"אנחנו ממציאות כאן משהו חדש, זה מרגש": הישראלית מאחורי הלהיטים של דיסני

לאחר הצלחת הענק של "מואנה", המפיקה הישראלית אסנת שורר עומדת מאחורי להיט אנימציה נוסף של דיסני - "ריה והדרקון האחרון", שעולה כאן בסוף השבוע. בריאיון, היא מסבירה איך השירות בצבא הכשיר אותה לעבודה בהוליווד ואיך להיטי אנימציה יכולים לשנות את העולם לטובה

  • דיסני
  • מואנה
טריילר הסרט "ריה והדרקון האחרון" (פורום פילם)

לפני ארבע שנים, אחרי ש"מואנה" נהיה להיט פולחני גם בישראל, עמוד הפייסבוק הפופולרי "עובדות לא חשובות" פרסם עובדה חשובה ביותר: אחת מן המפיקות של הסרט היא "ישראלית מכפר סבא בשם אסנת שורר".

הפוסט זכה כמובן לאלפי תגובות, בהן של האחיין הגאה של המפיקה, ועורר גאווה מקומית וכפר סבאית. שורר היא אולי לא שם מוכר לקהל הרחב, אבל הפכה לדמות משמעותית באימפריה של דיסני. הישראלית למדה קולנוע בניו יורק, הצטרפה לפיקסאר כמפיקה של סרטי אנימציה קצרים למיניהם והתקדמה אט-אט. כעת, אחרי "מואנה", מגיע פרויקט גדול נוסף בהפקתה: "ריה והדרקון האחרון", שעלה לאקרנים בארצות הברית ולדיסני פלוס כבר באביב, ואצלנו יעלה לאקרנים מחר (חמישי), גם בגרסה מדובבת כמובן.

"קיווינו שכל העולם יראה את הסרט הזה על המסך הגדול, אבל העולם לא בדיוק שיתף איתי פעולה", אומרת שורר בריאיון טלפוני לוואלה! תרבות לרגל הפצת להיט האנימציה שלה. "כיף שסוף כל סוף מתאפשר להפיץ את הסרט על מסכי קולנוע בישראל, וזו מסוג המתנות שבכלל לא חשבתי שצריך לבקש. העיקר מבחינתי שיראו את הסרט, ואם יש אמריקאים שראו אותו בסטרימינג, זה גם משמח, אבל כמובן שאני מעדיפה שיראו אותו בקולנוע, כי זה סרט שבונה עולם גדול ויפה".

העולם הזה מתבסס על מיתולוגיות אסייתיות כדי להציג בפנינו סיפור על ציוויליזציה עתיקה, בה אנשים ודרקונים חייו ביחד בשלום, עד שכוחות הרוע הפרו את ההרמוניה. ריה, הנסיכה בשמה נקרא הסרט, יוצאת להרפתקה כדי להחיות מחדש את הברית הזו, ולשם כך תידרש להתמודד עם שלל מכשולים חיצוניים ופנימיים, בהם יריבות מצד נסיכה בת גילה והצורך לתת אמון באנשים.

עוד בוואלה!

"אם לא הייתי שומרת שבת, לא הייתי שורדת בהוליווד"

לכתבה המלאה
כשהעולם לא משתף פעולה. מתוך "ריה והדרקון האחרון" (צילום: פורום פילם)

בכתיבת התסריט השתתפה אדל לים, שכתבה את הלהיט הרומנטי "עשיר בהפתעה", בין השאר. "כשישבתי איתה בתחילת הדרך וחיפשנו ציוני דרך להתבסס עליהם, כמעט ולא מצאנו", אומרת שורר. "זה סיפור על חברות שמתהווה בין נשים, וכמה סרטים כאלה כבר יש? זה סרט על גיבורת-על עם חוש הומור, וכמה כאלה כבר ראינו? גם כשיש גיבורות כאלה, הן אף פעם לא מחייכות, אין להן פגם באופי שצריך לתקן ואין להן סיפור אישי. ידענו שאנחנו ממציאות כאן משהו חדש, וריגש אותנו לעבוד על פרויקט כזה. אני מקווה שבעתיד נשים ימצאו בו השראה".

העבודה על "ריה והדרקון האחרון" הגיעה לשיאה בדיוק כשהעולם השתנה. "כשאמרו לנו ללכת הביתה ולהמשיך לעבוד משם על הסרט, חשבתי שזה יהיה לשבועיים-שלושה", מודה שורר. "הייתי תמימה, והשתגעתי מזה שנאבד זמן עבודה של שבועיים. בסוף, כמובן, את רוב הסרט עשינו מהבית. מבחינה טכנולוגית, זאת לא היתה בעיה. אמנם היינו צוות של כארבע מאות איש, אבל מצאו לזה פתרונות. הבעיה היתה חברתית: אנחנו אוהבות לעבוד יחד בחדר, לזרוק רעיונות ולחשוב. עברנו לשיטת עבודה שבה אין מקום לספונטניות, בלי שאפשר ללכת יחד לקפה ולהחליט משהו על הדרך. בסופו של דבר, זה סרט על אמון, והחיים חיקו את האמנות. בדיוק כמו ריה, גם אנחנו למדנו איך לתת אמון עיוור אחת בשנייה ולעבוד יחד למרות כל הקשיים".

הכוכבת של דיסני ושל עמוד הפייסבוק "עובדות לא חשובות". אסנת שורר (צילום: דיסני)

את הסרט ביימו דון הול וקרלוס לופז אסטרדה, והוא זכה למחמאות על המבע הקולנועי העשיר שבו ועל האסתטיקה המרהיבה שבו. "אמנם הסרט מתרחש בעולם פנטסטי, אבל חשבנו עליו כעולם אמיתי לכל דבר", אומרת שורר. "נכון, לא פגשנו דרקונית אמיתית לפני שיצרנו כאן אחת, אבל כל השאר קרוב למציאות ככל האפשר: האוויר לח ומלא אבק כי ככה זה באזור הזה של העולם בקיץ, האנימציה של סצינות הקרב התבססה על קרבות שצילמנו בין שתי שחקניות, וערכנו תחקיר עם אנתרופולגיות וארכיאולוגיות כדי למצוא את הגרעין האמיתי של הפנטזיה הזו".

אז בהנחה שהפנטזיה הזו מדברת על המציאות שלנו, איזה מסר היית רוצה שהסרט יעביר לקהל הצעיר?

"את מסתכלת סביבך וקשה שלא להבחין שכולם כל הזמן רבים על הכל. הסרט בא ושואל - למה בעצם שלא נסתדר? יש לנו בדיסני את הפריבילגיה להגיע לקהלים רחבים מאוד, אז למה לא לנצל אותה כדי להעביר מסרים רלוונטיים? אנחנו תמיד מנסות להגיד משהו חשוב. הסרטים האלה מאוד אישיים".

"כולם כל הזמן רבים על הכל. למה שלא נסתדר?" (צילום: פורום פילם)

מובן שאי אפשר לדבר עם שורר בלי להזכיר את הלהיט הקודם שלה. "הפופולריות של הסרט חוצה מדינות", היא אומרת. "קח כדוגמה את הבת של האחיינית שלי - כל בוקר, לפני שהתלבשה לבית ספר, היא היתה לובשת את השמלה של מואנה. נתנו את הנשמה בסרט הזה. מי שעבדה עליו זוכרת אותו כחוויה מיוחדת, גם בגלל הקשר שהיה לנו עם האנשים בהוואי. למדנו מהם לכבד את הטבע ולכבד את המבוגרים מאיתנו. לא מפתיע אותי שזה נהיה סרט שחשוב לאנשים. יש לי חברים שאומרים לי 'היה לנו יום עצוב, אז ראינו את 'מואנה' כדי לשפר את מצב הרוח".


אם לחזור לנקודת ההתחלה - שירתת במודיעין. איך השירות הצבאי שלך משפיע על עבודתך בהוליווד?

"את מתגייסת בגיל 18 והכל משתנה. למדתי בצבא לעבוד יחד, להיות חלק ממשהו גדול שכל אחת צריכה להביא אליו משהו קטן כדי שהכל ידפוק כמו שצריך. לומדים בצבא להיות חלק מקולקטיב, וזה כישור הכרחי כדי להיות שותפה בפרויקט הוליוודי גדול".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully