה של "מחוברים" (HOT) פינטזו היוצרים על המפגש הזה, עם כל הכבוד לאקסיות המפורסמות, לברו-מנס/חברות האמיצה עם אבא רפי, אפילו לכניסה של ציפי לבית הסוהר, בר היא הצל הענק שהאפיל על העלילה של דור.

זו לא הפעם הראשונה שבר הופיעה על המסך אבל בניגוד לסצנות קודמות בהן היא הבליחה לרגע ברקע, הפעם זכינו לשמוע את הצד שלה בסיפור. אי אפשר להתעלם מהאירוניה הקלה שבסיטואציה, דור שהצטרף לתוכנית כדי לא להיות "האח של" מעביר חלק לא מבוטל מזמן המסך שלו בחפירה ב'פצע' הזה. אין ספק שיש כמה דברים קשים יותר בעולם מאשר להיות האח של בר רפאלי אבל נדמה שדור - שהוא כאמור אחת התגליות החיוביות של העונה - אכן אכל על זה כמו שאומרים. על אף האהבה הגדולה שיש בה, במובנים רבים משפחת רפאלי התנהלה כמו קבוצת כדורגל בה כל השחקנים רוצים למסור את הכדור לסופרסטאר אחד(ת), דור הרגיש כמו שחקן ספסל בחיים שלו עצמו והתסכול מובן וברור.

שניה לפני שמגיעים לג'וס שיצא בשיחה בין השניים אי אפשר להתעלם ממסדר הניקיון שעשה לעצמו דור לפני שבר מגיעה בפעם הראשונה לדירה. מסידור הספות, דרך ספונג'ה, ועד ניקיון בתוך הכיור ובארונות. מכל הסיפורים לגביה מעולם לא ידענו שבר היא גם חולת ניקיון או שאולי זה בכלל זובור חמוד כזה בין אחות בכורה ואח קטן. צריך להיות נאיבי בשביל לחשוב שבר לא תכננה מה היא תגיד במפגש הזה, מי שידועה ביחסי האהבה-שנאה שהיא מנהלת עם התקשורת קיבלה הזדמנות לדבר ישירות לקהל בלי שאלות מציקות על ענייני כספים או לאונרדו דיקפריו. קשה לומר שהלב יוצא אל מי שמגיל צעיר הוסללה להיות כוכבת בין-לאומית אבל היות ובר היא דוברת רהוטה ומשכנעת, כשהיא מסבירה לדור שהיחסים ביניהם היו קרים באשמת הריחוק שהוא לקח ממנה אין אלא להנהן בהבנה ולקבל את הנרטיב שלה. מה עוד? מסתבר שג'ון מאייר התחיל איתה בזמן שבת הזוג שלו בזמנו (איזו ג'ניפר אניסטון אחת) הייתה ממש ליד. אה, כן, גילינו גם שבר, בדומה לדוד בן גוריון, עושה עמידת ראש כשהיא רוצה להיכנס למצב של זן.

בכלל השבוע גילינו דמויות שהיו עד כה ברקע ופתאום פרחו לנו מול העיניים. למשל דניאלה, בתה הבכורה של מיכל אנסקי, שמתבררת כסלע של יציבות בתא משפחתי חם אך גם קצת מטורלל. כשמיכל מתקשרת אליה מבולגריה לבדוק איך היא מרגישה אחרי שנפלה מגלשן, דניאלה היא זאת שמרגיעה אותה ומסבירה לה שהכל בסדר. היא גם זאת שמסבירה למיכל שהיא צריכה להתנצל בפני אייל (כזכור: גבר החלומות של ישראל) כאשר היא עושה לו עוד סשן של משחקי מוחות. היחסים המורכבים בין מיכל והוריה משליכים כל העת על אלה שבינה ובין דניאלה, בזמן שהיא רואה את הטעויות שהם עשו איתה, היא לא מצליחה להימנע וחוזרת על אותו התנהגויות שכוללות בעיקר הרבה מאוד ביקורת. מה שכן, אפשר ממש להרגיש את מיכל תופסת את עצמה מדי פעם, מביטה במראה דמיונית בראשה ואומרת: 'חלאס, אני צריכה לשחרר'.

אם כבר ביקורת, חייבים להתייחס ליחסים הטעונים בתוך משפחת לידר. דליה האמא שעברה להתגורר לצד עברי במושב והאחות הגדולה רעיה, קיבלו השבוע קצת יותר מקום בקו העלילה שלו ובזמן שעבור עברי היה מדובר בסצנות טעונות מאוד אנחנו כצופים הרווחנו. כמו שני תלמידי בית ספר יסודי התיישבו עברי ורעיה מול אימם והציגו את ספר הילדים המשותף עליו הם עובדים, כנראה בשאיפה לקבל טפיחה על השכם וגם לתת לה קצת נחת. הבעיה? דליה היא אישה רצינית והיא מילאה את תואר המבקרת בכובד ראש, המשוב המנומק שלה (מודה שהסכמתי עם כולו) השאיר אותם בפה פעור ואותי עם רצון שהיא תלוהק כשופטת בעונה הקרובה של "הכוכב הבא". רעיה היא בעצם הדור רפאלי של המשפחה הזאת, מאוימת ומותשת מהצל שמטיל אחיה הכוכב על החיים שלה עצמה. האם הספר המשותף (שעוסק בחיות מדומיינות כמו ג'וקיפוד ושועלמה) יצליח להביא לתיקון? כולי תקווה שכן כי בסופו של יום יותר טוב כמעט מכלום.

אי אפשר לסיים בלי להתייחס לדורין אטיאס, אישה שלא פגשתי מעולם אבל מפרק לפרק אני כל כך רוצה להיות חבר שלה. ימים לא פשוטים עוברים עליה, ההחלטה לקפוץ על ההזדמנות ולקחת משכנתא על דירה גדול במרכז תל אביב, החיפוש העצמי שהחזיר אותה לעולם האופנה ובעיקר המעבר הלא מוצלח לביתו של הגרוש אליהו. אטיאס היא כנראה תמונת המראה הכי מדויקת לדמותו של לידר, בעוד הוא מנסה מאוד לצאת אותנטי ונגיש אך לא מצליח להשתחרר, נדמה שאצלה המצב הפוך, גם כשהיא רוצה להישאר בשליטה החיים פשוט מובילים אותה לסערת רגשות אחת גדולה. כמה כיף שיש אותה.

"ביקשתם שאני אגיד מה אני חושבת" (דליה לידר מסיימת להעביר ביקורת על ילדיה וגורמת לשניהם לחשוב על הסבת מקצוע)

"אני בטוח שזה היה גם לסוקרטס" (אלכס אנסקי משווה בינו ובין גדול הפילוסופים בעוד מפגן של צניעות חיננית)

"את כאילו עוד שנייה נדרסת וזה הכח שלך" (ששון החבר הטוב של דורין מאפיין אותה טוב ממני)

"איך יכול להיות שאני שמעתי על זה ביחד עם אנשים רגילים" (דור רפאלי מתאר את הכניסה של אימו לכלא בצורה הכי 'רפאלית' שיכולה להיות)

"וזאתי מ'אישה יפה', מה שמה?" (רפי רפאלי מנסה להיזכר בג'וליה רוברטס)

"תחשוב איזה בלאגן זה להיות אחות של בר רפאלי, זה עילה להתאבדות" (דור רפאלי מתאמן על פרופורציות)

"מי מנקה לך את האסלות" (בר רפאלי עושה לדור מסדר רס"ר של האלפיון העליון)

"אמרת לי פעם שאני חרא של בן אדם" (בר רפאלי. לא נוטרת אבל לגמרי זוכרת)

"מה שבולט בי זה הכריזמה לא החיצוניות" (בר רפאלי. בואי נסכים שגם וגם, סבבה?)

"היופי שלך הוא יותר מסך התפרים שנמצאים לך בתוך הפה" (אייל של מיכל אנסקי במשפט שמתאר עונה שלמה)

"הילדות שלך הייתה לא הכי טובה בעולם, נכון?" (דניאלה אנסקי לאמא שלה. אין צורך להירשם ללימודי פסיכולוגיה, התעודה בדרך אליך)

"אין לי מיקסר, אין לי בית ואין לי סבלנות" (דורין אטיאס. פשוט כוכבת, לא פחות)