אני לא סינדרלה: אחרי שצולחים את הבעיות של "היורשת", יש בה יותר ממה שנדמה

כתיבה חלשה, סיפור לא מקורי ומשחק בינוני נמצאים בעוכריה של "היורשת". ובכל זאת, הדרמה המוזיקלית של קשת 12 בכיכובה של נופר סלמאן ניחנה במודעות עצמית בריאה שבאה לידי ביטוי במיוחד ברגעים הקומיים יותר שלה. בנוסף, הופעות האורח הן חגיגה של ממש

נדב מנוחין
פרומו לסדרה "היורשת" (קשת)

השיר "חוזה לך ברח" קובע ש"סינדרלה היא האגדות כולן". הסדרה "היורשת" שעלתה אמש בקשת 12 משחקת גם היא על המעשייה המוכרת עם טוויסט מקורי. הגיבורה שחולמת להיות זמרת מפילה מאחוריה טלפון חכם בצורה של נעל עקב בדרכה לחזור הביתה. מהר מאוד, הנסיך שאסף אותו ימצא אותה.

תקציר האירועים: נופר סלמאן ("הכוכב הבא", "זה אני") היא טופז, נערה מתבגרת שחיה בשיכון יחד עם סבתה זוהרה (אוולין הגואל), זמרת אגדית בעבר ובוררת בהווה, שבעקבות טראומה שטבעה עדיין לא התברר לנו, לא רוצה שנכדתה תשיר או, משום מה, תתגייס לצבא. אלא שלטופז יש חלומות אחרים: היא מופיעה במועדונים של מוזיקה מזרחית וחולמת לעזוב את השכונה.

היא לא היחידה שנחושה להוכיח שהיא לא נופלת מהדורות הקודמים: ברקע הדברים, אמרגנית חרוצה (בת אל משיאן) שנחושה לשמור על העסק של אביה (איציק כהן) שנאסר בעקבות הלשנה למס הכנסה, אוספת את טופז בתקווה שזו תעזור לה. יחד הן יעמדו מול עולם גברי ונצלני שלא סופר אותן. ומסביב, תככים, מזימות, משפחה, חפלות ושואו ביזנס. העולם הזה, כך משתקף לנו, הוא רב יצרים, יש בו כסף ואגו וקנאה.


מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר

עוד בוואלה!

"מלכת היופי של ירושלים" מאבדת את התשוקה בדרך למסך

לכתבה המלאה
זמרת טובה מאוד, אבל אין לה באמת הרבה דמות לעבוד איתה. נופר סלמאן, "היורשת" (צילום: צילום מסך, קשת 12)

המסע של טופז בדש לגדולה עובר בכמה ז'אנרים, נע בין הדרמטי לקומי, וכולל יותר שירים מאשר בפרק ממוצע של ה"כוכב הבא". לבד מהקאסט שופע הכוכבים, והנושא הפופולרי, היו כאן מרכיבים שהיו יכולים להפוך את "היורשת" לסדרה משמעותית, אבל כתיבה חלשה, סיפור לא מקורי ומשחק בינוני נמצאים בעוכריה.

הדבר נוגע קודם כל ובעיקר לאפיון סטריאוטיפי מוקצן ומגושם של הדמויות, מעבריינות וסליזיות עד קנאה מטורפת, ובתווך סתם קלישאות גסות על החיים בפריפריה ובשיכונים, כאילו אנחנו לא ב-2021.

בהתאם, גם הדיאלוגים חלשים והיחסים בין הדמויות לא לגמרי אמינים. הציר המרכזי בין הסבתא לנכדה הוא על גבול המופרע: מה שנראה בהתחלה כמו רצון של זוהרה להגן בכל מחיר על טופז, מתגלגל בהמשך לנכונות לפגוע בה ולהשפיל אותה בפומבי רק בשם אותו עיקרון, או כתוצאה מתסביך האם החורגת מהאגדה המקורית. מנגד, סלמאן היא זמרת טובה מאוד, אבל אין לה באמת הרבה דמות לעבוד איתה. גם אחרי שני פרקים, חוץ מהיכולת המוזיקלית ותחושת העלבון, הגיבורה של "היורשת" לא ממש מאופיינת.

עוד בוואלה!

"אני כבר לא צעיר, תכף בן 50, גרוש, ואני פתאום לבד. זה מעורר בי מחשבות"

לכתבה המלאה
הדיאלוגים חלשים והיחסים בין הדמויות לא לגמרי אמינים. אוולין הגואל, "היורשת" (צילום: צילום מסך, קשת 12)

גם אם היא חלשה כדרמה, אם צולחים את העניינים האלה, אפשר למצוא בתוך "היורשת" קצת יותר ממה שנראה ברושם ראשוני. בראשם מודעות עצמית בריאה, שבאה לידי ביטוי במיוחד ברגעים הקומיים יותר שלה - המהנים בהרבה - כמו גם בשלל הופעות האורח המצוינות, מנסרין וליאת בנאי ועד רינת בר ואביבה אבידן. ההופעות של הזמרות האלה בפריים טיים הן חגיגה של ממש. תענוג לשמוע אגדה כמו אבידן שרה את "פרי גנך" יחד עם סלמאן, וזו חוויה טלוויזיונית נדירה בעידן שמשאיר אמני עבר בבוידעם ומוציא רק לטקסים. זה לבדו שווה את כל היתר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully