אף אחד לא האמין שזה באמת יקרה, אבל זה כנראה אכן קורה: לאחר הפסקה חסרת תקדים של שנה, פסטיבל קאן אמור לצאת לדרכו היום (שלישי) בריביירה הצרפתית, עם עשרות הקרנות בכורה ועם שוק תוסס שאמור להקים לתחייה את התעשייה הגוססת.
הפסטיבל בדרך כלל מתקיים בחודש מאי, אבל תסבוכות הקורונה העבירו אותו השנה ליולי, כך שהוא מתנגש ביורו. סרט הפתיחה, "Annette", יוקרן מול חצי הגמר המסעיר בין איטליה לספרד, כך שהקהל יצטרך לבחור בין השניים. חמור מכך, האירוע מתקיים בחום ובלחות קשים מנשוא, והכי חמור: כל זה קורה כשבצרפת, כמו בשאר העולם, ניכרת עלייה מדאיגה במקרי הקורונה.
בהתאם לכך, כללי המשחק השתנו. בין השאר, כל מי שמגיע מחוץ לאיחוד האירופאי, כולל ישראלים כמובן, ייאלץ לעשות בדיקת קורונה מדי 48 שעות, גם אם הוא מחוסן. זו לא סתם בדיקה, אלא כזו המחייבת אותך לירוק כמויות עצומות של רוק לתוך מבחנה, מה שוודאי יוביל - ראו הוזהרתם! לשלל משחקי מילים ("הסרט הזה לא שווה יריקה", "מגיע לבמאי הזה שאירק לו בפרצוף" וכדומה). כך או כך, אופי הבדיקות כבר עורר תרעומת בקרב באי הפסטיבל, שהגדירו אותן כ"הליך דוחה". היו גם כאלה שלא הצליחו לייצר מספיק רוב ולכן התבקשו בכל זאת לקיים בדיקות מטוש, וכל מי שבא לבדיקה מתבקש לא לאכול, לשתות או לצחצח שיניים חצי שעה לפניה. מי היה מאמין לפני שנתיים שסיקור של פסטיבל קולנוע יישמע כמו דיווח מקופת חולים.
אז בחזרה לעניינים אמנותיים: את "Annette", סרט הפתיחה ביים ליאו קרקס, שבזכות סרטים כמו "הולי מוטורס" הפך לאחד השמות המוערכים בעולם הקולנוע האמנותי, ומככב בו צמד לוהט במיוחד - מריון קוטיאר ואדם דרייבר. בהמשך הפסטיבל יוקרנו גם סרטיהם החדשים של ווס אנדרסון, שון פן ורבים אחרים, אבל תשומת הלב המקומית תתמקד בנציגות הישראלית, שהיא השנה מסיבית במיוחד - בפרופורציה לגודל האוכלוסיה, ישראל היא אולי המדינה עם הנציגות הכי גדולה בריביירה. מיני-אימפריה קולנועית של ממש.
מה בתפריט? קודם כל, "הברך" של נדב לפיד, שיוקרן כבר מחר (רביעי) בתחרות הרשמית, ויהפוך בכך לסרט הישראלי שמגיע למעמד הזה מאז "הערת שוליים" לפני כעשר שנים.
בראש חבר השופטים והשופטות יעמוד השנה הבמאי האמריקאי ספייק לי, והוא יוביל את הדיונים בסופם ייקבע אם לפיד יוסיף לארון התארים שלו פרס נוסף, לאחר שזכה לפני כשנה וחצי בדוב הזהב בפסטיבל ברלין על "מילים נרדפות".
מחר יוקרן גם "מחברות שחורות", האפוס התיעודי של שלומי אלקבץ, שלוש שעות וחצי אורכו, העוסק באחותו המנוחה רונית.
בשישי יגיע תורו של "איפה אנה פרנק?", סרט האנימציה של ארי פולמן המבוסס על אחד היומנים המפורסמים בהיסטוריה, ולמחרת יוקרן "ויהי בוקר" של ערן קולירין על פי כתביו של סייד קשוע. ואם כל זה לא מספיק, בהמשך הדרך יהיו גם שלושה קצרים: "הכוכב", סרט נוסף של נדב לפיד; "הביקור" של מיה קפלן; ו"מה שלא נשבר" של אלינור נחמיה.
בצד כל זה, גם מארץ המגף מגיע סרט עם הקשר ישראלי משמעותי - עיבוד של הבמאי האיטלקי המוביל נני מורטי ל"שלוש קומות" של אשכול נבו, המצטרף בכך לרשימה מצומצמת של סופרים ישראלים שספריהם הפכו לסרטים בינלאומיים. הסרט יתמודד בתחרות הרשמית, והסופר אמור להגיע לריביירה לכבוד בכורתו ולחזק עוד יותר את הנוכחות הישראלית המטורפת למדי בפסטיבל. עכשיו נותר רק שכולם יירקו למבחנה כמו שצריך.