"אם לא הייתי שומרת שבת, לא הייתי שורדת בהוליווד"

גיילן זוסמן היא מן הדמויות הבולטות באולפני פיקסאר מזה יותר מחצי יובל, וגם יהודיה שומרת מצוות שמאמינה בעליונות הזרם האורתדוקסי על הרפורמי. בריאיון לרגל השתתפותה בכיתת אמן של בית ספר מעלה, היא מספרת מה יהודי בפיקסאר ומשחזרת את הנס של "צעצוע של סיפור"

27/05/2021
טריילר הסרט "נשמה" (פורום פילם)

זה לא סוד שיש הרבה יהודים ויהודיות בהוליווד. כיום, רובם תופסים את היהדות כמושג תרבותי יותר מאשר דתי. גיילן זוסמן עובדת באולפני פיקסאר מאז הקמתם, והיתה מעורבת בתפקידים שונים בשלל להיטים שלהם - בין השאר, היתה אחראית תאורה ב"צעצוע של סיפור" ומפיקה ב"רטטוי" וב"צעצוע של סיפור 4". נוסף לכל התארים האלה, היא גם מקפידה לשמור מצוות - בראשן את השבת.

"אם לא הייתי שומרת שבת, לא הייתי שורדת בהוליווד", אומרת זוסמן בריאיון לוואלה! תרבות. "ובכנות, בזכות השבת אני גם אמא טובה יותר. אני וורקהולית, ואני עובדת עד שהעבודה מסתיימת, אבל בזמן השבת, היא רחוקה מאות קילומטרים ממני במשך 25 שעות. אני מדליקה נרות בערב שבת, ומכאן והלאה אני כל מה שאני לא בעבודה - אני רגועה, אני גמישה, אני נחה, אני אוכלת, אני שותה...טוב, בעצם אני שותה כל הזמן בכל מקרה. בקיצור, מבחינתי שמירת השבת היא הדרך היחידה לחיות. אני לא מכירה דרך אחרת".

ביום ראשון הקרוב, תתארח זוסמן במסגרת סדרת "לפגוש את המאסטרים" של בית ספר למעלה בירושלים, המגדיר את עצמו כמי שמבקש לאפשר לתלמידים ולתלמידות "לגבש אמירה אמנותית-אישית השואבת השראה ממקורות התרבות היהודית הישראלית", ובין בוגריו אפשר למצוא למשל את אלירן מלכה המצוין, יוצר "שבאבניקים" ו"הבלתי רשמיים".

"אני אוהבת את 'מעלה' והוא חשוב לי", היא אומרת על בית הספר. "הקול האורתדוקסי נתפס בדרך כלל כקול שלא פונה לקהל רחב, ובמעלה מאפשרים לו לקבל מקום בדיאלוג הרחב. אם היהדות קיימת, זה בזכות הקול של האדם שומר המצוות. עם כל הכבוד ליהדות הרפורמית, אני לא חושבת שהיא תשאיר בסופו של דבר חותם משמעותי על השאלה מה זה להיות יהודי. אם, כיהודים, אנחנו רוצים להותיר חותם משמעותי, אנחנו צריכים לשמר את הקול החרדי".

עוד בוואלה!

"וונדר וומן 1984", מפגש פסגה צרפתי וסרט שישנה לכם את החיים: מה כדי לראות בקולנוע?

לכתבה המלאה
"שמירת השבת היא הדרך היחידה לחיות". גיילן זוסמן(צילום: פיקסאר)

כשאני שואל את זוסמן "מה, אם בכלל, יהודי בפיקסאר", יש לה שתי תשובות. הראשונה - דמותו של מייק ווזובסקי, המפלץ הצעיר ב"מפלצות בע"מ", אחד הסרטים הכי אהובים מבין אלה שהיתה שותפה להם. "הוא יהודי, ללא ספק", היא אומרת. "אנדרו גורדון, האנימטור שהביא אותו לחיים, הוא היהודי הניו-יורקי הטיפוסי, וביסס הרבה מהדמות על דוד שלו, שהוא עוד יותר יהודי טיפוסי".

התשובה השנייה היא "נשמה", הסרט האחרון של פיקסאר, שכמשתמע משמו עוסק בחיים, במוות - ובנשמות.

"במהלך העבודה על הסרט, הבמאי פיט דוקטר דיבר עם הרבה אנשי דת, כולל עם הרבי שלי יהודה דרדיק, אמריקאי שעבר לישראל. הוא שמע ממנו על התפיסה של היהדות האורתדוקסית לגבי מוות ונשמה (את המילה האחרונה היא אומרת בעברית), ולמד גם מה יש לתלמוד לומר על הערך של הנשמה".

"הגיבור של הסרט מבסס את הערך שלו על מה שהוא עושה, על ההישגים שלו - וזו טעות. אני אוהבת את אמא שלי, אפילו שהיא משגעת אותי לפעמים עם הדברים שהיא אומרת, ואפילו שיש לה דמנציה והיא לא יכולה לעזור לי. למרות כל זה, יש בה ערך מובנה. 'נשמה' מדבר על כך לאנשים יש ערך מובנה בלי קשר למה שהם משיגים או לא, ואני חושבת שאפשר להגיד שזה רעיון יהודי".

הסרט שישנה לכם את החיים: הביקורת המלאה שלנו על "נשמה"

"הבמאי דיבר עם הרב שלי לפני שעשה את הסרט". מתוך "נשמה"(צילום: פורום פילם)

בעקבות הקורונה, "נשמה" הפך השנה לסרט הראשון של פיקסאר שמופץ בסטרימינג בלבד בארצות הברית, מה שלא מנע ממנו לזכות בשני אוסקרים, כולל לסרט האנימציה הטוב ביותר. בישראל, הוא יעלה לאקרנים היום (חמישי), במסגרת חגיגות הפתיחה המחודשת של בתי הקולנוע. עם זאת, לא ניתמם: סביר להניח שרבים מן המעריצים והמעריצות של פיקסאר כבר מצאו אצלנו דרך לראות אותו בסלון ביתם.

"השקענו את הנשמה בסרט. בנינו קומפוזיציות, חשבנו איך לספר את הסיפור דרך המצלמה, עבדנו בקפדנות על כל פריים ופריים, ועשינו את זה לגודל מסוים של מסך", היא אומרת. "כשסרט כזה הולך לסטרימינג, זו תמיד סוג של פשרה, וזה שובר לב. מצד אחר, בוא נהיה הוגנים: להרבה אנשים יש קולנוע ביתי לא פחות משוכלל מזה שיש באולמות, וכשהם רואים את הסרט בבית, הם לא צריכים לשבת ליד מישהו שמשחק בטלפון ומרעיש עם הפופקורן שלו. ובכל זאת, הייתי רוצה שיראו את הסרטים בקולנוע. הסרט שאני עובדת עליו עכשיו בפיקסאר, 'Lightyear', מיועד לאיימקס, וככה אני רוצה שיראו אותו".

אילוץ נוסף של הקורונה: המגיפה אילצה את זוסמן ואת הקולגות שלה בפיקסאר לעבוד על "Lightyear" בריחוק חברתי מוחלט, איש-איש בביתו.

"אם היית אומר לי לפני שנה שנעשה סרט מהבית, הייתי צוחקת לך בפרצוף", היא מסכמת את החוויה. "האם זה יעיל במאה אחוז? לא, אבל אנחנו עושים את הסרט. הדאגה שלי היא שלא תהיה בו שמחת חיים וחדוות יצירה. בשנה האחרונה הבנתי עד כמה הדברים האלה נוצרים במהלך שיחות המסדרון, בין הפגישות ומחוץ לעבודה הרשמית, ואני מקווה שהסרט יצליח לשחזר את השמחה הזו למרות הכל".


מה הסרט הכי טוב של פיקסאר? המצעד המלא

צעצוע של סיפור 4(צילום: יח"צ)

זוסמן נולדה לאב מדען ולאם ספרנית. "אני דיסלקטית, ולקרוא מבחינתי תמיד היתה עבודה קשה", היא מספרת. "תמיד קראתי בקול רם, והכי נמשכתי לספרים שהיו ספציפיים ומפורטים כך שיכולתי לדמיין אותם בראשי. 'הרייט המרגלת', למשל".

"מכל הספרים שקראתי, למדתי שדמות צריכה להיות ספציפית ככל האפשר. אם היא גנרית, היא לא זכירה, ולקהל אין משהו להיאחז בו. כדי שדמות תהיה נגישה, היא צריכה להיות ספציפית, וכשאנחנו כותבות אותה אנחנו צריכות לשאול 'מי זה הבן האדם הזה? איך הוא הגיע לפה? למה הוא עושה את מה שהוא עושה?".

זוסמן למדה מדעי המחשב והתמחתה בגרפיקה ממוחשבת. היא התחילה לעבוד באפל בשנות השמונים, יצרה שם סרט קצר בעזרת מחשבי אפל מקינטוש, והצטרפה לפיקסאר עם היווסדה. ב-1995, היתה שותפה ליצירת הסרט הארוך הראשון של האולפן, "צעצוע של סיפור".

"זו היתה חוויה ראשונית מהרבה בחינות", היא משחזרת. "זה הסרט הארוך הראשון של האולפן, הסרט הארוך הראשון אי פעם שנעשה באנימציה ממוחשבת - ונוסף לכך, הייתי בהיריון הראשון שלי כשעשיתי אותו. למעשה, רגע לפני שסיימנו, קיבלתי את צירי הלידה".

"כשעבדנו על 'צעצוע של סיפור', לא חשבנו שיהפוך לכזו הצלחה, ובכלל לא ידענו אם נצליח להפיק אותו. רצינו ליצור אותו כספיישל טלוויזיוני, אבל אז דיסני אמרו לנו שאין בזה כסף ועדיף לנסות לעשות אותו כסרט. אני זוכרת שהוא עלה לאקרנים והלכתי אליו עם המשפחה המורחבת. עד אז, 'צעצוע של סיפור' היה מבחינתי לא יותר מרצף של אנימציות ממוחשבות. פתאום ישבתי באולם מלא אנשים, וקלטתי שהאנימציות הללו הפכו לסרט לכל דבר, שהמון אנשים יושבים ונהנים ממנו. היה מדהים להבין שיצרנו משהו חדש וראשוני".

בדרך כלל, סדרות סרטים הולכות ומידרדרות. "צעצוע של סיפור", להוציא אולי הפרק הרביעי, הלכה והשתפרה.

"שני החלקים של מה שאמרת נכונים. עם רוב סרטי ההמשך שלנו, לא הצלחנו. עם 'צעצוע של סיפור', כן, אולי כי העשייה הזו דורשת מעורבת אישית ורגשית, ולא היתה לנו כזו בסרטי ההמשך האחרים".

"גל גדות היתה ההשראה לסרט": הריאיון שלנו עם במאי "צעצוע של סיפור 4"

זוסמן מדברת על "צעצוע של סיפור 2"

דיברת קודם על כמות ההשקעה שעשיית סרט דורשת. לפעמים אתם עובדים על סרט במשך כמה שנים טובות, ואז בא מישהו בטוויטר ומבטל אותו בכמה שניות. מה את חושבת על זה?

"זו שאלה טובה. תראה, רוב הפרויקטים שעבדתי עליהם התקבלו בצורה טובה, בעיקר אלה שהיה לי אכפת מהם. אין לי בעיה עקרונית עם ביקורת. אני עושה דברים ספציפיים, אז הגיוני שהם לא ידברו לכולם. קח לדוגמה את 'למעלה' - אחד מהגיבורים הוא כלב, ואחת מהחברות הכי טובות שלי שונאת כלבים, ולא הצליחה להתעלות מעל זה כשראתה את הסרט. כל אדם יגיב לסרט בדרך אחרת, ואני בסדר עם זה".

"מה שמפריע לי, זו תופעה שהמדיה החברתית הביאה עמה - במקום לדבר על העבודה עצמה, מדברים על האנשים שמאחוריה, ומניחים עליהם הנחות פוגעניות וגם לא בהכרח מדויקות. זה מה שגורם לי לתפוס מרחק. למה אנשים מרשים לעצמם לקבוע למה אני עובדת על הסרטים האלה, ומה אני מנסה לשים בהם מעצמי? זה לא עניינם, וזה גם לא לעניין להניח משהו על מישהו בלי לדבר איתו".

מה את יכולה לספר על הסרט החדש שאתם עובדים עליו, "Lightyear"?

"מי שראה את 'צעצוע של סיפור' זוכר שהילד הגיבור, אנדי, היה מאוד נרגש לקבל צעצוע של אסטרונאוט בשם באזלייט. הסרט מספר את סיפור המקור של אותו באזלייט, ולהבין מה גרם לו להפוך לכזה אייקון".

הריאיון שלנו עם פיט דוקטר, הבמאי של "מפלצות בע"מ", "למעלה", "הקול בראש" ו"נשמה"

המפגש עם זוסמן יתקיים ביום ראשון הקרוב (30.5). להרשמה, ראו האתר הרשמי של מעלה.

  • פיקסאר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully