האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה פרסמה היום (שני) את שמות הנרשמים לתחרות השנתית שלה, במסגרתה ייקבע בין השאר מי יהיה הנציג הישראלי לאוסקר האמריקאי. בין אלה, אפשר היה למצוא גם שם מפתיע למדי - אבי נשר, החוזר לתחרות לאחר הפסקה של כמה שנים.
ב-2018 החליט הבמאי בצעד מתוקשר שלא לרשום לתחרות את סרטו "סיפור אחר", זאת אחרי שסרטיו הקודמים זכו בדרך כלל לכתף קרה מן האקדמיה, למרות הצלחתם בכל גזרה אחרת, מקומית או בינלאומית. "המשחק באקדמיה לקולנוע מכור מראש. במדינה מתוקנת מישהו היה מקים צעקה מאוד גדולה על כך", אמר בזמנו לוואלה! תרבות כשנדרש להגיב בנושא.
וכעבור שלוש שנים: "תמונת ניצחון", סרטו החדש של הבמאי שמסתמן כאחת ההפקות הגדולות בתולדות הקולנוע הישראלי, נרשם לתחרות יחד עם כל המעורבים בו - נשר עצמו וגם כוכביו אמיר חורי וג'וי ריגר, בין השאר. "אני לא המפיק של הסרט. אבל נכון שלא עושים דברים בניגוד לדעתי. אני חושב שהאקדמיה היא מוסד חשוב בהוויית הקולנוע הישראלית ויש יושב ראש חדש", אמר היום הקולנוען הוותיק לוואלה! תרבות כשהתבקש להסביר את ההחלטה. דבריו מכוונים לכך שמוש דנון, מי שהיה יו"ר האקדמיה בזמנו וספג ביקורת רבה על התנהלותו, פינה את תפקידו לאסף אמיר, המפיק המוערך שחתום בין השאר על "חזרות" ונחשב כמי שהביא עמו רוח חדשה לגוף המוביל בתעשייה.
"לא שיניתי את דעתי", הוסיף נשר. "בזמנו לא הגשתי וקמה צעקה. אני לא יודע אם האקדמיה השתנתה, אני רק יכול לקוות שכן. אנשים שהם חברי אקדמיה הם בני משפחתי, משפחת הקולנוע הישראלית. כשקורים במשפחה דברים בעייתיים אתה מקווה שהם ישתנו, כי המשפחה חשובה לך. הקולנוע הישראלי מאוד חשוב לי, הייתי רוצה לחשוב ולקוות שהדברים השתנו, ואין דרך אחרת לבדוק את זה".
עוד אמרת לנו אז על האקדמיה לפני שלוש שנים: "זה גוף עם אג'נדה מאוד ספציפית. בניגוד לאמריקה, חברי האקדמיה הם מאוד הומוגניים. זה אנשים שיושבים באותם בתי קפה, הולכים לאותן חתונות ובר מצוות, זה כמו לעשות בחירות בקיבוץ עם אלף אנשים. הם אנשים דומים. זה סוג של חרם שאני לא לגמרי מבין אותו".
"תשמע, המילים הם המילים, וכמו בכל משפחה אתה מקווה שדברים ישתנו, כי המשפחה חשובה לך. בתור בנאדם שמשפחתו חשובה לי, אני לא רוצה לגרור דברים כאלה הרבה מאוד שנים, אם יש סיבה לקוות שדברים השתנו. אולי כן ואולי לא, אני מאוד מקווה שכן. אני יכול להגיד שהאנשים האלה הם חלק מהחיים שלי, והייתי מאוד שמח להיות חלק מעולם שאין נסיבות בהן אתה מוציא את סרטך מהתחרות. אני רק מקווה שאולי דברים השתנו".
הבעת בזמנו גם את דעתך ש"עד שלא תהיה התערבות מלמעלה, מגורם ממשלתי, זה לא ייפתר מבפנים". אתה עדיין חושב שהממשלה צריכה להתערב בתכנים?
"הכוונה שלי אז הייתה שצריך התערבות של גורם מלמעלה שמתעסק בקולנוע. לא צריך ועדת חקירה, זה לא אסון מירון. הייתי רוצה לחשוב שאנשים טיפה התבוננו בזה".
אז נראה תמונת ניצחון שלך באופיר?
"אין שום ביטחון. אין שום נתונים אמפיריים חד משמעיים, יש רק תקווה. אתה רק מקווה שאולי יצא לכולם לחשוב איך זה שמישהו עשה את 'סוף העולם שמאלה', 'פעם הייתי', 'החטאים' ו'סיפור אחר' לא היה מועמד אף פעם לפרס התסריט או הבמאי. אולי זאת מחשבה מעניינת, ואולי לא. חשוב לי שתכתוב גם שמעולם לא היה סרט שזכה בפרס האקדמיה שלא היה ראוי. כל סרט שזכה בפרס האקדמיה אי פעם בעיני סרט מאוד ראוי. כלומר, לא זאת הפואנטה"
"תמונת ניצחון" מתרחש בחזית המצרית במהלך מלחמת יום העצמאות. צילומיו התקיימו בתנאים כמעט בלתי אפשריים בזמן הקורונה, והוא אמור לצאת לאקרנים במהלך החודשים הקרובים. ההרשמה שלו לתחרות כמובן לא מבטיחה דבר, שכן בקרב על תואר הסרט העלילתי הטוב ביותר הוא ימצא מולו מתחרים במשקל כבד.
בין אלה: "ויהי בוקר" של ערן קולירין ו"הברך" של נדב לפיד, שיוקרנו בשבוע הבא במסגרת הרשמית של פסטיבל קאן; "אחד בלב" של טליה לביא, סרטה הארוך השני לאחר השלאגר "אפס ביחסי אנוש" ורבים אחרים, כולל "התנור", סרט על משפט אייכמן שצילם בישראל ג'ייק פאלטרו, אחיה של גווינת'. יש לצין כי בצד הקאמבק של נשר, בולטים בהיעדרם סרטים שלא החליטו להירשם, למשל "סאבלט" של איתן פוקס.
ומה השלב הבא? בשבועות הקרובים יתקיימו הקרנות של הסרטים לחברי וחברות אקדמיה. בתחילת אוגוסט יוכרזו חמשת המועמדים הסופיים בכל קטגוריה, וסביר להניח כי הטקס עצמו יתקיים בתחילת הסתיו.